לבושי מרדכי על אורח חיים קלז

ה ש מ ט ו ת ארה השאלות ותשובות אישר נשמטו מחלק או"ח ולמען רא יהי' נעדרה,הצגתיו פה למזכרת שוכ"ט על ראש הרב החריף ובקי עצים שלשלת היוחסין מו"ה משה סופר כ"י עתה באתי ע"ד הערת כ"ת במי שיש שער צמח עד כמעט בין עיניו והלא בטור וש"ע השיעור בהתחלת עקרי שער מעתה הספק אי ניזל בתר דידי' או בתר רובא דעלמא והביא דברי הק' א"א בשם גיסו שמסתפק להיפך במי שמצח' רחב' ואפי' בגוב' הראש אין לו שער אם נאמר במקום קרח דדק' כמ"ש בגמ' מנחות דף ל"ז או נאמר דעכ"פ הוה מקום שמוח' של תנוק רופס והניח' בצ"ע וכ"ת מסתפק גם להיפך כמ"ש הנ"ל ודעתו להטריע דניזל בזה בתר רוב ב"א ודעתו בטלה ועד"ז הביא ראייות חבילות מש"ס ופוסקים דהיינו לענין מלאכת שבת ואכילת דרך הנאתן וכן לענין חציצה אמרי' בטלה דעתו אצל כ"א וה"נ בנדון זה: ולענ"ד דלא שייך סברא זו אלא בדברים שתלוי' בדעתן והם עושים ונוהגי' מעצמ' כן כגון לענין שב' נושא משוי שלכ"ד ב"א או אוכל שלכדב"א וכן בחציצה הוא מתפנק להיות מקפיד. אבל בדבר שנעשה בו בטבע ונולד כך בגופ' מה בטל שייך בזה. לענ"ד יותר דומה במ"ש בסי' כ"ו סעי' ז' לענין אטר יד דאם עשה כל מלאכת' וגם כותב ביד שמאלי לכ"ע אזלי' בתר דידי' ומניח תפילי' בשמאל' שהוא ימין כל אדם וכן בסימן ל"ב סעי' ה' לענין כתיבת תפילי' ועיי' בדע"ק בה' תפילי' ודאי יש להשיב ולומר דשם ילפי' מיד כהה משא"כ בנ"ז אבל גם בזה נפלי' ברברבות' דלענין חליצה מצינו מחלוקת הראשוני' דמי שהוא אטר רגל דכהסמ"ג ונ"מ חולץ בימין כל אדם ולא דמי לתפילי' מה"ט ורוב ראשונים חולקי' דגם בזה אזלי' בתר דידי' ואנן קיי"ל להחמיר לחלוץ בב' רגליים כמ"ש באה"ע סימן קס"ט סעיף כ"ה עיי"ש בטור וש"ע: ועיקר ספיק' בזה הוא הר"ן בר"פ גה"נ דשם בעוף אם י"כ כף אם נוהג בו אסור גה"נ אי אזלי' בתר דידי' או בתר מינ' דעלונ' הה"ד מספק' לי' לענין חליצה אם בתר דידי' או דעלמ' אזלי' אלמא דבכגון זה שהוא בטבע התולד' ל"ש לומר בטל' אצל כ"א ונשאר בספיקא כמ"ש בשם הר"ן שם ובמחה"ש סימן כ"ז ס"ק ד' ומתרעם על אותן המגדלים בלורית שערותן דחייש משום חציצה ולא אמרי' בזה דהוה רביתיי' מפני הני בני שחץ. התם ודאי אמרי' בטלה דעתן כיון שברצונן ודעתן תלי' ובפרמ"ג סימן כ"ז דייק דדוקא מעיקרי שער דהיינו שמגולח. אבל הני שמגדלי' שערותן עד אמצע מצח פשיטא דשם לא מקרי התחלה לענין הנחת תפילי'. והנה אפשר לדייק ממ"ש בפרמ"ג ע"ד ש"ג לענין מקום קשר שהוא בעורף ופי' הש"ג דזה נמי מקום צמיחת ולמט' ממנו פסול והשיג עליו בפרמ"ג דמנה קאמר דודאי ישנו כמה אנשים שיש להם שער בצוואר ממש ודאי דאינ' יוצא' אם הקשר שם ועיי' בשע"ת ובתורת חיים. וא"כ ה"נ י"ל כן אם כי שערו צומח גם במצח מ"מ ס"ס אינ' מקומ' ואי משום דשם דרשי' בגוב' הראש אדרב' הכא עיקר ילפות' לענין בגובה הראש כמ"ש במ' מנחות דף ל"ז הנ"ל מה של יד בגוב' הה"ד הראש בגוב' ובגמ' שם דיליף מקרח' או לר"י מנגע עכ"פ עיקר הנחה לכ"ע בגוב' הראש ומה מהני השערות במצח' אם מ"מ אינ' בגוב' הראש שזה למטה או בצדי הראש מקרי ולא בגוב' ועי' במ' קידושין דף ל"ו. ועכ"פ יש לראות באדם עד היכ' שמגיע למקום שמוח' של תנוק רופס ובאיש כזה ודאי ארוך יותר וגם הא כראה האיך שהוא במקום גוב'. והנה בספיקות הנ"ל כ"פ הי' לי הרהורי' בראותי אנשים כאלה זה במצח צר וזה במצח רחב. וייכו"ח כי כ"ת העירני להיות נחית בי' טפי ומגלגלי' זכות עי"ז הנלע"ד כתבתי פה מאד יצ"ו יום א' צום יו"ד מהרה יהפך לנו לשו"ש תער"ב לפ"ק: ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. בהי"ת אול"י ג' פרשת יתרו תער"ב לפ"ק ייאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד האברך חו"ב מהו' ישראל וועלץ נ"י בק"ק טארנאליא יצ"ו. פתח דברי מעל' ע"ד אנשי דל"מ מחללי ש"ק בפרהסי' במזיגת משקי' בווירטיס- הויז וכמ"כ בפתיחות דלתי החניות מהו לצרפו לכל דבר שבקדושה שצריכי' עשרה. והביא מעל' מכל שנאמר בענינו של דבר זה בראשונים ואחרונים. ותחילת דייק' מדברי ש"ע סימן נ"ה דעבריי' וכו' מצרפי' לענין עשר' ועד"ז מסתפק דילמא מחלל שב' בפרהסי' כיון דהוה מומר לכה"ת אין מצרפי' דכמומ' לע"ז הוה כמו לענין עדות ומגע יין וכיו"ב. והנה בפרמ"ג ס"ק ז' הנ"ל כתב בפירוש דמומר לחלל שבת