לבושי מרדכי על אורח חיים לח

מבוארי' בת' הרשב"א סי' אלף צ"ט ובת' מיימוני לס' הקנין סי' א' והא שם בפירוש נאמר דדוקא במס הקצוב המה כשותפי' ולא לענין ארנוני' ועלילות והא הקריפקע הוה כארנונא דאינו קצוב דארנונ' היינו מה שהוא חק המלך בבהמות ותבוא' כמבואר בפסחים דף ו' ובב"ב דף ח' ובסנהדרין דף כ"ו והיינו מ"ש בנ"א [אינדירעקטע שטייער] והיא דהרמ"א בסי' קס"ג השמיט תיבת ארנונא היינו מפני שסמך עצמו על מ"ש אח"כ במס שאינו קצוב דהוא מ"ש התה"ד בעובד' דילי' שהמלך הטיל מס מפני המלחמות שעשה לצורכו דזה ודאי לפי המון או שוה לגלגולת ומ"מ מקרי מס שאינו קצוב דמהני מחילת המלך וכש"כ ארנונא דאם המלך מחל לא' מן הצבור אי"צ ליתן אלמ' דבזה לא שייך שותפי'. והא בחת"ס שם בזו התשובה ג"כ דעתו כיון דיש להם שו"ב בפני עצמ' אין עליהם פרעון מה שמשלמי' בעד ליטר' בשר ושחיטת עופות והיינו מה שקורין בגלילות אלו קריפקע ובגליל עליון נקרא או גאבעללע או בריועלגעלד והיא היא. וא"כ כיון שמשלמי' לשו"ב בעד טרחתו לא אדע במה יתחייבו קריפקע וכש"כ אם שוכרי' שו"ב בפנ"ע, ולענין אם מתחייבי' בני היישוב לסייע לההצאות המקוה לדברי ת' חת"ס הנ"ל אפי' אם רק ב' פעמים או ג' פעמים צריכי' למקוה של העיר חייבים ליתן לההוצאות וכש"כ אם הנשים של בני היישוב צריכי' לה, וקושי' מדברי מג"א מסי' נ"ה כבר תריצנ' לעיל: ומעתה להלכה כך הוא אם התנהגות בני היישוב עם תקנותיהם ומנהיגיהם עפי' זט"ה יכולים למחות בקבלת שו"ב ואם לאו אינ' יכולים למחות וכן משמע מת' חת"ס הנ"ל, ומ"מ ודאי קבלת השו"ב אינו תלוי' בתנאי ההוצאות המקוה וחלוקין זה מזה כמ"ש לעיל ועיי' בת' תשורת ש"י סי' רס"ג דמשמע מניה דסברת' דאם בני היישוב לא הי' משתתפין בקבלת השו"ב יכולים להפרד לפי דברי תשו' דברי חיים הנ"ל, שנית יש להתעורר בקבלת שו"ב אם אין בו משום השגת גבול ויורד לתוך אומנתו של חברו דכן ס"ל בת' בית שלמה סי' י"ט אבל הבאים אחרי' חולקי' עליו ה"ה ת' מהר"י ענזיל סי' י"ג וסי' ט"ו וכן בתשוב' הרי בשמים סי' קצ"ו הנ"ל וכן בתשו' תשורת ש"י סי' רס"ג הנ"ל דשו"ב דומה למלמד דקיי"ל כדעת התוס' ר"פ האומר דאם הבע"ב אינו רוצה להחזיקו עוד שרי למלמד אחר לשכור אצלו וכש"כ בשו"ב עיי"ש, והנה הצעתי לפניך מה שמצאה ידי יד כהה בענינו של דבר זה ולמעשה כאשר יורו בד"צ אחר שמוע טענות של ב' צדדים: הדו"ש: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן י"ד בהי"ת י' ה' פ' בהעלתך תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש הרב הגדול מו"ה צבי יהוד' פוקס נ"י אבד"ק מ' קערעסטעש