לבושי מרדכי על אורח חיים קמא

מניחי' לגבעונים לחטוב עצים למערכה והקשה מעל' ממ' מכות ד' ח' דשם מבואר דאין בחטיב' עצים למערכה מצוה דאם מצא' חטובי' לא צריך לחטוב והביא דברי הריטב"א ג"כ בד"ז. לא אדע מה זו קושי' וכי דברי תויו"ט מורין דצריך דוקא לחטוב אלא שאם צריך ודאי מעשה מלאכה זו הוה עכ"פ טורח' דמצוה דומי' דמצינו ברפ"ב מ' קדושין דכמה אמוראי' הי' מהדרי' ומטריחי' בעצמן בהכנה לש"ק מחריך רישא ומלח שבוט' וכי אם מצא הכל מוכן בלא שום מלאכת עצמו וכי להכין מאכלות אחרים צריך למען לטרוח לעשות דבר בידיים ודאי אין בזה מצוה אבל אם אינה מוכן המצוה בו יותר מבשלוח' וה"נ כיון דיש בזה עכ"פ הכשר טוב יותר ע"י ישראלים מיוחסי' וכמ"ש לענין שחיטת קרבנות אע"ג דכשר בזר ונשים ועבדים נהגו הכהנים סלסול בעצמן לעשות בעצמ' כמ"ש בתוס' פ"א מ' קדושין עיי"ש דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קט"ו ב"ה אול"י תליסר ת"א תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו אורה ושמחה על ראש הה"ג מהו' אשר אליקים טשעך נ"י אב"ד ק"ק אבראהאם יצ"ו אשר הרבני ע"ד הכותל שקורין פייער מויער אשר בינ' ובין הכותל של פאליש אשר שם בית עליי' לנשים לע"נ והגג של ביה"כ נשען ג"כ על האמה ולמען בנין המקוה אשר מזומנים בהתחלת'. ומע"כ עמוד על הענין אם יש לדון בי' כמו נטפל להשה"ק. והנה העיר בזה מרן חת"ס ביו"ד סימן ר"ס כלומר להיפך כי נטפל להשה"ק אסמכי' על תוספ' העזרה שאסור' לנתצחה דעיקר קרא לגבי' כתיב דהיינו כמו שמצוים לנתוץ מזבח' ע"ז ועכ"ז נאמר ל"ת כן וגו' וידוע דפלוגתא הוא בספרי לאח דשם חזר מסברא זו. והא חזינן דהמג"א סימן קנ"ד רק משום דנהוגי' להתפלל בפאליש שי בו קדושה וכן דעת החי"א דרק מהאי טעמא יש להחמיר בעזרו' וא"כ לכאור' בנדון זה שאינ' משמש לפאכיש רק לבית שליבות של ע"נ א"כ הא אין דרך להתפלל שם והא בלא"ה דעת האחרונים דע"נ קילי טפי דאין זה תפיל' בצבור ולא נקראת בס"ת (בצבור) עיי' בדברי חיים ח"ב סימן י"א וסי' י"ג אלא דמ"מ יש בה ג"כ קדושה לענין אסור נתיצה דעכ"פ קבוע להתפלל שם ומקדש מעט דומי' דע"נ בביהמ"ק תוב"ב (ועיי' בת' יד יצחק ח"ב) אלא דמ"מ במקום בית פרוזדור שלה וכמו שליבות לא אדע טעם לאסור' בין לענין אסור נתיצה ובין לענין לשמוש חול דהא אין מתפלל בה ואפשר בימים הנוראים בי' אשר דחוקי' להו או משום אויר' יוצאים לשם להתפלל וזה אפשר דלא הוה רק כמו רחובות של עיר. ועיי' ת' מהר"ם שיק או"ח סימן ס"ט וסימן ע"ב אלא שמע"כ מסתפק עוד כיון שגג ביה"כ נשען על כותל הנ"ל והנה בזה נראה מקום להסתפק דהא בסוס"י קנ"א פסק המחבר דבעליית של ביה"כ יש