לבושי מרדכי על אורח חיים כט

אינו מטמא וכן הוא בכל השיעורים כגון כזית באכילת איסורין או לצאת ידי מצות מצה. ושיעור אתרוג כביצה. ודאי דאם חסר כ"ש פסול והה"ד הכא לענין שיעור רוחב הרצועה דאם חסר ממנו כ"ש פסול והשתא אם ההפסק הוא באורך שיעור אורך הרצועה שמעכב כגון בשל יד עד האצבע ובשל ראש בתוך ההיקף ש"ר והשיעור הצריך להיות משולשים לפניו אם בתוך שטח זה נפסק לרחבו ודאי חסר מן השיעור הצורך לרחבו דבמקום זה אין כאן שיעור ומה לי אם אין השיעור בארכו למ"ד דיש בו שיעור כמש"כ בש"י ולשמוש' רבה גם בשל ראש כמש"כ בסי' ל"ג בטו"ז סק"ו והה"ד לרחבו בתוך שיעור ה"נ כן הוא ולאו משום פגימה או נפסקה שיהי' רובו ככולו אתינן עלה מטעם דחסר שיעור דבמקום שנפסק אין כאן שיעור רוחב. זה לפענ"ד דעת וכוונת הפרמ"ג ומי שדעתו רחבה מדעתינו יבאר דעת קדושים יותר מפורש. דברי ידידו"ש: ה"ק מרדכי יודא ווינקלער חופ"ק הנ"ל סימן ו' ב"ה יום א' פ' וירא תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד הב' החו"ב יו"ש בנש"ק מו"ה אברהם ליב כ"ץ נ"י עתה באתי ע"ד ב' שאלותיך במה שנוהגין בק"ק קאטה מילת' דתמיה' דאין קורין כהן לס"ת כולא שתא לבד מאיזה יו"ט אם כי בביהכ"נ ג' כהנים ואין מקיימים נ"ע דוקדשתו וכך תקנו מזמן כביר לדעת ומחילת כהן שהי' אז במקומ'. והנה מנהג תקנה זו מצינו בת' חת"ס או"ח סי' כ"ד וכ"ה עפ"ד "ד מהרי"ק הובא במג"א סי' קל"ה. ומה שנוהגין כן בק"ק קאטה הלא נמצא עפ"י שאלת הרב אב"ד בת' מהר"ם שיק סי' נ"ה וסי' כ"ו ושאל אח"כ אם יש לשנות תקנה כלומר אם מותר לשנות למען מקרא יותר לכהן ומסקנתו שם דרשאי' לשנות התקנה למען קיים מ"ע דוקדשתו ולכה"פ יקרא כהן ביום ש"ק אבל שלא לקרותו כולה שנה כבד מיו"ט גם לניידי' לא הוה ניח' לי' למי שמעי' בתשובותי' שם וכאשר ישר דברת דלא יהא הפסד להחברו' דיזדמן לקנות המצות גם לרבות הכהנים ודאי ראוים להחזיר כתר כהונה על מקומו ושלום לזרע' דאהרן עי' בגיטין פ"ה שם: שנית מ"ש ע"ד כי נוהגין שם כמ"ש המחבר ומג"א סי' כ"ה בשם הזוהר וכמה גדולים לילך לביהכ"נ מעוטר בתפילין וכך א"א לנהוג כן מפני המבואות המטונפים אשר עלי דרך שם ולהם תפילין קטנים ויכולים לכסותן מתחת הכובע אבל התפילין שיש לך שהם גדולים וא"א בכיסוי הכובע וגם מפני הצינה וקרירות לוחי' ראש. והנה כ"פ הייתי מצטער ע"ז אשר הביהונד"ר שהוא סמוך לדירתי אני מתפלל ואינו מקיים הלכה זו. ובימי חורפי הייתי נוהג כן אך ורק אחה"ז אשר נחלשו בעוה"ר בני המעים וע"י איזה טירח' ותנועה א"א לי להיות בגוף נקי לתפילין וכ"פ אני בא לביהמד"ר להתפלל ושוב אני צריך לחזור לביתי מפני ד"ז וע"כ אין דנין א"א מאפשר וכבר כ' המג"א סי' כ"ה סקכ"ז לענין חליצת תפילין שאין משהין התפילין יותר מחיובו מפני גוף נקי והכל לפי מה שהוא אדם וה"נ לענין הנחת תפילין בנ"ד כנלע"ד. והנה בגלילת העליון ברוב מקומות ראיתי נוהגין כמ"ש המחבר ומג"א בסי' כ"ה הנ"ל ובגליל התחתון לא ראיתי נוהגין כן אפי' גדולי תורה ואפשר דחד טעמי' הוא דבגלילת העליון נוהגין במצות תפילין בקטנים ובגלילי התחתון נוהגי' בתפילין גדולים עפ"י הרוב וא"א לכסותן בכובע ומפני מבואו' הנ"ל בטל' הא מקמי' הא ועיי' במג"א סי' מ"ג ס"ק י"א מסתפק בזה שאם יודע שצריך לילך במבואות המטונפות אם צריך לילך בהם לביהכ"נ ויניחם בעזר' שלפני ביהכ"נ וכן אני ניהג כשאני מתפלל בבהכ"נ הגדולה לעת יום ברית מילה ועי' בחיי אדם כלל י"ג סי' י' ובנ"א כלל י"ב סי' ה' משמע ג"כ דהליכ' לביהכ"נ רק בתפילין שייך שמביא שם המדקדקים שיש להם ב' זוגות תפילין קטנים וגדולים בקטנים הולכין לביהכ"נ ושם חולצין ומניחים הגדולים ודאי שהי' המדקדקים נוהגים כן מפני מבואות הנ"ל ולמי שא"א לו להיות ב' זוגות תפילין כנ"ל ובוחר בתפילין גדולים משום הידור מצוה כמ"ש המג"א בה' חנוכה סי' תרע"ב או מפני הפרשיות שאפשר יותר בתפילין גדולים בכתיבה תמה ומהודרת כידוע וא"א לכסותן ומפני מבואות הולך לביהכ"נ בלא תפילין ומניחן בעזר' שלפני ביהכנ"ס ושם הביא המג"א בסי' מ"ג בשם ע"ה לכסותן במבואו' כנ"ל. ואפשר דבתפילין גדולים ג"כ אפשר בכסוי בתיק שעושי' לשום על התפילין אלא שבזה עוד לא די לשמור הראש מפני הצינה וקרירות שמזי' לראש כידוע. והנה מצינו בב"י בשם הר שב"א והביאו המחבר בסי' כ"ז סעי' ה' דמי שמכל לנזילות ומזיק בו הקרירות יניחם על קובע דק בלא ברכה דאם לא יעשה כן א"א לו להניחם כלל מפני מיחש הנ"ל וכיו"ב מצינו יותר בזה בירושלמי מס' ברכות פ"ב דר"י ל"ה מניח תפילין של ראש מפני מיחוש הראש לחד גירסא בקיץ מפני החמה והזיעה ולחד גירסא בחורף מפני הצינה ועי' בהרא"ש מס' ברכות פ"ג סי' ל"א ושם הביאו גם תח"י וכן בהלכות קטנות סי' י"ט הביא הרא"ש דר"י ל"ה מניח תפילין מדבח' לדבח' והוה חזיק רישא עד עצרת'. וראיתי בת' יד יצחק סי' מ"ט שהקשה אותו אמאי לא הביא' ראי' מעובד' זו דמניחי' תפילין בחוה"מ נגד דעת החולקים בסי' ל"א עי"ש שתי' בדוחק. אולם כבר הביא בת' מנחם עזרי' סי' ק"ח ראי' זו עי"ש שהאריך מאוד בהלכה זו והוא ז"ל תירץ דפסח' היינו ער"פ שנקרא פסח מפני זמן שחיטות פסח כמ"ש ממחרת הפסח ועי' בהגה' מהר"ג חיות מס' יומא דפ"ו מה שהקשה שם מהירושלמי הנ"ל אגמר' דידן שם דאמרי' דרי"א כגון אנא דמסגי ד' אמות בלא תורה ותפילין. ועי' בח"א מהרש"א שהרגיש בזה ומבליע בדברי ר"י הנ"ל כלומר דלכך לא הי' עליו תפילין מפני חולי הראש וכל ד"א הי' מתייר' מפני חה"ש ועכ"פ חזי' דמפני חולת וקרירת הראש הי' מבטלין מצוה זו במקצת' כש"כ, וק"ו לענין החומר' הליכ' לביהכנ"ס בתפילין שלא מצינו בש"ס ופוסקים ראשונים. ואפי' נאמר דלאו כל אדם יכול לומר אסתניס