לבושי מרדכי על אורח חיים כא

דכבוד' מקום זה יותר מזה דבעצמת' הכל בחדא מחת' מחתינהו. ואין אני חולק ח"ו בזה על מו"ר הגז"ל כי גם הוא להלכה קאמר ולא למעשה] י"א) במורה א' שדן בהוראה במקום מרי' דאתרי' מבלי רשות ורשיון. י"ב) שו"ב שמת והי' לו ג' בנים הבכור מת עוד בחיי' ונתקבל בנו השני ובמות השני טוען השלישי עם בן הבכור ע"ד הירושה: י"ג) כפר ששייך בכל המסים להעיר הסמוך להם וברצונם לקבל בהם שו"ב בפ"ע. י"ד) במי שרגיל שהתפלל בנוסח אשכנז ובא למקום שמתפללים בנוסח ספרד האיך יתנהג. [העירו אותי ע"ד ת' מרן חת"ס ח"ו וכן בחו"מ דהמתפללי' נוסח ספרד עם קהל אשכנז בביהכ"נ א' הוה משום לא תתגודדו וא"כ קשי' דברי מהר"ם שיק סימן מ"ג וכש"כ דתימא על הגאונים רבותי' שהתפללו לפני התיבה בנוסח ספרד ושאר מתפללים בנוסח אשכנז כמ"ש בד"ז גם בת' מנח"א. אלא דלא קשי' דהתם קאי על קהל ספרדים (שקורין פרענקען) דהם מעולם התפללו בנוסח זה כנוסח הרמב"ם והם ודאי לאו משום בירור כוונת האר"י הק' ז"ל הנהיגו כן א"כ סברי דמדינ' צריך לנהוג כן ולא שייכו דברי מהר"ם שיק דמדמה לקריאת המגילה כמובן. וגם לסברתי לא קשי' משם דוודאי נוסח ספרד של הפרענקען כמה דברים שעפ"י דינ' חלוקים מנוסח אשכנז שהם אומרים קדיש לאחר כל מזמור וכאשר שמעתי גם במקומות דהוה לדידן הפסק פשיטא ופשיטא דהוה במקום אח' אסור לדידן ושפיר שייך משום ל"ת. ועיי' בבאה"ט סימן נ"ה בשם הכנה"ג דכמו שאין להרבות בברכות כד אין להרבות בקדישי' עיי"ש ושם בת' מרן חת"ס מסיק דבאקראי ל"ש ל"ת וכמ"ש בפרמ"ג סי' תצ"ג]: ט"ו) עשרה שהתחילו להתפלל וקודם שמ"ע עלה בדעת א' שיצא החוצה. אם רשאים להתחיל בקו"ר: ט"ז) קהל שמונעים להתפלל מבית התפלה שהוא בחצר טעוופעל: י"ז) ש"ץ שאינ' משמיע עיקר קדושה בקו"ר מה יעשה מי שמשתהה בתפלתי. ב') ס"ת שאותיותיו נתהפך לאדמומית ותקנה הסופר אבל התגין לא תיקן: י"ח) הערה ע"ד הנוב"י מהדו"ק סי כ"א: [עירבוב דברים ראיתי כאן במה שנדפס בפנים סי' פ"ה כי הה"ג השואל נ"י הקשה על סימן כ"א. ואני השבתי לו כי בנובי"ת סימן פ"ה הקשה כן בעצמו עיי"ש]: י"ט) מה שנוהגין לקרות בתורה בלא עשרה שלא שמעו ב') ניעור כל הלילה האיך יתנהג בברכת התורה: כ') אם מהני צירוף קטן גם לקרה"ת: כ"א' ) בהוצאת ס"ת הי' התפירות נקרעים בחומש א' באופן שלא נשאר רק ג' או ד' תפורות אם שפיר עבד שלא להוציא אחרת. כ"ב) במ"ש היד מלאכי כי דרכו של הטור לפסוק כדעת הראשון לעיקר. ב') אמאי אין נוהגין כמ"ש הרמב"ם לענין נוסח היתר נדרים. ג') ולמה לא נזהרין בגט לאשה כבדה שיפול רק לתוך אויר ידה: כ"ג ) מה שרצו ק"ק דעעש לקבוע בביהכנ"ס ישיבת מקומות בין הבימה לאה"ק: כ"ד) בביהכנ"ס ק"ק פה שרצו להרבות ישיבות מקומות באופן שיגביה' רצפת ביהכנ"ס למעלה ממדרגה א' וב' מדרגות של היכל העולים לאה"ק והי' צריכין לנתוץ עמודים של ברזל ואיזה בנין אבנים: כ"ה ) מה דמהני מכירת ביהכנ"ס בזט"ה מ"ש מציצית והושענות שנפסלו. ב') ע"ד הרשב"א בסוגי' דשמן שריפה. ג') תמיה' בחת"ס או"ח סי' ק"ן: כ"ו) ביהמ"ד שרוצים לסתור ולבנות במקומו בית החברת ובית התבשיל. [למודע אני צריך הגם שנכתב בפנים כי לא אסכים לזה בכ"ז אח"כ בא בקורתי הה"ג השואל נ"י ואחר שנתברר לי היטב אופן עשייתה הסכמתי לדבריו ועיי' בת' מרי"א סימן ע"ב]: כ"ז) בענין משיכת כותל עזרת נשים לשטח אויר ביהכנ"ס כ"ח) אם מותר להוריד בימת ביהכנ"ס לצד הדלת ועי"ז יוסיפו מקומות בינו לבין אה"ק ויעלה הדמים לבנין המקוה: כ"ט) בעובדא במסיבת סעודה שאכלו ושבעו ואח"כ הובא להם עוד פת וקאווע אם שפיר עבדו שלא לאכול דהוה כנמלך וכספק ברכה. ב') לענין עניית אמן בין ברכה לטעימה: ל') בש"ץ שמברך על לחמו בביתו בש"ק ואח"כ בא בביהמ"ד לסעודה ג' ומקדם הגמר יברך לעצמו למען יתפלל לפני התיבה עם הקהל שמתפללי' מקדם: ל"א) ע"ד קושי' האחרונים לדעת הרמב"ם דגם בברכה שייך ל"ת מדאורייתא האיך עקרו חכמים דאו' בתקנת כל הברכות מדרבנן: ל"ב) בחולה שאינו אוכל רק תוחבין לו בתחבולות לאיצטומכא. מה יעשה בברכה: כ"ג) משקה קאניאק מהו בברכתו בפה"ג או שהכל ואם ראוי' לקדש עליו: ל"ד) בענין הנ"ל (ועיי' בהשמטות סימן קי"ח): ל"ה) א' ששגג ונטל כוס יין סתם לקידוש אם יש מקום לפטרו מקידוש עוד הפעם ב') הערות שונות בסוגיא דנהב"ב ל"ו) בענינים הנ"ל. ב') מי שיוצא ידי קידוש ע"י אחר ולא טעם אם מברך על שאר משקים שרוצה לשתות: ל"ז) בענין סעודת בר מצוה. ב') ואם לברך ברכת שפטרנו בשם ומלכות: שוב ראיתי במגלה עמוקות פ' תולדות שכ' ג"כ לברך בשו"מ ולכן כ' שערי אפרים בפתחי שערי' שער ד' סעיף כ"ה שמי שעושה כן אין גוערין בו]. ל"ח) צורבא מדרבנן דאית לי' צער בזיווג הקשה לה לטהרה ולא נשאר לו לבד