יצ"ו. שאלתך בדברים שהם עומדים ברומ' ש"ע ואיני כדאי להיות אומר דבר ברזי דנא ורק באתי כמעיר וגם לרבות במה שתמהת על עצמי אשר לזמנים ידועי' שאני מתפלל בביה"מ של ספרדים ואני כמ"כ מתפלל כסדרן עמהם אם כי כל השנה כול' אני מתפלל בנוסח אשכנז וה"ה נגד דברי מג"א סי' ס"ח שלא ישנה אדם ממנהגי אבותיו והוא מירושלמי ומספרים הקדושים אשר הי' נוסח תפילת' ספרדי עכ"ז כ"א יעמוד ע"מ מלבד מה שיש פלוגת' בזה בין מרנן חת"ס ות' ד"ח סי' ח' כידוע, הנה גם אני כ"פ עלה בדעתי עד"ז אך ורק לפיענ"ד לא הזהירו בזה במג"א רק כל יחיד בפני עצמו או צבור בכללו אבל יחידי' שבאין לביה"כ או לביה"מ אשר נוסחתן משונה וחלוק' ביניהם לפ"ד צריך לעשות כמו מקום הצבור למה יגרע מהא דתנן פ' מקום שנהגו שלא ישנה מפני המחלוקת ובמ' בב"מ דף פ"ו דרש רחב"ח אקרא דפ' וירא "ויאכלו" לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה עלה למרום לא אכל לחם ומה"ש ירדו למטה ואכלו לחם ואמרו חכז"ל עלית לקרת' נהוג בנימוסו וכן הוא במד' רבה פ' וירא עיי"ש וכן נראה מהגמ' מס' ברכות פ' אין עומדין כך הי' מנהג' של ר"ע כשהי' מתפלל עם הצבור הי' מקצר ועלה וכשהתפלל ביחידי' אדם מניח' בזוית זה וכו' יעש"ה אלמ' מפני מנהג ותפילה עם הצבור התפלל כמו דרך תפילתם וגם יש קצת ראי' גם לעני' נוסח התפילה לפימ"ש מרן החת"ס דר"ע שהי' מבני התערובות התפלל נוסח ספרדים ובימי' שהי' עוד סמוך לאחר חורבן בית שני בודאי הי' עוד בבנ"י שהי' מכירי' שבטן א"כ הי' מתפלל לפי נוסח שבטן עיי' בת' מנחת אלעזר סי' י"א בסוף התשובה אריכות נפלא בזה, א"כ אם הי' נוסח הצבור סדר אשכנז ונוסח שלו ספרדים וידוע כי נוסח ספרדי' ארוך יותר כמו בזה"ז א"כ האיך הי' מתפלל עמהם כחדא ואפשר שזה שאמרו ג"כ בדברי חכז"ל מקצר ועולה כלומר לפי נוסחת הצבור ועי"י בה' יה"כ סי' תרי"ט ברמ"א ובמג"א שלא ישנה ממנהג הצבור אפי' בנגינות הרגילים ע"כ לענ"ד כמ"ש דאזהרה זו אינ' רק כל או"א בפני עצמו ועי"י בת' שערי צדק סי' ו' כן דעתו ג"כ בלא שום ראי' ועוד דלפעמים מתפלל לפני התיבה מי אשר בפיו ירוץ דברו ואם אני מתפלל כחדא יודע להמתין עלי בין הפסקה משא"כ כשאתפלל בנוסח אשכנז אין אתו יודע עד מה ויכול להיות שהוא כבר הגיע לברכת ישתבח ולא כן עמדי והא מבואר בסי' נ"ב דמותר לדלג בפסוקי' דזמר' למען יתפלל מברכת ישתבח עם הצבור וכש"כ לענין לשנות ולהקדים הודו ומזמורי' כנוסח ספרדים וזה ודאי דבר הלמד מענינו: ובענין מ"ש משום לא תתגודדו ג"כ עדיף להתפלל כמו שהצבור מתפללים אם כי לענ"ד לא מצינו טעמי' דל"ת רק בדבר