לבושי מרדכי על אורח חיים קלה

וידבר משה וגו' שיהי' קורין כל או"א בזמנו וקשי' לי' למעכ"ת דבגמר' ר"ה דף כ"ד דרשינן ממקרא זה דראש ב"ד אומר מקודש, ולזה י"ל דמקר' זה עיקר להאי דדרשינן בר"ה והכא במגילה אסמכת' בעלמא וכן הקש' בט"א ותי' כן והוכיח דעכ"ח לאו מן התורה הוה דבברייתא בגמר' אמרינן דמשה תקן להם ותקן אפי' ממרע"ה לאו מה"ת וכ"כ המג"א סי' קל"ה על קושי' הב"ח שהביא כ"ת אלא שהוסיף מעכ"ת להקשות ממס' פסחים דף ע"ז דדרשינן ממקר' זה דעומר וש"ל דוחה שבת וזה ודאי מה"ת דסמכינן לדחות הטומאה ומלאכ' שבת ובפשיטות הי נלענ"ד דהא דראב"ד אומר מקודש דדרשינן לי' מתיבת וידבר דמשמע בקול דלענין לדחות שבת ל"צ מילת וידבר דהוה מצי למכתב כמו בשאר ילפות' שם ה"נ הי' די לומר אלה מועדי ה' וגו' ואח"כ עיינתי בס' אור חדש שם שהקשה על דרש' זו מהאי דמס' מגילה ותי' דאי משום לדחות לבד הי לו לכתוב אצל העומר ומה בעי בפ' מועדי' ש"מ ג"כ דקורין מענינו של יום ומהך דמס' ר"ה לא העיר כלום. והשתא דאתו להכי מסתייע שמעתת' דאיכא למימר דהך דרשא דמגילה אסמכתא והא דדרשינן במס' ר"ה היינו משום דכתיב בעניני מועדות דאשר תקראו אותו דדרשינן נמי לענין מועדות דאתם כתיב כנלענ"ד. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ק"ח בהי"ת י' ה' ת"א לפ"ק עת"ר פה מאד יצ"ו. ששון ושמחה אורה זו תורה לכבוד הרב הגדול וכו' מו"ה משה גרינבערגבנר. נ"י א"י בק"ק מיהאלאוויטץ יצ"ו. הנני ע"ד שאלתו אם שלח מנות לרעהו זמן רב קודם פורים והגיע ליד המקבל בפורים. והנה בגוף הספק כבר דברו בה האחרונים בס' אשל אברהם בשם יד אהרן ומשאת משה פשיטא להו דאם שלח מנות לרעהו זמן רב קודם פורים וכו' דיצא דעיקר תלוי במקבל בזמנו וכ"כ בת' בית שערים סי' שפ"א ועי' בשו"ת מהרי"א סי' ר"ד וסי' ר"ז, ובאמת בפרמ"ג משמע להיפך דלא יצא ממ"ש ע"ד מג"א בשם המאור דלא יצא אם נתן לעניים קודם פורים דלמא אכלו לי' קודם פורים והקשה הוא ז"ל ל"ל האי טעמא תיפוק לי' דומי' דמשלוח מנות דלא יצר כי אם בי"ד ואפי' בלילה לא יצא ותי' דס"ד מסברא דמתנות עניים שסתמא מקיים במטבע של כסף ומעות וצריך הכנה הו"א שישלח קודם הפורים קמ"ל, וא"כ קאמר להדי' דמשלוח מנות בלא האי טעמא דלא יצא, ותמיה' לי כי בת' ב"ש הי"ל לח הביא דברי הפרמ"ג הנ"ל. ובלאו"ה אין אתי יודע מה לצייר אופן הנ"ל אך ורק אם חברו המקבל דר במקום אחר רחוק ממנו והא באין עניים בעיר פסק המחבר בשם הכלבו דמעכב המתנות לעצמו ואיתא בבר"י דס"ד משום דכתיב נתינה במתנות ולא לשון תעזוב הו"א דישלח קודם פורים ויגיע להם בפורים קמשמ"ל דאינו מחויב לעשות כך אלא יפריש בפורים ויתנם לאחר הפורים לעניים והה"ד ודאי הדין כן במשלוח מנות. וראי' מדברי הרמ"א בסי' תרצ"ד הנ"ל דאם אין בעיר רק האבל בתוך יב"ח ישלח לו מנות כדי לקיים מצות משלוח מנות א"כ עכ"ח צ"ל דאין צריך להדר לשלוח למרחקים וא"כ כיון דליכא חיוב' עלי' האיך אפשר לצאת במצוה זו שפטור ממנו. ע"כ לא ידעתי האיך יתקיים דברי הגאונים בדבר זה שמסתפקים, ולענ"ד אין לסמוך בזה רק להחמיר דאם דר יחידי במקום אחד ואין בידו לקיים משלוח מנות יעשה כן לצאת ידי פוסקים אחרונים הנ"ל. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ק"ט ב"ה יום ו' עש"ק פ' ויחי תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הב' המופלג החרוץ מו"ה יקותיאל יודא גרינוואלד נ"י בק"ק מ' סיגעט יצ"ו. הנני ע"ד ד"ת אשר העיר ע"ד פנ"י מ' מגילה במה דמקשה בגמ' מנ"ל דהא דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול בחו"מ דלאלומי מקשינן הכי דהא קיימ"ל אסתר ברוה"ק נאמר' לקרות ולכתוב ודקדק מעל' ל"ל כול' האי דהא בד' ז' לקמן מסקינן דאפי' שמואל סבר שנאמר' לקרות ויליף מקרא דקיימ' וקבלו וא"כ ל"ל משום דנתנ' לכתוב ברוה"ק נאמר' דהא לכ"ע קשי' והנה הוא דקדוק עצום ע"ד פנ"י. ולענ"ד אפשר לומר דהא במגילה לא לאמר דצריך לקרות' בפורים והא דאמרינן נתן לכתוב ולקרות אינ' לענין לקרות' בפורים רק דלמ"ד נתן לכתוב הוה כתורה שבכתב וכנביאי' וכתובים דמצות למודם מתוך הכתב כדברים שבכתב וכו' ולמ"ד נתן לקרות היינ' למוד בע"פ כמו שאר תורה שבע"פ דוק' עיי' בפנ"י שם ומה שמחייב לקרות בפורים ולא סגי בעשיית משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים כבשאר ימים טובים שלא נאמר בפיר' קרה"ת בענינו של יום רק בס' מ' מגילה איתא משה תקן להם אלא דלענין קריאת מגילה בפורים ילפי' מדרשה דנזכרי' ונעשים ולקמן ד' חי' פריך עליו ממאי דהאי זכור בפה דילמא עיון בעלמ' ומת' כתיב לא תשכח א"כ בלב כבר נאמר מאי זכור ע"כ בפה ובל"ס דתיבת נזכרים גבי מגילה ילפי' זכירה זכיר' לענין קריאה בפה כמ"ש לעיל מניה לענין בספר, והנה בירושלמי ריש מסכ' משמע להדי' דוקא אם נתן לכתוב ברוה"ק נתן גם לדרוש אבל בלאו"ה לא נתן לדרוש וכמ"ד מ' שבת ד' קל"ב ובמס' נזיר ופסחים, ד' פ"א דהלל"מ לא נתן לדון בק"ו ולא לדרוש בי"ג מדות כמ"ש רש"י ז"ל