לבושי מרדכי על אורח חיים כב

משיעורי דאביאסף אם מותר לעשות מעשה ביום בבית אפל, ב') בדברי נוב"י סי' כ"ה: לט) במי ששכר מרחץ וצריכים לחממו מה יעשה בש"ק: מ') מי שמסחרו מלאכת לבנים ורעפים שרופי' לענין שביתה בש"ק. ב') בד' מהרש"א ספ"ק דע"ז. מ"א) איש שיש לו מילכפערשלייס ומביאי' החלב ע"י סוסו ורוכבו ועבדו. ואם כי הריוח בש"ק להנכרית אם ל"ש משום מ"ע ושביתת בהמתו. ועיי' בהשמטות סי' קי"ט] מ"ב) בהיתר דרעשמאשינעך: מ"ג) ג' שותפים א' משומרי שבת וב' ממחללי שבת אם מותר להיות עמהם שותפות בפתיחת חנות. ב') בדברי חת"ס או"ח סימן ק"ו. ג') ור"ת חולין דף ז'. ד') במס' פסחים דף כ"ב: מ"ד) לענין חמום תבשילים במי שלא נהג בזה: מ"ה) בד' הרמב"ם פ"י מהל' שבת: מ"ו) במה שנהגו לאכול בקידושא רבה מיני תרגימ' אם צריך לכסות' כמו לחם משנה ב') במ"ש בשם הנהגת הגר"א בקביעות מזוזות: מ"ז) עלעקטערישע בעלייכטונג אם מותר להניח' פתוח מעש"ק שיאיר בשבת: מ"ח) בענין הנ"ל: מ"ט) במה שהשיג עלי הגאון מטאלטשווא ז"ל]: נ') בענין הנ"ל. נ"א) מה שנהגו שלא לכבות הנרות בליל ש"ק בביהכנ"ס אם נשתנה דינו באור עלעקטיר נ"ב) אם מותר לצאת בש"ק במצנפת תחת הכובע במי שאינו רגיל לצאת בו בחול: נ"ג) בענין הנ"ל. ב') אם מותר להשכיר לאומן לחקוק אבנים לקבר עכו"ם. [ועי' בחיו"ד סי' פ"ה): נ"ד) בענין בחירת הד"ט ביום ש"ק: נ"ה) ע"ד הפרמ"ג יו"ד סי' סק"ז [ידידי הג' מו"ה חיים צבי נ"י דומ"ץ העיר כי בשושנת עמקים כלל י"ט ס"ל הפרמ"ג דגם בשוגג אמרי' אעל"מ. והנה אפי' בפוסקים ראשונים אמרו דלא קשי' מפסקי' לתשובות ומסל"ס. ועוד דכל כוונת הפרמ"ג שם בסי' ט"ו לתרץ דברי הרמב"ם ולדידי' ודאי י"ל כמ"ש. וגוף הקושי' כבר נאמר בשו"ת בית יצחק חיו"ד סי' כ"ב עי"ש באמצע התשובה] ב') בשי' הגאונים דמומר אינו זוקק ליבום. ג') בסברות רש"י במ' שבת ד' קי"ד: נ"ו) במקים שנוהגין להתפלל שחרית בהשכמה האיך ינהגו במילה אם למול בשחרית או אחר מוסף: נ"ז) מוהל שלא אבה לבא למצות מילה בש"ק: נ"ח) בדברי כ"מ פי"ב מהל' שבת: נ"ט) אם מותר לפתוח ולסגור בש"ק ספרים שעל הדפים אותיות. ס') הערות שונות בסוגי' דקטן אוכל נבילות ס"א) תוכחת מוסר למעבירין ספריהם להשטאטסשוהלע בשבת ע"י קטנים: ס"ב) בטעמ' דהוצאה מלאכה גרועי'. ב') וזה עוקר וזה מניח: ס"ג) בדברי רש"י מ' שבת דף ז': ס"ד) חצר ביהכ"נ שי בו חריץ לרה"ר אשר לתוכ' נוטלי' ידים לתפילה. ב') אם מחלל שבת יש לו דין עכו"ם גם לענין דאינ' אוסר בשכירות. ס"ה) אם יש היתר למשוך ולמדוד חוט ברזל מגג ואח"כ לכפול אות' ולקבוע במסמרים בגג א' במקום עירוב. ס"ו) בחצר שבראשה פרצה יותר מי' ויש תקון צוה"פ ואח"ז בית ומהבית לצד גדר החצר שכנגדו פירצה פחות מי': ס"ז) בענין הנ"ל. ב') במה שטעו בשבת ר"ח שקראו למפטיר בסוף הסדרה ומ"מ קראו הפטרה של ר"ח. אם צריך לחזור ולקרות בר"ח בברכה. ג') אם אוכל פת הבא בכסני' שיעור שיש בו קביעות והפסיק כדי עיכול אם צריך לחזור ולברך: ס"ח) בענין פירצות המבואות וחצרות: ס"ט) ע"ד הבכור שור עירובין י"א. ב') בענין שבות בתו"ש. ג') ע"ד הפרמ"ג סי' תרי"ב: ע') ב' ישראלים דרין בחצר א' עם מומר לחלל שבת שאינו בביתו רק ביום א' מהו לענין עירוב. ב') במס' יומא דף ז': ע"א) ברו' עירובין כ"א. ב') הגה' מל"מ פ"ה מה' אישות. ג') שאג"א סי' צ"ח ד') מחנה אפרים הר' יבום. ה') תמוה בסוגי' דקבוע: ע"ב) בדברי תשו' השיב משה סי' י"ד: ע"ג) הרמב"ם פ"א מהל' חו"מ ע"ד) ת' מהר"ם שיק סי' ק"ע: ע"ה) האיך להתנהג בשנה שחל ער"פ בשבת לענין מכירת חמץ: ע"ו) אם שייך משום משתכר באסה"נ בסרסור על גערם קודם הפסח שיבא לישראל ע"י בי"ד בפסח. ע"ז) בהכשר יורות (מ"ש שכאכגען קעססעל) ליו"ט של פסח [ועיי' בהשמטות סי' קכ"ו]: ע"ח) בדין יין שנתנהו בחביות שהי' בו שפיריטוס מקדם משמונה שנה: ע"ד ת' מרן חת"ס בסי' ת"ק. ב') וע"ד קושי' העולם במג"א סי' תנ"א פ') צלוחית של שכר שנפלו לתוך באר מים חיים מהו דין המים לצורך י"ט של פסח. פ"א) חביות הרבה וב' הי' בו יי"ש ונשתהו יב"ח אם שייך בי' ביטול ויישון. ב') נשים שהולכים בגילוי שער אם חשודים גם במאכלות אסורות: פ"ב) שליוואוויץ שנתמלא' בחביות ע"י מי שאינו מהימן: פ"ג) במי שכליו נאסרו ביו"ט של פסח והוכרח ליקח מנכרי כלים מהו לענין טבילתם: פ"ד) ע"ד מאשין מצות: פ"ה) במרי' דאתרא שאסר מצות הבאים שמה ממקו"א: