לבושי מרדכי על אורח חיים לו

ביחד נאמן ונטעי נאמנים עבג"צ בבי"א הדוש"ה ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן י"ב. ב"ה י' ב' פ' קרח עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו שוי"ר וכט"ס לכבוד הרב המאוה"ג החו"ב מו"ה אורי טענענצאפף נ"י' אבדק"ק סטארוניא יצ"ו. ע"ד מ"ש במקום כבודו כי השו"ב ר' יעקב הי' לו ג' בנים ראובן שמעון לוי וכולם הי' שו"ב במקומותם וכאשר מו"ה יעקב ע"ה הי' עוד בחיי' שו"ב במקומ', בנו הבכור של"ח והניח אחריו בן. ופשו"ב נתקבל ר' שמעון בנו וכעת גם מו"ה שמעון של"ח ועתה טועני' טענותם בן הבכור עם ר' לוי שו"ב כי בן הבכור טענתו ע"ד הירושה כדרך הנחלות משמשת וחוזרת וגם כי מכח אבי אבא קאתי כמ"ש במ' בב"ב דף קנ"ט ור' לוי טוען כי הבן של ר' יעקב ע"ה הוא קודם וברצונו למסור השרות לבנו, וא"א להביא הדברים לידי פשר, וע"כ ענותנותו הרבני האיך דעתי נוטה להלכה בד"ת וכ"ת הביא דברי ומדרש רבה פ' במדבר פ"ב דל"ה בנים לנו"א ע"כ נתכהן או"א אבל אם הי' להם בנים הם היו קודמים לירושת זקניה' אהרן כה"ג וא"כ משמע דבנו הבכור קודמים אפי' לירש מהזקן, ושוב הק' כ"ת דשם מסיים בשם רחב"א כשמת אהרן שמש אלעזר וכשמת אלעזר שמש אתמר וק"ל דלמה לא ירש פנחס שהי' בנו וקודם לנחל מהאח והנה כמדרש זה אית' ג"כ בת"כ פ' שיניני והביא הכ"מ בפ"ד מהל' כלי מקדש ושם לא משמע מידי לענין ירושת כה"ג אלא לענין כבוד קריאת שם שהשוה הדבור לאלעזר ואתמר לאהרן אבל מ"מ מדברי הכ"מ הנ"ל משמע דדברי הת"כ ג"כ לענין ירושת כה"ג נאמר וקשי' קושי' כ"ת מ"מ לא ירש פנחס כה"ג של אלעזר אביו: ולענ"ד נראה בפשיטות דשאני ירושת כהונה דהא בלאו"ה הק' בחת"ס או"ח סי' י"ב למה צריך קרא בכה"ג תחתיו מבניו שיורש כה"ג לבנו והא ממלך ילפי' הוא ובנו בקרב וגו' ודרש בספרי דכל מנוי' שבישראל בניהם יורשי' כבוד וגדולת אבותיהם וכמ"ש הרמב"ם בה' מלכים ופ"ד מכלי מקדש ותי' דס"ד דוק' איזה שררה ושילטנו', כגון מלכות ונשיאות דבתוכו ג"כ דבר ממונו' אבל דבר שעיקר שירותו דבר שבקדושה בעבדות קודש כמו כה"ג ל"ש בו ירוש' אלא מי שראוי' יותר יבא ומשמש תחתי' ע"כ צריך קרא ומיוחד לגבי כה"ג דג"כ בנו יורש' ועוד תי' באחרונים דשאני כה"ג דאפי' בנו היורש' צריך משיח' משא"כ בן מלך כמ"ש במ' כריתות דף ה' וא"כ עד שלא נמשך אינו ראוי' ליורש' וא"כ דחזי' דירושת כה"ג אינו מסברא כמו שארי ירושת בני' מאבותיהם וצריכי' קרא יתיר' י"ל דוקא בכהנים אשר בתולדותיהם משעת לידתן המה כהנים עכ"פ כמו תולד' אלעזר ואתמר ופנחס ואילך עד סוף כל הדורות אבל בזמן ההוא בני אהרן לא נתכהנו