לבושי מרדכי על אורח חיים טז

היא אמרו חז"ל שלא נשתייר הימנה בשמים חלק נסתר שבה ורזי תורה יאמרו עוד היא וכל כלי אומנתה היינו כמו שכתבנו שהיא כלי אומנת לכל דבר שבעולם וכמו שדרשו חז"ל על פסוק ואהי' אצלו אמון דר"ל אומן. רק דצריכין ליכנס לזה על סדר נכון מחדר לחדר וממדרגה למדרגה והוא כסולם מוצב ארצה ועולה בשליבות מעלה מעלה עד שראשו מגיע שמימה ושמא תאמר עכ"פ דרך רחוקה היא לעלות למרום ולקום במקום קדשו באמת רק כוונה רצוי' בעי לעשות ולקיים המצות בלב שלם וכמו שאמר התנא כל הלומד לשמה ובוודאי לא רק הלימוד רק על הלימוד שמביא לידי מעשה. וז"ש ונמה"ש היא נפלאת ואינם מוצאים הנעלם והנסתר מהתורה אבל אנו שמסירין לנו מפתחות חיצוניות לא נפלא ומכוסה ממנו לבא אל הקודש פנימה ולא רחוק היא לומר עכ"פ לאיזה זמן ומתי אבא ואראה פני אלקים. ע"ז אמר כי קרוב אליך הדבר מאוד ע"י לב שלם בדחילא ורחימא לעשותו מיד זוכה לכל הברכות והחמדות הגנוזות בתורתנו הקדושה ויתפרש עד"ז תורה ציוו' לנו משה מורשה וכו' דוודאי כל התורה אשר הם מצוו' אשר ניתנו לנו בזה לא נפקד איש ולכל נפש שווה. אבל יש חלק בתורה רוחניות התורה אשר לאו כל אדם זוכה וצריך לטהרה וקדושה יתירה וע"כ אמר כי רק תור' ציוו' לנו חלק המצוות הם מורשה לכל קהלת יעקב וז"ש והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך כי לחלק התורה אשר אינה ירושה לזה צריך הכנה ותיקון גדול. וחז"ל דרשו א"ת מורשה אלא מאורסה. ונראה דכבר נחלקו אם הי' נישואין ג"כ או לא ועיי' בפתיחה למקנה בקידושין. ונראה דהא דמשה רבינו שיבר הלוחות שידינ' כפנוי' משום שהי' הקידושין ע"ת שיקבלו. הלוחות אבל אם נאמר כפי' ההר הוי כחופה וחופה גומר והוי נישואין ואין תנאי בנישואין חלילה אין תקנה לישראל אבל אם באמת אין כאן רק אירוסין ויש תנאי חוזרין לחיבתם הראשונה. וז"ש מורשה לעולם ולא פסקה חיבתן ע"י אותו מעשה דלא הוי רק מאורסה כמבואר במדרש החודש הזה עוה"ז דומה לאירוסין וכו' עיי"ש. ובזה נראה המדרש החודש הזה וכו' הה"ד ויתן להם ארצות גוים וכו' כי כבר כ' הרשב"א בשבת כי ארץ ישראל ע"ת ניתנה להם וכיון דמיד כשקידש אותם ומיציאת מצרים מיד הבטיח להם הארץ ואדעת דהכי סברי וקבלו אפי' אם הי' תנאי מ"מ בנישואין אחיל לתנאים אבל אם כולו רק אירוסין הוי ויש תנאי והרשב"א כ' דמוכח דהוי ע"ת מקרא זה דנאמר ויתן להם וכו' בעבור ישמרו חוקיו וכו' וא"ש החודש הזה דאין להם רק הלבנה ומוכח דאינו רק אירוסין וממילא יש תנאי הה"ד ויתן להם ארצות וכו' – ובזה נראה מדרש חדשיכם ומועדיכם וכו' לפי שהחדשים מתנה הם לישראל שנאמר החודש הזה לכם. ולכאורה תמו' וכי מפני שמתנה נתנו לישראל ע"כ חדשיכם וכו' שנאה נפשי. ונראה עפי' הנ"ל ועפ"י מה