לבושי מרדכי על אורח חיים לט

שמצינו במקום אח' שהוא אסור כגון גלוח בימי ספירה ומשכנס אב או שבוע שחל בה ת"ב וכיו"ב וכן מלאכה בעיו"ט של פסח אבל בנוסח של תפילה האיך מצינו איז' אסור או מצוה להתפלל דוקא בנוסח זה ובהרמב"ם בה' תפילות בה"י כתב תפיל' מה"ת מקרא דלעבדו בכל לבבכם איז' עבודה שבלב כמ"ש במס' תענית אבל אין שום זמן או לשון או נוסח מה"ת ומה דחזינ' בגמר' צריך לעשות מדינ' ושייך שפיר ל"ת אבל בנוסח תפילה לא אדע טעמי' דל"ת ואפשר מפני שמי שנוסחתו לומר הודו קודם ב"ש דס"ל לטור בסי' נ"א דכל המזמורי' יאמרו אחרי ב"ש דהברכות נתקנו עליה' ואם יאמרו קודם אינ' בכלל ברכות ב"ש וישתבח (ועי"י באשל אברהם סי' נ"א מהגה"ק מבאטשוטש ז"ל דכתב בפשיטות דלא שייך בזה משום ל"ת בלא שום ראי') ומ"ש במהרמשי"ק סי' מ"ג דאסור לאומרו' מה"ט המזמורי' דלהכי תקנו הברכות הנ"ל כמ"ש הרי"ף והרא"ש פ' אין עומדין וראיתי בת' בית היוצר שהקשה אדברי מהרמשי"ק דבהרי"ף והרא"ש לא נאמר אסור, ותמיה' על תמיהתו דדברי המהרמשי"ק נאמרים רק שהברכות ב"ש וישתבח נתקנו על פסוקי דזמר' וזה מבואר ברי"ף וברא"ש דבדברי חכז"ל לא נמצא כלום רק ברכו כידוע, ומ"ש אסור לומר המזמורים הייני מפסוקי דזמר' מטעם הנ"ל וכמ"ש הטור סי' נ"א דמסתבר בזה מנהג אשכנז וצדק' של המהרמשי"ק בדרכיו חשוב לי' לאסור לעבור בזה על דבריו של טור הנ"ל והלא נאמר משמי' דפרמ"ג שאין לשנות מאשכנז לספרד מהירושלמי ודברי מג"א סי' ס"ח הנ"ל וכי נאמר שם איזה אסור רק כן ראוי' להיות והנה ידעתי כי אין עמדי לומר איזה דבר מ"ש בסה"ק כי לא זכיתי לכך וד' ינחני במעגלי צדק ודרך ישרי' דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ט"ו ב"ה יום ד' פ' ויקרא עתר"ל פה מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד הב' החו"ב יו"ש מו"ה שלמה יואל הכהן פריעד נ"י. ע"ד אשר נקרה בביהכנ"ס שהי' עשרה בצבור ויותר וששה שלא התפללו אשר עבורם רשאי' לומר י"ח בקו"ר וקדושה וברכו עם אמנים וכמ"ש במג"א סי' ס"ט סק"ד, ואחד עלה בדעתו שיצא לאחר קדושה שנחפז לדרכו והי' פלפול גדול אם רשאי' להתחיל בקו"ר ונשאר הדבר שלא לומר, ודעתך דשלא כדין עשאו דטעמי' משום דלא נקראו צבור והכא הא עליהם שם צבור מתחלה ועד סוף, והנה לא גלית מה הי' בשאר אנשים שנשארו אם התפללו ושמעו ג"כ קדושה בצבור לפני זה או רק התפללו כגון ביחידות ולא שמעו קדושה דבזה עיקר הדין בש"ע דאפי' ביחיד שלא שמע אומרי' קדושה כש"כ בשביל רוב שלא שמעו ובזה גם המג"א אפשר דמודה ורק שהביא