לבושי מרדכי על אורח חיים ג

ה ק ד מ ה במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום. (מיכה ו') חסדו אזכיר מאשר גמל עלי כי באתי עד הלום לא די שאיני כדי כי נתן חכי בעיני הבריות במקהלות ה' עד ג' קהילות יצ"ו. בכבוד הרימוני לשים המשרה על שכמי ובענותנות' הרבנו ביותרת הכבוד ושבח' דמילי טובא מלבד שנותנים מברכת ה' עליהם להספיק צרכי ביתי. ויתר מרעהו צדיקים יראים ושלמים ק"ק פה יצ"ו בני תורה מגדלים בניהם לתו"ע כמעט אין בהם נפתל, תכליתם ומגמתם אך ורק להגדיל תורה ויר"ש. ועל ידם נקרא שמי בפי אבות ובנים ליראות בבית מדרשנו להרביץ תורה ברבים בגפ"ת עם תלמידים הגונים. וזכיתי בעזה"י כי גדלו והצליחו וישישו ב"מ אשר חפץ ה' בידם הצליח בבאר חפרו שרים וישאבו לרוב בחוב"ק. וכמה מהם אשר שגבו ורבו ממני נכלאב' שנאמר על שמו שמככי' אביו בהלכה כן נקרא לי כ"פ כך כתוב בהלכה או שו"ת בספרן של צדיקי' ועל דמי בושת. כיו"ב אני אומר כ"כ ריתח' וכו' וכלום הרב מתקנ' בתלמידו שמהם ת"ח ממש. ועי"כ באתי לידי מדה זו לעת כזאת להיות ממחברי' חבורי מאשר דרכ' של תלמודי' להגביה כבוד רבם לאמור כמוה דעה מורה והריצו אלי מכתבי שו"ת. וכן עשו חבריהם מודעי' ומכירי' אשר שמעו מדבריהם. וכן הפציר' בעדי להוציא לאור' דברים אשר נכתבו ונחתמו בפנקס לבא עם הספר ולמה יאבד לריק. וכמ"ש בספרים של גדולי מחברי' טוב להיות למען הדפיס ספרים מאשר יציצו בהם אש תנור וכיריים. כאשר ראיתי כ"פ בעוה"ר. ועיי' בפרמ"ג בפתיחה כוללת לאו"ח שם ימצא תירוצים כוללים לכל המחברים בדבר הלכה שהוא דברי שמים כי בדבר ה' שמים נעשו. כמ"ש בספה"ק שע"י חדושי תורה נבראים שמים חדשים: וחלק כחלק ישאו ברכה המחזיקי' עם הלומדים. ורמז לזה חוק דוד המע"ה וכן חלק השומרים ועומדים על הכלים כהיורדי להמלחמה' המה הלומדי' כמ"ש משיב מלחמה שערה מלחמתו של תורה בשערים המצוינים. כן שומרי' הכלים ה"ה האחזיקי' כמ"ש חכז"ל לבעי' רחמי אתכלי' על עלי' דאלמלא עלי' לא מתקיים אתכלי' דהעלים שומרי פרי גפן דבליכם שמש ושרב ושטף גשמים. והתורה נמשל' לגפן יין כידוע. ע"כ ראוי' לברכה והצלחה במעשי ידיהם ובזה אכ"פ במ"ש בתהילים אשרי האיש וגו' כי אם בתורת ה' חפצו וגו' ועלהו לא יבול כלומר העלה השומר ומחזיק בו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח בברכת ביתם ולא כן הרשעים אשר מוציאי' כספם בהבל הבלי עולם אוכלי' למעדנים רוכבי סוסי' כרכרי ופרדים בדברים הנפסדים לעולמי' יאבדו ועיני' צרי' להחזיק אפי' במעוטא דמעוטא ידי ת"ח ומ"ש לעתים רחוקים כלא הוה נגד מ"ש למען ספות רוה על הצמא. ע"כ משלם לאמור כי אם כמוץ שזה ג"כ שומרי לפרי אלא שכלה אבד אשר תדפנו רוח אין בו ממש. ועיניהם טח מראות' ממה שהי' בידם לבנות ברמות הבית הגדול שמגדלי' בו תורה אך ורק בחצי תאוותם שבידם וזו הם שקרא' הרמב"ם כת המשוגעי'. ואני תפילה כי יגיה חשכם וישובו מדרכם ויחיו מיומים ביום השלישי יקימם היה בשלישי לפריש' נתנה תורה רמז לפרוש מרבוי התאוה אשר התאוו ויפרשו זה תחת זה זה תמורת זה בקדש לפזר יותר לקיומ' של תורה ולומדיה זה ביום השלישי יקימני בעהי"ת: ורבים אומרים מי יראני טוב כי רבו המקבלים דאכלי קרני. הנה בתוה"ק הזהיר' נתן תתן ולא ירע לבבך בתתך לו. וי"ל למה בזה הקפיד הכתוב שלא יהא ברע לב. ולענ"ד לפרש עפ"י מ"ש בחנוך פ' בא דמצינו במצות קרבן פסח וחג המצות הרבה כנו מצות לזכר יציאת מצרים וזכרון החירות כידוע. ק"פ דוקא צלי כדרך המלכים ד' כוסות הסיבה באכילה