שפי' בהא כי אם מאוס מאסתנו וכו' השיבני ד' וכו' משום דאם מגרש אשתו משום דבר ערוה לא תשוב עליו עוד ועובר בלאו דאחרי אשר הוטמאה אבל אם רק משום מיאוס ושנאה שפיר מחזירה וע"כ אמרינן וכי ערוה נמצא בנו כי מאסתנו ורק משום מיאוס השיבנו ד' ע"כ שפיר יש לך להשיב אותנו. ולכאורה ל"מ לב"ש אין לגרש רק אם מצא ד"ע אפי' לב"ה עכ"פ מצוה שלא לגרש רק בדבר ערוה אבל לסברת פני משה הובא במל"מ דוקא בנישואין אבל באירוסין מותר וכיון שאין לנו רק אירוסין שפיר מותר' ובהאי דקאמר חדשיכם שנאה נפשי ג"כ קשה וכי ע"י שנאה מגרש אותנו ע"ז אמר לפי שרה החודש מתנה לנו היינו אירוסין כדמוכח מהחודש הזה. ועפ"י הנ"ל יש לומר הא דכתוב בישעי' אי זה ספר כריתות וכו' ובירמי' כתיב שלחתיה ואתן ספר כריתות אלי' ועיין בסנהדרין פ"ב וכבר האריכו בזה המפורשים. ונראה דבאמת ניתן הגט רק כיון דירושת הארץ הי' ע"ת ממילא כשנתגרשו בטל התנאי ואין להם חצר ונעשה חצרו של מקום שהוא הבעל ולא מהני הגט וכמו דמצינו גיטה וחצירה באים כאחד כן גבי חצירו נאמר דלא מהני ויש לנו עוד אריכות דברים בהאי דיומא פ"ב ואכ"מ. ומפי אחי מורי הגדול בתורה וביראה מוה' מתתי' זצ"ל שמעתי לפרש מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהם עזין היינו כמו שאמרו שם בסנהדרין שאמרו דאשה שגרשה בעלה מה להם זה ע"ז והשיב להם הקב"ה אי זה ספר כריתות וכו' ולכאורה אשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת אבל זה הוי רק מטעם חזקה אין אדם מעיז וכיון שישראל הם עזין אינם נאמנין וע"כ שכשנתן להם התורה מיד הי' דעת המקום שיבואו ויאמרו גרשתני אבל כיון שהם עזין לא יוכלו לומר כן ודפח"ח וש"י. ועוד יש לפרש בהאי דתורה ציוה לנו משה וכו' דאף דירושה היא לישראל מ"מ היינו בודאי לא תשכח מפי זרעם וחלילה שתשתכח תורה בישראל כמו שאמר רשב"י בשבת אבל מ"מ כל יחיד ויחיד אינו בטוח שאצלו תהי' התורה אלא על הכלל כולו הובטחו אבל כל יחיד עדיין בספק הוא עומד. וזה הכוונה במדרש שהשיב האי גברא לר' ינאי מורשה קהלת ינאי אינו כתיב אלא מורשה קהלת יעקב היינו אין הפרט בטוח שבניו אחריו ילכו בתורתו וכמו שאמרו חז"ל בנדרים אלא מורשה קהלת יעקב בתוך הכלל ודלמא אזכה אנוכי שבני ילכו בתורת ד' וכבר פרשנו כל המאמר ואכ"מ וז"ש ג"כ והתקן עצמך כל יחיד ויחיד שאינה ירושה לך דייקא אלא להכלל יוצא הברכה. ומה שאמר וכל מעשיך לשם שמים היינו ששת מדות צריכים בתורה אשר הם הפכי' כי הלא דברי כאש נאום ד' שצריך שיהי' לו קצת התנשאות כדי לעלות מעלה ולהתקנאות ביראת ד' כל היום ולא יסתפק בזה במעוט אלא יאמר מתי אגיע לידי מעשה חבירי ורבותי. מ"מ כל שיגדל ויבא ממדריגה למדרגה לעומת זה תקטן נפשו בעיניו יכיר מעוט ערכו ושפל מצבו ומעט