לבושי מרדכי על אורח חיים קכט

שנוטה להתיר בתשו' כת"ס או"ח סי' ס"ה ומעכ"ת הביא דברי אמרי אש תשו' מ' דפליג ע"ז והנה כל עצמ' היתר היאהר"צ לא למד' בכ"ס רק מנרות ביהכ"נ שהתיר הרא"ש וכן קיימ"ל בשו"ע או"ח סי' תקי"ד. ובב"י דייק מתשו' הרא"ש דגם ביום מותר דבכל עת איכ' משום מצוה וכבוד לביהכ"נ אפי' ליכא אדם בביהכ"נ כמ"ש המג"א ס"ק י"ד ובת' אמרי אש לא פליג על זה אלא שמחלק בין נרות ביהכ"נ שהם לכבוד ומצוה ואיכא ס' מתוך משא"כ בנר יאהר"צ כמ"ש מדברי מהרש"ל שהביא המג"א סי' רס"א סק"ו: ולדעתי יש למצא היתר לכ"ע כלומר גם לדברי הרשב"א שמפקפק בסבר' הרא"ש שאם מדליק הנר תמיד ע"מ להדליק ממנו שאר נרות ביהכנ"ס סמוך ללילה דמותר לכ"ע כמ"ש ביש"ש הובא במג"א סי' תקי"ד ס"ק י"ד דאיכא צורך אות' שעה ולא הכנה ליום ב'. א"כ לא גרע ממ"ש הפרמ"ג בסי' תקי"ד להתיר הדלק' נר ביו"ט למען הדלק ממנו לעשן טאבאק הנוהגין היתר כדי שלא לטרוח בהדלקת גחלי' ורייב העלצער וכש"כ בנד"ז. וכן שמעתי מגדול א' שבכל יו"ט הי' בביתו נר דולק לדבר הנ"ל כי בהדלק' גחלת ורייב-העלצער כמעט א"א להזהר מכבוי והדלק' שלא לצורך. ובענין הדלק' נר תמיד אם הוא משום מצוה וכבוד או זכרון למנורת ביהמ"ק ואז הי' מקום לחלק ביו"ט עיי' במהר"ם שיק חיו"ד סי' שע"ד ואין כעת אתי פנאי להאריך: ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן צ"ח בהי"ת יום ב' פ' חי' תרס"ד לפ"ק פה מאד יצ"ו. להרב הגאון מו"ה שמעון פאללאק נ"י אבד"ק בעלעניעש יצ"ו. ע"ד אשר נשאל כת"ר מאקרו"ט במ"ש בק"ק לעת מזכיר נשמות ביו"ט שאומרים אמ"ר על כל פרט ופרט ועי"כ ארוך היום וגודל טרדא דצבור' ועוד כמה קלקולים שנצמחו עי"כ אם ראוי' לבטל זה. ולהנהיג כמ"ש בשאר ק"ק שמזכירי' נשמות רק בפרטי שמות באמ"ר תפילה אחת. וכבר דבר בזה הגאון בעל נטע שורק סי' ח' והביא ראיי' כי מעלת הפרטיים חשובה מהא דאמרינן בגמ' מס' פסחים דף קי"ז והביאו רשיז"ל בפי' ר"פ לך לך ואעשך לגוי גדול ז"ש אלקי אברהם וכו' יכול בכולם חותמין ת"ל והי' ברכה בך חותמין ולא בכולן אלמא דמעלה חשובה היא. וכ"ת הביא פרושי' ממפרשי' לסתור ראייתו. ולענ"ד ראיית הגאון תמוה דהא התשובה בצדה במ"ש הרשב"ם שם אהא דאמרינן בגמר' שם באפטרת' חותמין במגן דוד והיינו כשם הגדולים אברהם יצחק ויעקב אם כי אין חותמין בכולן היינו לפי שאין חותמין בשניים. אלמא דאין הטעם משום מעלה וחשיבות לבד וכל או"א כדי בעצמ' אלא לפי שאין חותמין בשניים א"א לומר בתוך התפילה אלא מגן אברהם. והיינו דבזה ילפינן מגופ' דקרא והי' ברכה יכול בכולן חותמין משום שנאמר בכל א' השהיק דכל א' השיג לפי מדרגתו ת"ל והיה ברכה דאין חותמין בשתיים א"כ אינו תלמוד' כמדברי אגדה לפרש בבחינה אלא מהלכה. אם כי מ"ט פנים לתורה. והא דחותמין רק באברהם משום דבי' פתח. והחתימה צריכה להיות מעין הפתיחה. ומה"ט אפי' נאמר דהוה מעלה בחתימת מגן אברהם היינו כיון דבי' חותמין א"כ עיקר הברכה באאע"ה דהא החתימה הוה עליו והוא מעין הפתיח' והכל הולך אחר החתום כמ"ש בברכות י"א ועיין בפסחים דף ק"ד ועי' בטור וב"י או"ח סי' נ"ט גבי ברכת יוצר אור ומעריב ערבים: אלא שיש לעיין דמ"מ הוה הפרטים חשיבו' כמ"ש השל"ה גבי חנוך המזבח דהוזכר כל נשיא ונשיא לבד. ושונה כל נדבת נשיא ונשיא אם כי הכל שוה ולא נאמר כן הביא נדבה נשיא זה וזה וכתב דיש בזה סודות נשגבות ומי יודע אם אין איז' סוד נשגב בתפילת אמ"ר ומי בא בסוד ד'. וכ"ת הביא ראיי' מתפילת שבת ויו"ט שכולו בחד ברכה ולא פרט ברכה וברכה לכל או"א בפני עצמו ש"מ דדבר התפילה אינו כן אלא הוה תפילה וברכה שא"צ וגבי קדישי' כתב בבאה"ט דכמו שאסור להרבות בברכות כן אסור להרבות בקדישים. ולענ"ד יש לחלק דודאי בתפילה זו תקנו ולא כפולים וברכה שא"צ הוה וגם בקדישי' דהוה דבר שבקדושה ואסור לאומר' בלא עשרה אלמא הזכרה זו מילת' הוא ולומר שלל"צ ג"כ כמו ברכה אבל שאר תפילות שאומרי' גם ביחיד מנ"ל, נ"ל דתלי' בפלוגת' הרמ"א ומג"א סי' קפ"ח גבי יעלה ויבא. דרמ"א חושש לאמור של"ל משום שה"ק והמג"א הניחה בצ"ע דהא אומרי' שאר תחינות שהוזכרה בהם שה"ק עיי"ש. וחזינן כי האנשים הבאים לאמור ע"י ש"צ אמ"ר בעד אבותיה' לכל או"א בפרטי' וגם בברכת מי שבירך חשוב בעיני העולם על הפרט כידוע: והנה אחרי שהסכימו עמו תלתא סבא. ובפרט כי יש לחוש לכמה קלקולי' ע"י אריכו' הזמן כמ"ש כ"ת לנהוג כמו שאר ק"ק. ושמעתי מפי צורב' דרבנן אשר בק"ק פ"ב נוהגין לאמור הזכרות בלשון על כל הנכתבים בפנקס זה ובכ"ס כי משום רבוי ואריכות הזמן וטרדא דציבורא נשתנה לאח"ז להנהיג כן וטוב הדבר להתודע בק"ק פ"ב ע"ד הנ"ל: דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן צ"ט בהי"ת שנת תרס"ט לפ"ק פה מאד יצ"ו להאברך החו"ב מהו' עקיבא גלאזנער נ"י. הננו להשיבו על מ"ש להקשות על דברי רש"י ז"ל ריש מס' ביצה דפי' בדרשת רבה והכינו את אשר וגו' הוא עכ"ח הכנה