לבושי מרדכי על אורח חיים יז

אשר לפניו נגד גדולים בדורו ומכ"ש בדור שלפניו וכי הוא ננס נגד ענקים ובפחד ורעד יבא לעיין בדברי ראשונים וגדולי אחרונים בידעו כי ראשונים כמלאכים אין לו דמות וערך נגדם וכל דבריהם יהי' לו כאבני נזר להפוך ולהפוך בהם ולא יעלה בידו לירות במו אופל חיצי השגותיו אדרבה יטריח יעמיק ויעיין ליישב דבריהם ולא להוציא לשון שאינו לפי כבודם הגדול ויהי' כונים אצלו וכמו שאמרו חז"ל וז"ש וכל מעשיך לשם שמים שתערב באש שלך תשוקתך וחפצך לעלות במתי על תן בה מים במדה מרובה ומה שהקדים ואמר יהי' ממון חברך חביב עליך כשלך. היינו אם יאמר איך אתקן עצמי ללמוד תורה מלאכתי אימת נעשית ומהיכן ירק זה חי ואינו רוצה ליהנות משל בריות. על מי שנפשו חשקה בתורה מניח כל אומניות שבעולם ואינו לומד רק תורה ויודע שהזמין הקב"ה פרנסתו אצל מחזיקי תורה וע"י יזכו גם הם לתורה כשמעון אחי עזרי' וחבריו ע"כ אמר יהי' ממין חבירך מה שחבירך מספיק אותך חביב עליך לקבלו באהבה כשלך והתקן עצמך. וז"ש במדרש ונטעתם כל עץ מאכל הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה היינו הא דיש מצוה בישוב הארץ ולעסוק בצרכי העולם הוא רק כדי להחזיק בידי לומדי תורה וזהוא התכלית מהנטיעה וכל מה שעוסק בה. אבל ודאי כל המחזיקים צריכין לדקדק שלא יהי' בממונן ומסחרן איז' נדנוד עבירה ואבק איסור ולא כאותן המורים היתר לעצמם באמרם הלא אנו מחזיקין לומדים וע"כ פשעים תכסה לא כן אדרבה מצהב"ע הוי ואם צריך לדקדק על כל דבר מכש"כ ממון שמוציא ע"ד מצוה צריך לדקדק יותר ויותר. ובזה נראה ליישב קו' תוס' שהקשו על הא דאמרינן בשבת ששאלה ראשונה לעתיד יהי' נו"נ באמונה הלא פוטר מים ראשית וכו' תחלית דינו של אדם עד"ת. ולהנ"ל לפי שרוב בני אדם א"א להם לעסוק ואין להם חלק בתורה רק ע"י שמחזיקים ע"כ בא השאלה נו"נ באמונה ואז אם החזיק יש לו חלק בתורה. ויש לפרש המאמר ההוא כולו בתורה וכבר גם במקנה בפתיחה פי' כן ובדרכו נלך לפענ"ד באופן אחר. נו"נ באמונה דהיינו לישא וליתן במלחמתה של תורה לעיין לגמור ולסבור ולא יהי' לבו הולך ונוטה אחר שיטה א' ובכל לב מאמץ לישב שיטה זו כי זה כמו שוחד שמעוור ולא יבא על האמת וכבר ביאר כן בתשובה מאהבה אלא האמת יהי' אהוב אצלו ולא ישא פנים בהלכה ובתורה כתיב בה אמת ואחר שישא ויתן לכאן ולכאן ואם יהי' אצלו שקול יביא הדברים בכור הבחינה וישקול הדברים במאזני שכלו ויאמר בעתו לשם שמים. עוד רמז בזה כלפי שאמרו ומחבירי יותר ועי' בתמורה עשור ורש נפגשו אם אינם לומדים א' מחבירו ומרבו עושה כולם ה' שמשכח התורה מזה ומפקח לזה ואמרו במדרש זה יש בידו סדר זרעים וזה סדר מועד ואמר זל"ז למדני זה יש בידו ב' סדרים וזה יש בידו ב' סדרים וזה גמילות חסד של אמת. וכבר פירשו דהיינו דאמר ר"ע ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה כי בתורה יש לקיים זה דזה נהנה וזה לא חסר אדרבה יש מפזר ונוסף עוד כי נעשה כמעיין אשר לא יכזב מימיו ואמרו חז"ל איזה חכם הלומד מכל אדם כי מכל אדם יש ללמוד והלא אמרו ומתלמידי יותר מכולם ע"כ אמר נו"נ אם נשא תורה מחבירו ונתן מתורתו ואין התורה נקנית אלא בחבורה ויקשב ה' וישמע וכו'. קבעת עתים לתורה כי ראוי' להיות לו סדר בתורה כאשר הגבילו חז"ל בן חמש למקרא וכו' ורק על דרך זו ובסדר נכון יבא לעמוד על עיקרי תורה וכבר העיר ביעב"ץ בזה שטובים הי' ימים ראשונים שנהגו סדר במשנתם וזה וזה עלתה בידם ועי' ברמב"ם הל' תלמוד תורה בתחילת לימודו ישלש לימודו שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבע"פ ושליש בגמרא עי"ש וכשיגדיל בחכמה יקרא בעתים מזומנים בתורה שנכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר וכו' ואפי' למה שכ' בשו"ע בהגה' סי' רמ"ו לסמוך על ר"ת דתלמוד בבלי בלול מהכל מ"מ היינו דוקא שאין צריך לשלש אבל לא חלילה להזניח כ"ד כתבי קודש פוק חזו רבותינו קבעו מדרש עם תלמודים בחומש עם פירש"י וכן ראוי' להזהיר תלמודים על שאר כתבי קודש עם פירש"י דכולי' בי' פשט ומדרש. ולאחרונה יסע האגדה וכן מבואר בש"ע לענין שואל כענין ועיי' בש"ך ובהג' מהרלנ"ח. ודלא כאותם שרוב עוסקם באגדה ורגיל אני לומר מה שאמרו חז"ל על יין זכה משמחו לא זכה משממו הוא עפי"מ שדרש במדרש ותירוש זו אגדה אם עוסק בה לש"ש למשוך לב ע"י דברי מוסר ואגדה משמחו ואם כל עסקו רק בזה ויתוש עי"כ התורה שהם עיקרי דינים ופלפול ההלכה משממו. ויש רעה חולי בזה"ז אשר אפי' באגדה אינם עוסקים רק לפי רוח הזמן וכל זמנם בילדי נכרים ובלשון לאומים יספיקו והן הן אבות נזיקין. אלמלא כותבין אין מספיקין. ושפתיהם עמם ומי אדון להם. וכל העם רואין את הקולות. ומלא תהלות. ואם ידרוש עפ"י ניגונים ונענועים ידועים. הוא פלאי פלאים, ונמהרים וחשים. למצוא חן בעזרת נשים. והם בדמות יראים מתחפשים. ובאמת עצים יבשים. ואם ישאלו יענו ויאמרו לא פרורות ראשונים אחרונים. להעמיק בחקירות ועיינים. רק על צחנת הלשון ומליצות לאומים לב נותנים. ובבוא ע"ה להסביר פנים. לא לחכמים ונבונים. ואוי' לדור שכך עלתה בימינו, למשמע אוזן דאבה נפשינו. וד' ירחם על קרן התורה. ולכל בני ישראל תהי' אורה. עסקת בפרי' ורבי', הוא שצריך להוסיף על שמועתו יום יום ודלא מוסיף יסיף ואם אינו רואה סימן ברכה במשנתו שמוסיף והולך ידע כי נפשו חסר תבואנו ולא בלב שלם ונפש חפצה עוסק בה. אבל עוד רומז שצריך לעסוק בפו"ר להפרות ולהרבות את התורה לזכות רבים לקבוע ישיבה ואמרו חז"ל הוי מתינים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. כי לא הקפדן מלמד ומלמד הראשון רבינו משה אשר למד מפי הגבורה נשתבח