לבושי מרדכי על אורח חיים לה

הנני במודע כי יק'"מ בא לידי ומפני טרדות רבות לא נתכוני להשיבו וגם חשבתי גופא דעובדא דרך משל עי' עירובין כמ"כ שמע כמוהו שיערב לבו מי שיש בו רוח תורה וי"ש לטול עטרת הוראה לעצמו במקום רב מרי' דאתרי' מבלי רשות ורשיון וכש"כ להמרות כנגדו ואיך להאמין כי שארית ישראל בני ישוב יעשו עול' כזאת ולסמוך על הוראת מ"ד שנאסר מקדמי' מפי הגה"צ אב"ד ז"ל ועתה כי ראיתי בלוח' שניו' בעדות ידידי הגאב"ד שליט"א מצאתי א"ע כמצוו' ועומד להיות סניף ולבא בעזרת ד' בגבורי': ועתה באתי במ"ש כ"ת כי הנ"ל תולה עצמו בדברי רמ"א סי' רמ"ה כי רב אח' ברשות' לקבוע דירתו במקום חכם שנתקבל לרב קבוע אעפ"י שמקפח פרנסתו קצת והוא מדברי תה"ד במהרא"י, ומדוע לא עיין בש"ך שם במקומו ס"ק ט"ו דבדבר שיש היתר ברור אין לאחר רשות לבא בגבולו וקבלת רבנים בזה"ז מהידוע שהוא התחייבות עצמו ע"י שטר קאנסעס או אפי' בדברים דהוה כקנין בענין ציבור כמ"ש הרמ"א בת' בסי' נ' וכן בת' הרא"ש כלל ו' וכן קיי"ל בחו"מ סי' קס"ג ועי' בהג"ה רע"א סי' של"ג וא"כ כבר נתחייבו המקבלים כמו מונה בשטר וכו' וא"כ הוה פרס רבנות בזה"ז היתר גמור, מלבד מ"ש מרן חת"ס ביו"ד סי' ר"ל ובחו"מ סי' כ"א, משא"כ במהרא"י ותה"ד דאז כ"ה קבלת רבנות ע"י קאנסעס וכיון דהוי היתר גמור פשיטא דהוי בכלל השגת גבול ומשום גזל גמור כמ"ש מרן חת"ס וחידוש בעיני כי בשו"ת דברי חיים חיו"ד סי' נ"א ונ"ב תמה ע"ד חת"ס ולא הביא דברי הש"ך הנ"ל אשר דבריהם יחדיו יחדיו ונכווני' ובלאו"ה האחרונים בשו"מ ומהרמשי"ק ות' בית יצחק ות' הרי בשמים סי' י"ד קי"א כולם הסכימו למרן החת"ס ז"ל ובפרט מהרמשי"ק באו"ח סי' שי"ג ויו"ד סי' רכ"ד, ועי' בחת"ס חו"מ סי' כ"ב עוד היתר גמור בשכר הרבנות מדינא דגמרא והרמב"ם עיי"ש זאת ראשונות כנגד המשיג גבול בנד"ז: שנית בש"ך ס"ק הנ"ל סיים כ"ז מדינא אבל מצד המנהג אפשר דיש למחות בו ונחזי מאן גברא רבא מסהיד עליו הגה"ק רשכבה"ג בת' דברי חיים נ"א ונ"ב דכבר ברור כי המנהג למחות במי שבא לגבול הרב אפי' להורות דבר מה וא"כ בנ"ד הוא הישוב "אפשע" שייך בכל ענינים לדגל הגה"צ אבדק"ק סיגעט נ"י והוא מרי' דאתרא וא"כ אפי' לפי שיטות דברי חיים מוחין במי שבא להורות במקום הנ"ל עפ"י דברי הש"ך הנ"ל ומה טענה שייך בזה בדברי הרמ"א כיון שמסקנת הש"ך וכולם כנגדו ולפי דבריהם גם הרמ"א מודה כנ"ל בנ"ד: ושלישית לפימ"ש בת' מהר"ם שיק באו"ח סי' שי"ד שהוכיח מגמ' מ' ברכות ד' נ"ה כי הדיין צריך להיות מרוצה ברצון הראב"ד דאפי' בצלאל שהי' מלא חכמה ודעת מהשי"ת עכ"ז נמלך במרע"ה וכן מורין דברי חת"ס בחו"מ סי' י"ט עיי"ש וכיון שהגאב"ד נ"י אינו מרוצה לקבלתו ולא להוראתו אסור לקבל הורא' ממנו וכמ"ש מהר"ם שיק ביו"ד סי' רכ"ד ובפירוש נאמרו ונשנית בס' דברי ריבות סי' קי"ו דהדיין והמסייע להרב אינו אלא כפי דעת הרב וקבלת הצבור אינו כלום ועי' בת' הרי בשמים סי' י"ד והוא היוצא מדברי ת' הרשב"א והובא באו"ח סי' נ"ג לענין ש"ץ ויליף לי' דהה"ד באב"ד בגבולו אשר ממונה מקהל להרביץ תורה ולהורות נתן בלבבו מסולק הכל מיד הצבור ובידו נתונה ואפי' קיבל חתימות מאיזה בע"ב או אפי' מקהל הוה כחספי' כמ"ש בגוו"ד הספרדי בעובדא דמהר"ם אלשיך אשר הג' מהו' שלמה אלקבץ מיחה לקבלו במקום שהי' שייך לירושת בנו של הרב ול"ה מועיל שום חת"י וקבל' וכש"כ בנ"ד ק"ו במקום מרי' דאתרי' שהקאנסעס אינו כלום כמובן: רביעית במ"ש כי גם ה"ר הגה"צ בעה"מ קדושת יו"ט זצ"ל אשר כיו"ב הי' ממרו רוחו ואסר בפומבי לקבל ממנו הוראה ומאשר ידוע ומפורסים לכל מרב קדושתו וגדולתו ובגברא רבה אמרי' בב"מ דף ע"ו כגון רב עיליש גברא רבה לא ספי לאנשי אסור והתם איירו בעסק' שהי' חשש אבק ריבית ודייק הרא"ש והרשב"א הובא במל"מ בה' מלוה ולוה למה לא נאמר דלא עביד איסור' שנתן א"ר והוכיח מזה דבאבק ריבית ל"ש איסורא אלא לגבי מלוה ולא לגבי לוה (ובחי' לאיזהו נשך הארכתי בסבר' זו) ועי' בת' שערי אפרים סי' ס"ז דהוכיח מזה דאפי' באיסור קל דרבנן סמכי' אחזקי' ג"ר דלא נעשה שום איסור וא"כ ה"נ הא מבואר בריב"ש סי' רע"א שהוכיח מירושלמי דאסור להוריד אדם מאיזה התמנות ואפי' החזיק מעצמו וא"כ פשיטא ופשיטא אם לא חזי טעמי' לאסור הוראתו ל"ה אותו צדיק עושה כן דחזקת גברא רבה היא אלא וודאי הי' אצלו ברור שראוי לאסור הוראתו ומעתה מאן ספין ומאן חכים לעבור ע"ד חלילה: ומכל הלין נשמע כי איסור גמור הוא לו להורות במקום הנ"ל ואיסור גמור לבני הישוב לקבל ממנו איזה הוראה והנה אם כי נאמר ושמוע בין אחיכם ואפשר שי"ל איזה טענה יגיש אל בד"צ המבורר כמ"ש מרן חת"ס סי' כ"א ומהר"ם שיק סי' רכ"ד הנ"ל וכאשר יאמרו כן יקום כי אין אתי יודע עד מה יהי' הטענה ואם העובדא כדברי כבודו, ועכ"פ אסור הוראתו בתוקפו עליו ועל בני הישוב וחלילה לעבור ע"ד הגאב"ד שליט"א, וישמעו להוראת הדיין אשר שלח לפניהם עד יורו המורים לצדק משפט, ואקוה כי הרבני מו"ה יאחז דרך צדיקים ויניח ידו מעשות עול ויחדל להורות במקום דלא שייך לי' דאתרי' דרב הוה ובע"ב דיישוב ישיבו מדרכם ויתנו דעתם לרצון דעת רבם שליט"א מאשר ידוע אשר ע"י דברים כאלה יהרס לפרוץ ד"ת ח"ו וצדיק מה פעל אם השתות יהרסון חלילה ואין לנו רק לשמוע קול הרבנים הע"י ה"ה גדרו גדר ועומדי' בסרץ מעולם זרע קודש וידענו כי בגלילות הללו התורה והיראה בשארית הפלטה ודברי' הטהורי' של ידידי ה"ג אב"ד נ"י המה יסדו