ספק אי יש להם קדושת ביהכ"נ והוא מדברי מהרי"ק בשם המרדכי דאע"ג דעליות לא נתקדשו בביהמ"ק כמ"ש בפסחים דף פ"ו דילמא דומיא דהיכל הוה. ביהכ"נ דידן דאמרינן התם דעליות דידי' נתקדשו אלא דגגות אפי' של היכל לא נתקדשו רק להצניע שם כלי קדש עיי' בת' שם. אלא דמ"מ לא אדע פתרון דבר דהא רוב גגות ביהכ"נ נשעני' ג"כ על חומת העזרות דהיינו הפאליש ועכ"ז מחמירי' בי' רק מטעמי' שמתפללי' בהם וא"כ נראה דלא מתפיס קדושתן עי"כ אלא דעכ"ז הא מסיק בטו"ז ומג"א דאפי' בית שבנאוה שלא לשם ביהכ"נ דמתיר הרמ"א לשכב על העלי' ועכ"פ כתב' הטו"ז ומג"א שומר נפשו ירחק מזה ומעתה בנד"ז שרוצי' לבנות באבנים של כותל הנ"ל למקוה והלא בית הטבילה וכש"כ מקוואות שמחממים המים ובביהכ"נ דבני הכפרים שמותר להשתמש ויוצא לחולין ע"י מכיר' להני שנזכרו בסעיף ו' עכ"ז אסור בד' דברים הנ"ל: והנה לענין אסור נתיצה הא כתב כ"ת דיש בה בקיעי' גדולים וסופו לפול ועיי' בחת"ס או"ח סימן ל"ד ובתשוב' מהרי"א סימן כ"ט דלאו דוקא בסכנה לפול דאז מחויב מיד כמ"ש הרמב"ם וא"כ משום זה יש היתר ברור כמ"ש בש"ע סימן קנ"ב. אבל לענין לבנות מהאבנים חומת המקוה לענ"ד יש לתקן ע"י מכיר' עפ"י ז' ט"ה במעמד אנשי עיר כמ"ש בסימן קנ"ג סעי' ט' דאז מותר אפי' לצורך ד' דברים הנ"ל ומ"כ ודאי אין דינא ככרך דהא כל האחרונים תפסו עיקר ד' תשו' שהביא המג"א סימן קנ"ג ס"ק י"ז וכן היא בת' פנ"י מהגאון מגינת שלמה דכרך אינ' רק מקום שמקבצי' שם תמיד סוחרים וקוני' ויושבי' ימים וחדשים אבל משום אורחי' בדרך אקראי לא מקרי כרך וכבר העיד בת' הרי בשמים סימן א' דזה רק במעוט עיירות גדולות. גם כי איכא דעת מ"ב דבעצים ואבנים אפי' של כרכים נמכרו דמה איכפת להו בעצים ואבנים ואם כי המג"א פליג עליו. האחרונים סמכו על דברי מ"ב לסניף גדול ובנד"ז בחומה זו שקל ודאי אפי' מהפאליש ודאי יש לסמוך עליו ודרך המוכיח הוא כמ"ש הרמ"א דז' ט"ה מוכרים בפרסום הוה כמעמד אנשי העיר והיינו שאפשר ליקח בדמים אפי' שהחומר' הוא יותר משוי' מ"מ לית ביה אונאה אם כי דעת מג"א בס"ק י"ט דבמטלטלין יש בו דין אונאה דלא כט"ז ס"ק ח' עכ"ז הכריע הא"ר דביודע בשוי' לא שייך דין אונאה דהא אפי' במתנה מותר וכתבתי כ"ז אם כי קיימ"ל דבית דינ' כקרקע לענין אונאה בסי' רכ"ז בחו"מ ועיי' ש"ך ח"מ סי' צ"ה מ"מ בכותל אפשר דינא כמטלטלין וגם כי י"א דפלג הוה אונאה ראיתי באיזה ספר תשוב' דנהוגי' שמוסיף איזה פריטות בלא סכום מגין דהוה כאכסד' דאין בו אונאה כמ"ש בח"מ סי' רכ"ז ושוב לוקחי' הקהל מהקונה אותה חומה או האבנים ושוב יש היתר אפי' לד' דברים ולבנות מהם בנין המקוה הנ"ל ולענ"ד דרך זה מוציא מכל