לבושי מרדכי על אורח חיים ד

מצה וכיו"ב. מה נשתנה משאר הצלות בנסים מפני שזה שורש ויסוד להיות עם בני ישראל נעשה לעם ולאום והמכוון לקבלת תוה"ק בהר סיני. וידוע כי הדבר אשר משני' ומכפילי' כ"פ נעשה ההרגל כטבע שנוי' דאפי' אדם רע לבב טבעו אם משבר טיבו אפי' עכ"ח כגון שממונה על חברה גמילות חסדים טובים ולחלק צדקה אשר עכ"ח בא לידי מעשה הצדקה בכפילא כ"פ עי"כ גם לבו היטב ייטיב וישתנה לטובה להיות כמעט בטבעו טוב לב והה"ד להיפך חלילה. והנה במצות צדקה כתוב בתוה"ק נתן תתן אפי' מאה פעמים א"כ הי' מן הראוי' שעי"כ ייטיב לבו לטובה כמ"ש החנוך. אבל מצינו אדרבה שעי"כ מתרעמים וצווחי' לומר מי יוכל לעמוד בכל אלו ואין מספר למקבלי צדקה ודרכם לקמץ עי"כ כידוע והכל משום חסרון כ"ש א"כ בזה נהפוך הוא. ע"כ הזהירה התורה במקום שיש חסרון כיס נתן תתן אפי' מאה פעמים ועכ"ז לא ירע לבבך וגו' כי תדע כי בגלל הדבר הזה יברך ד' בשפע וברכה ולא תחוש לחסרון כיס. וכש"כ וק"ו לפרנס ולכלכל בני הישיבה יצ"ו אשר ע"י נתקיימ' שארית הפליטה בתורה ומצות לנו ולבנינו עד עולם וידוע כי במדינת אשר חדלו פרזון ופזרון בישראל ונשארו ונתחזקו הבור אין בו מים. לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם אשר משתדלים להעמיד הדת ע"י חברות בתי כנסיות ובתי מדרשות וקוראים למדברים ומוכיחים ולומדים ומלמדים ולאחר כל השבח וטורח זה לא מצאו ידיהם ורגליהם בביהמד"ר ונטל מהם טעמ' של תוה"ק ורק במעוט' אשר בחרו להועיל זעיר שם זעיר שם. אבל רבים לא יחכמ' בפלפולא דאורייתא מטעם זקנים. וכל זאת מפני חסרון מחזיקי בני הישיבות אשר ממנו יתד וממנו פינה משיבי מלחמה שערה אשר עין בעין נראה כי בשפע אלקים מבררי' ומלבני' סוגי' הש"ס על בריו וכמ"ש הרמב"ם כי בחכמת תוה"ק שפע שמים על ראש לומדיה. ועיי' ישמח משה כי זה לא נמצא רק בישראל עם קרובו כי מלבדם משפטים בנ"י. וידוע כי לשון משפטים משתמש ע"ד שכליי להעמיק בעמקי ים התלמוד ע"י חידושים ופלפולים. וכבר שמעתי ממ"ו הגאון המובהק מהריי"א זצ"ל לומר כי מצינו גם חכמי אוה"ע עוסקים ויודעים דברי תוה"ק אבל רק בידועות ובקיאות אבל לא נשמע מעולם כי תירצו קושי' התוס' או לתרץ הקשה בפסק הרמב"ם וה"ה סימנים מדאורייתא. ועתה ל"נ ונוכח' ידעתי נדיבים ועשי צדקה נקל להם יותר עשות צדקה עם עניים הגונים, ולהחזיק בני הישיבה העולה על כולנה מראים סימני עשירים ונקמצי' ורק דבר מעוט' דמעוט' שמתנדבי' לאיזה חברה דמזונות אשר עד בוש די נדבתם. כ"ז מעשה בע"ד עבור כי מצות צדקה זו שיש בו להעמיד עמוד התו"ע ואשר זה עשה פרי בזה ובבא לדורות לגדל מורים ומלמדים הגונים ע"כ מתגרה בדבר