בכח כהונת אביהם דכבר נולד' ונתגדלו עד שלא נמשח ונעשה אהרן כה"ג ורק עפ"י הדבור נבחרו מפי הקב"ה כמ"ש בפ' תצוה ואתה הקרב וגו' אהרן אחיך וגו' נדב ואביהוא וא"כ רק עפ"י דבור נמשח' לכהנים ולא מכח אביהם וכמ"ש רשיז"ל פ' פנחס דאפי' פנחס לא נתכהן אתם מכח אביו אלעזר וכמ"ש במ' זבחים ד' קי"א עי"ש, וא"כ י"ל דל"ש בזה ירושה כמו בבנו כה"ג שמזמן ההוא דרק הבנים שבלידתן המה עכ"פ כהנים, וא"כ כש"כ פנחס דלא נתכהן כלל פני אביו עד שהרג את זמרי נתנו לו ברית כהונת עולם, בזה לא נאמר' ירושה ורק בנו"א שהי' בכורי' וגדולים וכאשר חשב' הקרא בכ"מ בראשונה וגם הי' גדולים כמ"ש מרע"ה לאהרן "בקרובי אקדש" ופשיט' דהם הי' ראוי' לכהונה גדולה וכאשר נשאו לבן בקרבת' לפני ד' במקום ה"ג ואלו הי' להם בנים שהי' נולדים אחרי כהונתם זה שמרוח במקרא שהי' קודמים לאלעזר ואתמר שייך בהם ירושה וכמ"ש במדרש ות"כ דכל הקודם לנחלה ומעתה ל"ק קושי' כ"ת מפנחס שלא נתכהן כלל בשעת משיחת אהרן ובניו אלא אחרי זמן ונתן לו שכרו לברית כהונ' בזה ל"ש ירושה דממלך ונשיאי ישראל ליכא למילף כמ"ש בחת"ס הנ"ל ומקרא תחתיו ובניו מנ"ל דילמא דוקא תחתיו מבניו כלומר אם נולד ממנו בכהונה ולא שנתכהן אח"כ עפ"י דבור ומעצמ' נעשה כהן ולא מכח אביו ואפשר נמי לומר כן לפי האמת דמצד ירושה ל"ש בכה"ג כמ"ש בחת"ס הנ"ל דבדבר שבקדושה ל"ש ירושה רק דבזה שוב עדיף הכהונה שנעש' כהן בלידת' וקדוש מרחם משא"כ בן מלך הדיוט הוא כמ"ש במ' סנהדרין ד' חי' א"כ לכל או"א יש לו מעלה אלא דלא כראי' זה ר"ז ועכ"פ בכהנים שנמשכין לה' עוד מעלה זו עד בניהם שנולד' אח' כהונתם ועליהם נתכוון המדרש והת"כ כנלע"ד וגם כי הסבר' נותנת כן דהקרא בא ללמוד על הבנים שהי' נולדי' אחרי כהונתן כגון אם הי' נושאי' נשים דהא חזי' דפנחס בן אלעזר לא נתכהן וא"כ מה"ת דשאר בניהם של בני אהרן הי' ננשחי' מסתמ' רק על בני אהרן הי' הדיבור גם אם הי' להם בנים מקודם כמובן: והנה לענין הלכה בנד"ז כפלי' ברברבת' ותלי באשלי רברבי והיינו כיון בזמן שמ' בן יעקב הבכור ראובן אשר אח"כ שוב במו' מו"ה יעקב ע"ה שהי' אז מה"ד להיות מו"ה חנוך בן הבכור ממלא מקום זקנו ולא נעשה כן רק שמעון מלא מקום אביו ומ"מ נעשה כן מסתמ' משום שאז הי' קטן או אינו ראוי' ומוחזק לקהלה גדולה וא"כ כבר אפסקי' אח' ובזה דעת האשל אברהם או"ח סי' כ"ג דאין להם חזקה דכיון דאדחי אדחי והביא ראי' מדברי ת"כ הנ"ל שנאמר דוק' בכה"ג שראוי' למלאות מקומ' של אביו ואם אינ' ראוי' יבא כה"ג אח' במקומו ולא אומר שישתמש עד שיגדול הבן ש"מ דאדחי והביא' בשו"מ ח"ב סי' י"ז ובשם הגאון מפרשווארסק