לבושי מרדכי על אורח חיים קנד

עד שקדשה החדש ממילא חל למפרע. ואפשר לדחות זה כמובן. ובאתי רק לעורר: ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קל"ד ב"ה אול"י ה' י"ג תשרי תרס"ו לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרבני החריף ובקי יו"ש מו"ה עקיבא בלוי נ"י מעל' שאל בענין חרישה וזריעה בהאי שתא בחוה"מ דנתאחר זמן זמנים ע"י עצירת גשמים וע"י כי השדות המנה בשכירות נראה ודאי דהוה דבר אבד ועכ"פ ספיקו' ג"כ מתירי' כמ"ש במג"א סי' תקל"ז ויתר אחרונים והנה הביא מעל' דברי מהר"ם שיק חיו"ד סי' שע"ו ות' נטע שורק סי' מ"א המתירים. ותמה אני על מה דפק על פתחי תשובה לעני כמוני והלא יש לו סמיכה מרווחת על ב' גדולי בעלי תשובה ובפרט בת' נטע שורק סימן ל"ז כתב כי ע"י מכירה נהוג להתיר תמיד במלאכת חוה"מ לבעלי שדות עוד כאשר הי' בק"ק סענדרע. האמנם ראיתי בת' שערי צדק להגאון מדעש בסי' קי"ז שלא התיר רק אם עוד לא נקרא שמו עליו כי ההיתר דבר אבד בזה אינ' מוסכם אתו כי הבעל שדה משום דבהול על ממונ' חושב' לדבר אבד ובאמת כ"פ אדרבה העצלנים נשכרים ונתברכים בענין זה. והנה אצל מע"כ ומר אביו נ"י אין לומר הכי ודאי רק בידיעתן כי נוגע לדבר אבד בהאי שתא בפרט: והנה בענין היתר מכירה לא אדע מה שייך בזה כיון דהשדות המה רק מושכרים וכי בידו למכור דבר המושכר' ולענין מכירת חמץ בפסח ג"כ כותבי' האחרונים דאם החדר רק מושכר לא ימכרנו ולא ישכרנו ע"כ גם בנדון יש לעשות כזה. ובת' שערי צדק הנ"ל עצתו עוד להשכיר לגוי א' וגוי זה יתננו בקבלנות לגוי אח' והוה כב' שבותי' לדעת עבודת הגרשוני כידוע וגם לא יקבענו המלאכה על חוה"מ דוקא ורק יתנה שלא יעשה בש"ק ויו"ט: וראיתי מעל' הקשה על הנוב"י סימן י"ג מה ראיי' מפועל עני דילמא דוקא בצנע'. והנה מעל' הקשה בדרך דילמא ולדידי תימא שלא הביא דברי מג"א סי' תקל"ד דמה"ט צריך דוקא צנעא ובן פסק בח"א: ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ אחרי כותבי זאת הראה לי הבחו' החוב"ק מהו' שמואל כ"ץ שווארץ נ"י כי בשו"ת יד יצחק ח"ג סימן ל' דעתו לאסור והנה לא הביא דברי ת' מהר"ם שיק הנ"ל ואפשר כי בראות דבריו הי' ג"כ מן המתירי' [וכן הסכים עם השואל נ"י להתיר' הגאון אבדק"ק סעמיהאלי זצ"ל] ומ"ש בת' יד יצחק כי כאן הספק אם יועיל להיות מן המקדימים דפעמים המאחרים נשכרים כמ"ש במ' ברכות דף ח"י בעובדא דא דהאי חסיד'. לענ"ד לא שייך זה בענין חרישה לאחר חוהמ"ס במדינה זו כידוע דאם לא חורשים וזורעי' בזמן ההוא אין חטין של זמן החורף וידוע כי החטין הנזרעי' לפני ימי הפסח ח הם גרועים כמ"ש בפריהיאהרווייצען שאינ' ראוי' ושוה בזה"ז ואין לוקחין להרחיים הגדולים וא"כ ודאי פסידא הוה. ועיקר הראיי' מהך עובדא צ"ע דהא באמת חשבו לחדוש. וכי מילתא דלא שכיח נחשוב לספק א"כ כמעט כל מלאכת דבר אבד לא יעשה מה"ט: סימן קל"ה בהי"ת יום ה' י"ג תשרי תערב"ל מאד יצ"ו. לכבוד הרבני המופלא מהו' מנחם מענדל שטערנבערגער נ"י מק"ק דערעטשקע יצ"ו. מ"ש ע"ד כי אנשי חסידי' נהגו עד עתה בהקפת ס"ת בליל ש"ע ועתה רוצים לבטל' אנשים שאינ' נוהגי' כן והנה לענ"ד כיון שכבר הוחזק' לעשות כן אינו רשאי' ליטול מהם חזקת' כמ"ש באו"ח סימן קנ"ג בכמה דברים שחזקת מצוה הוה חזקה וכן פסק בחו"מ סימן קמ"ט. ובמהר"ם שיק או"ח סימן ע"ד פסק דאפי' חפץ של מצוה הו"ל חזקה א"כ כיון שהס"ת אשר בהם עשו ההקפות ה"ל חזקה למצוה זו ואינ' רשאים לבטל ממנ' כנלענ"ד אם יסכים מרי' דאתרי' נ"י: וע"ד אשר ברצון קהילה לקבל עוד שו"ב ומשום יודע נגן ועי"כ קופח פרנסת שו"ב שכבר מוחזק במקומ' והנה פשיטא דזה אסרו כל הפוסקי' אחרונים ה"ה בת' דברי חיים ות' בית שלמה ות' דבר משה וכן הגאון רבן ש"י בספרו הגדול דעת תורה ועיי' בדרכי תשובה סי' א' בכמה מקומות בענין זה. וא"כ פשיטא דדינא כמו משיג גבול ואקוה כי שארית ישראל לא יעשו עולה: דו"ש: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קל"ו בהי"ת אול"י ו' עש"ק פ' ויגש תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש הבח' החרוץ ושנון בנש"ק מוה' שלמה צוקער נ"י ק"ק בערעגסאז יצ"ו. מ"ש ע"ד שו"ת שו"מ (מהדו' תליתאה ח"א סי' שמ"ט) אשר בא בחקיר' ע"ד שמן גזול אם הדליק ממנו נר חנוכה אם יצא או לאו משום מצהב"ב ודעתו לפימ"ש תוס' מ' שבת גבי כפה שנתן בספר דהוה שנוי מעשה לענין שלל"ט משום מדרס וא"כ ה"נ לענין מהב"ב כיון דהדליק בי' פורתא נאסר בהנאה והוה שנוי מעשה וממילא לא הוה מהב"ב,