בשם הרדב"ז דאין חוזרין בתפילה אם התפללו כולה ביחידות משום שמיעת ואמירת קדושה וחולק על הש"ע בזה כמ"ש בדגו"מ ועי' בתשו' מרן חת"ס סי' י"ז ותשו' מהר"ם שיק סי' מ"ד ומסקנתם דהולכים בזה אחר מנהג' ומנהג הוא שלא לחזור התפיל' בקו"ר, אלא בנד"ז דההתחלה הוה כדינא וכמ"ש בשם הירושלמי בסי' נ"ה דאם ההתחל' הי' בעשרה הסוף נגרר אחר ההתחלה עי"ש בסי' נ"ה האיך חולקי' התפילות מהו התחל' ומהו הנגרר א"כ בזה עכ"פ לא מצינו מנהג' א"כ לכ"ע י"ל דמודים להמחבר דאפי' בשביל א' חוזרים בנד"ז שאינו רק גלוי דעת של האיש הנ"ל למה לא נאמר כעיקר הדין, ועי' באשל אברהם סי' ס"ט דכתב דדברי מג"א שצריך להיות ששה שלא שמעו אינ' רק עצה טובה ולצאת ידי כל הדעות המחמירים אבל לעיקר דדינא י"ל שבא לחוש מפני ברכה לבטלה דהלואי יתפלל אדם כל היום וגם כי עניית אמנים הוה מצוה, ועוד מנ"ל דהירושלמי איירו דוקא ביוצא בלא דעת וגלוי של דבור' מתחילה ה"ה מדינא קאמר כיון שהתחלה בעשרה הכל נגרר להתחלה ודייק כן ממתני' דחשיב פורס על שמע ויורד לפני התיבה על מה צריך לתני שניהם זה וזה א' ע"כ דייק דלשון פורס ויורד היינו לומר דאפי' בהתחלה סגי', א"כ בנד"ז לענ"ד הי' ראוי' לחזור התפילה בקול רם, ועי' במפרש ירושלמי מ' מגילה דף ט"ז הלכה ד'. וגם יש לצרף כמ"ש דלמא גזים האי גברא והסברא להחזיק בחזקת כשרות אלא שאם ישנו מנין מצומצם אפשר שאין לצרפו מפני שהוא בשאט נפש מגלה חרפתו שאינו חושש להיות בכלל עוזבי' ה' אע"ג דשאר עבריין מצרפון כמ"ש בסי' נ"ה זה הוה כמו חשיד לאותו דבר וכש"כ לפימ"ש הט"ז ס"ק ד' עי"ש, אבל בנדון כזה דאיירי ביה לענ"ד יש כמה צדדים להתיר ולסמוך ע"ד ש"ע הנ"ל: והנני דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ט"ז ב"ה אול"י ג' פ' בלק עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרבני המופלג. בתו"י מו"ה דוד ניילינגער נ"י מסלאבאדקא. ע"ד אשר יתייעץ עמי, והוא כי במקומ' אשר איזה יראים השתדלו להיות נפרדים מקהל נעאלאגען בבית תפיל' ושו"ב, ויען כי אחרי הזמן שתו בדעתם כי בית התפלה שלהם קטן מהכיל וע"כ בקשו מקהל לתן להם מקום לתפלה בזיטצונגסזאל שלהם שהוא בחצר הטעמפעל, וכ"ת שדי בי' נרגא ע"ד ג' חסרונים א') כי לפעמים בעת התפלה נשמע קול אשה והארגעל מהטעמפעל ב') כי הטעמ- פעל והזיטצונגסזאל נבנה בשבת ג') יען כי המנין מצומצם ע"כ כמ"פ קורין מהנעלאגען להשלים ומהם מחללי ש"ק ואפשר בפרהסי' ג"כ, ועד"ז שאלת מעלתו אם טוב עושי' המונעים עצמן מבית תפלה זו וכבר עושין כן מיחידי סגולה: