לבושי מרדכי על אורח חיים לג

נבנה ומעתה הא העיד בד"מ או"ח סי' קצ"ג והביאו המג"א שם ס"ק ב' דנהיגין כדעת רש"י בברכות דף מ"ה ע"ב עי' בתוס' והרא"ש שם דהביא' ראי' ממגילה דיוצאין בלה"ק אעפ"י שאינו מבין כמו דקיי"ל בש"ע או"ח סי' תר"צ סעי' ח' וכן דעת מג"א סי' נ' סק"ב ואפי' החולקי' על רש"י ז"ל פי' בת' שער אפרים סי' י"ג היינו משום דמגילה דרבנן וברכת המזון דאורי' אבל בתפילה דרבנן וכש"כ קדושה וברכו לכ"ע יוצאין אפי' האינו מבין אבל בשאר לשונות פשוט דגם במגילה אינו יוצא כש"כ בק"ש ותפילה אם אינו מבין לשון זה וכמ"ש התוס' מס' סוטה דף ל"ב ומעתה אם למשל שינה הלשון לאשכנז בתפילה א"כ מארצות צרפת וישמעאל הגר ופולין ושאינו מבינים באותה לשון להם כסגרים הדלתות של ביה"כ דהא א"י בתפילתן מה לי סגור מה לי שאינו יכול להתפלל עמהם, ומ"ש בגמ' דסוטה דצבור רשאי להתפלל בכל לשון שמבין היינו צבור בחדר ובבית דכל י' מקרי צבור כמ"ש הרמב"ם פ"ח מהל' תפלה אבל בביהכ"נ של רבים פשיטא לענ"ד דאיסור גמור להתפלל בל"א רק בלה"ק שיוצאי' לכל העולם וד' יעזרנו למען כבוד השי"ת להעמיד הדת על תלה ולגדור גדר למען תוה"ק, הדו"ש: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן י' תשובה שמצאתי באמתחתי מכבוד אמו"ר הרב הגאון המובהק מו"ה יצחק אהרן לאנדעסבערג ז"ל אבדק"ק גראסווארדיין יצ"ו. ינופף ד' חסדו וטובו על ראש הרב המאור הגדול אדמהו אכנהו אענדהו ואכבדהו כיאות לו כבוד מו"ה אליעזר יצחק טייכער אבדק"ק ווילאנאב בפולין נרו יאיר ויופיע: יקרת מכתבו הגיעני בעתו ובזמנו וסיבת אחירת מועד התשובה, כי הייתי עצור בחדר מטות זה שתי שבועות, ומחמת וכו' הנני עודני כגבר אין איל, ולא הי' בי כח למסור מחשבותי לעטי ועתה כי שב ורפא לי בעזהי"ת אחושה מפלט אותי מחשד שאני מקיל ח"ו בכבוד ת"ח, בלעדי כבוד ת"ח יקר בעיני מאד מאד בצערם לי צער ובכבודם תגל נפשי ולבי, ואני לא באתי להשיב כ"א מפני הכבוד הלכה ולא למעשה, כי אתמה מדוע רוצה להביא ממרחק לחמו, הלא שם גדולי ישראל אשר שמם וזכרם תאות נפש ישראל, ועוד שלא שמעתי וידעתי טענת ודברת הצד שכנגדם, וזה החלי רב היושב על על כסא הרבנות ושבק לן חיים ולכב"י והניח בן אעפ"י שאינו כמותו בחכמה רק שכחו יפה למלא מקומו לכה"פ להורות ולדין גם ביראת השם אם הוא קודם לאחר שגדול ממנו בחכמה: הלכה א' מפורשת ברמב"ם פ"א מה' מלאכים ה"ז, כשמעמידין מלך מושחין אותו בשמן המשחה ומאחר שמושחין אותו ה"ז זוכה לו ולבניו עד עולם שהמלכות ירושה, הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדל ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויין בישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והנה מהלכתו כל השררות וכל המינויין משמע דא ודאי אחת הוא ומקרא זכיה בו בשם ירושה ש"א כעין ירושה ונחלת אבות אף שהפסיק אחר דהיינו שלא ידעו היורשין שיש להם אח וחלקו הירושה וכשבא נתבטל החלוקה כאן נמי אף שניתן השררות לאחר כיון שירושה הוא להבן חזר השררה לאכסניא שלה, והנה כל מי שדעתו מיושר הוא יודע ומבין שמאז שנתבטל ראשי גליות בישראל לא נשאר בידינו שררה אחרת כ"א הרב הנוכהן פאר הרבנות בקהל עם ישורין דינו כראשי גליות בידו לאסור ולגדור גדר לחרם וכו' ומבלעדו מבוטל גזירות שבעה טובי העיר יעיי' בשו"ת מרן הח"ס יו"ד תשובה ה' כתב ת"ח הממונה על הצבור כל מה שעשהו שט"ה נגד רצונו ישא רוח הבל ואין בו ממש. ובזה מבורר מבלעדה הוראת איסור והיתר מוסיפים לו שררות הלא הוא ישב בראש ומחלקין לו כבוד בכל דבר שבקדושה, ומדוע נשפילה תוה"ק לאמור שררות הנקנה ע"י תורה וכאפס וכאין נחשבה, ובאמת הובא ברמ"א רמ"ח בהגה' בסופו מי שהחזיק לרב בעיר אפי' החזיק בעצמו באיזה שררה אין להורידו מגדולתו אעפ"י שבא שם אחר הגדול ממנו אפילו בנו ובן בנו קודמים לעולם קודמים לאחרים מזה משמע שאפי' בנו של"ה רב שלא הי' חכם למלאות מקום אבותיו מ"מ בן בנו יורש אותו כל זמן שממלאים מקום אבותם ביראה, והם חכמים קצת, ובאמת צער גדול שמצאנו גאוני עולם מקילין בענין זה בכבוד התורה ודעתם ששררות שנקנה ע"י תורה אין ירושה לבנים וזהוא הרשד"ם בתשובה סי' פ"ה ומייתי לי' המ"א כתב דהרשב"א מודה בכל מיני התורה והוראה ורבנות שאינה ירושה ומייתו לה מש"ס יומא ע"ב אמר ר' יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שולחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שולחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח וכו' ופליאה וודאי כבוד התורה הפקר הוא וכאו"א בידו לזכות בכתר התורה. אבל מי שזכה ע"י עמלו והגות לבו בתורה ועל ידה זכה לשררות מדוע יגרע שררתו, אולם מה נעשה מרן החתם סופר באו"ח תשובה י"ב הפליא לעשות וקיום מילתא דהרשד"ם ואף שבעיניו אינו רצוי' ראי' הרשד"ם אבל בחריפתו העלה יסוד לסתור דברי הרמב"ם ורמ"א נגד כתר תורה ומסיים באותה התשו' שנעלם מתשובה שנסתפחה לתשובת הרמ"א כל ראיותיו שהביא לדחות כתר תורה, ואני תלמידו שותה בצמח דבריו הקדושים הייתי מהבאים בבית מדרשו תשעה שנים וכמה פעמים שמעתי מפיו הקדוש על יסוד קושי' אין בונים הלכה כי לכל קושי' וקושי' הקשה כברזל יש לה תירץ ובתשובה זו מדחה הלכה ברורה עבור קושי', והאמת יודע אני כי גם הוראה זו הי'