שעומד ברומ' של עולם. וכל משכיל על דל ישמע זאת: לבד מזה צריכי' שמירה שלא להדאיב נפשם פן ואולי אפי' א' מהם יתקצף בראות צרת נפשו ברעבון לחמו ובבית און ועון אשר החדשים מרבים הון רב ברבות כספם וזהבם מריקי' לבית סעמינאר עד בלי די וישמנו ויבעטו אשר אין בהם לא ריח ולא רוח תורה רק רוח שוממה במינות ואפיקורסת רח"ל. וכמה נתפסו ע"י סיבות הנ"ל שפסקו מדברי תורה לדברי טפלים. וידעתי בבחור א' אשר נתחמץ והקדיח תבשילו ונדח לבית הנ"ל ואחרי ב' שנים אשר לן בקהל רפאי' כתב לי מכתב שאשלח לידו מסכת' והלכות מן הרא"ש כתב ווסחת' [בחי"ת] ומין [ביו"ד] ומינות תפס' להאי אנשי. והלא בוש יבושו בב' שנים בלמודם נעשה עם הארץ כ"כ. הלא המשכילים לפני' אשר מהם יצא' החרב' התפארו על בקיאותם בתנ"ך ולשון עברי וחכמ' הדקדוק אשר לומדי הש"ס לא הגיע אליהם. ועתה באו וראו תלמידי שלכם יהי' אשר בפשטי הלשון לא ידעו לקרות. וידעתי כד הייתי טליא ולומדי' לפני רבותינו המלמדים ישנים וזקנים אפי' לקטן בן ט' שנה לא קרה שבוש כזה ותלמיד רב שלכם לא יודע כתב ומכתב רק כאחד ע"ה. תיסרך רעתך כי ממך יצא דור הרע הזה. ועד"ז ודאי נאמר מחריביך ומהרסיך ממך יצאו אשר בקולם קראו קרא מקרא למוד נ"ך ולשון עברי התעטפו בטליתות לרמות ולפתות לבית ישראל להעבירם מתלמוד ש"ס ופוסקים. ועתה טול ממה שהבאת גם לך ולא להם יהי' בחשכ' יתהלכו מגדלים בנים משחיתים. ומי בכם משכילים אשר מכת החדשה. אשר הולידו בארצכם כי ימצא מנוס על פניהם לשון מדברת בקודש *) לאום מלאום יאמץ בימיהם וראשיכם שבטיכם נמשלו משלי זכרון עמלקים ימ"ש כי יאמרו לא יזכר ס"י עוד חלילה. ולעת הם כמלשינים ומוסרים בזוי' ושפלים אשר אפי' שונאי ישראל אין דומין להם בחלולי' שהם עושין בפומבי כידוע. ועיי' מ' פסחים ס"פ א"ע משום ר"א גדולה שנאה מה שע"ה שונאים וכו': וב"ה אשר לא עזב חסדו ואמתו משארית הפלטה ונתן חן וחסד עליהם לפני מלכים ושרים יר"ה. אשר יודעים ומבינים כי המה רק בהפקירא ניח' להו מלהיות שולטים ומושלים ולפסוע על ראשי עם קודש, וכבר נודע לפניהם כי בהתחזק הדת זה חזוק הממלכה ונמוסיה *) גם מצאתי מקום להזהיר ולהשמר בזה"ז אשר קמו כמ"כ אשר נתנו שמות בארץ בשם מבקרים והם נשארו מיתר הרפאים המשכילים ועתה בתרמיתם מתעטפים בטליתות של יר"ש ועי"כ מעבירי' ע"ד הרבנים להשיג מהם מכתבים והסכמות ואחרי אשר היתה הרוחה ויכבד לבם מתכבדים להביא כותבי התולדות והדורות אשר מפורסמים שהם כופרים בתורה שבכתב ובע"פ כאשר ראיתי בעיני בפני חבורי' שלהם. ע"כ כ"א יעמוד על המצפה שלא לשלוח יד בכתבי' וספרים שלהם. וכמה כבר נתפסו ע"י. ודי בזה להזהיר הזהירים ולזרז הזריזים: