לבושי מרדכי על אורח חיים יב

והנה התורה מגינה ומצלה אבל דוקא אם נעשית תורתו אבל הם שלא בירכו בתורה ולא שלהם הי' ולא השיגו אמיתתה להם נעשה זרי' ויש להאריך בהמתקת הכתובים עד"ז ואכ"מ. ובזה נראה לישב ברכה"ת לאחריה אשר כן תמהו למה פותחת בברוך ועיי' בתוס' ברכות וגם באבודרהם כ' עוד תי'. ולהנ"ל כיון דע"י הקריאה והלימוד נעשית תורתו וקונה קנין חדש וכן העיר ביעב"ץ דבברכה אחרונה לא הוזכר תורת ה' דלאחר הקריאה הוי תורתו ויש לו כלי זין דמגילה ומצבה בכל אשר יפנה וככל אשר יעשה וזאת אשר רמז להם מש"ר וע"י התירה שלמדו יש לברכה קיום ואין כלי מחזיק ברכה שלא יבא חלילה לבעט אלא תורה. ומעתה יתפרש וזאת הברכה ע"ש הברכה שבירך את ישראל ורק כיון דנאמר' בו' ע"כ רק אמר השירה והלימוד הי' יכול לברך וממילא הקונה דברי תורה כאלו קונה כל הברכות דרק ע"י הלימוד יש להם מקום ועיי' מג"א בשם רמ"מ בקונה ספרים ומכש"כ בקונה ד"ת וממילא צריך לברך אחריה. ד"א אמר הקב"ה אם נזקקת לברכתה של תורה אף אני מברך אותך שנאמר בכל המקום אשר אזכיר וכו'. יש לדקדק מאי אם נזקקת ולמה לא אמר כמו לקמן את ברכת את התורה. ונראה דודאי לא קאי אקריאה בצבור דהא בש"ס ברכות מוקי האי קרא ביחיד ופי' רש"י דדיקינן לי' מדכתיב אליך וס"ס הרי פסקינן דעל הרהור לא מברכינן ועי' בטו"ז ומג"א ועיי' בתשו' שב יעקב. ולפענ"ד אמרתי מאז משום דכל השוכח דבר א' ממשנתו מעלה עלי' הכתוב וכו' דכתיב פן יסורו מלבבך וא"כ כל אדם צריך ליזהר ללמוד באופן שלא יבא לידי שכחה וכיון דכתיב ערוכה בכל ושמורה עי' בעירובין באריכו' וכן לקמן במדרש דדוקא אם מוציא בפה אינו בא לידי שכחה אבל ע"י הרהור לומד ושוכח וממילא אינ' ראוי' לברך כי לא זה הדרך שיבור לו ורק ע"י דיבור בפה וא"כ יוכל האדם ללמוד בלי ברכה ע"ז לא קבעו לו שכר אבל אם נזקקת לברכה דהוציאה בפה אז קבעו לו ברכה. ולאותם שיטות דסברו דע"י היסח הדעת או בשינה ביום צריך לברך עוה"פ. י"ל דכך פי' המדרש דוודאי האי היסח הדעת והאי להתגרות בשינה לא הוי ע"ד המקום כדדרשינן לא ימושו ואם מברך אינו ראוי' לשכר כ"כ. אבל אם נזקקת שהי' הכרח כגון שינה בלילה דבר שא"א בל"ז אז ראוי' לברכה וז"ש אף אני מברך אותך ולכאורה האי אף מיותר אני מברך מיבעי'. ונראה דהוי כלפי שאמרו חז"ל נפש עמל עמלה לו הוא עמל במקום זה ותורתו עמלה בעבורו במקום אחר. א"כ כל העוסק ולומד בתורה התורה עצמה מחזרת לברך אותו. רבל הברכה שלפניה מורה על השמחה ויודע ערך התורה ולומדה לשמה וכמו ככ' הר"ן בנדרים בשם רבינו יונה אז לא רק התורה תחזור לברכהו אף אני הקב"ה בעצמו יברכהו. ונראה דהאי ברכה הוי מדה ה' בהם ויהי' כנגד מדה כיון דבלא ברכ' גרמו שאבדה הארץ וחסרו כל טוב ממילא כשיברכו יהי' עליון ומשוש כל הארץ וכשם שהם משבחים ומפארים שמו של הקב"ה כן יתאמר לברכה מפי עליון ב"ה. ונראה לפרש עוד כיון דע"י התורה השכינה יורדת למטה כמו שדרשו חז"ל על וירד ה' בתחילה שמים שמים לה' וכו' ועתה אדם וכו' ועי' בעקידה והתורה מאחה את הקרע שנעשה ע"י עוונת ראשונים ומיד כשבא אברהם ירדה השכינה לפי שאז התחילו שני אלפים תורה וזה הפי' על המדרש אחות לנו קטנה עי"ש. ומ"מ בוודאי דוקא תורה לשמה יש לה סגולה זו דהרי דרשו חז"ל נפשי בתוך לבאים בתורה וכו' והי' להויטים אחר לה"ר וכו' אותה שעה אמר דוד וכי מה השכינה עושה בארץ רומה על השמים וכו' לפי שהי' כל תורתם רק משפה ולחוץ כמו שאמרו חז"ל וכמו שלא הי' לו גדר וסייג על הלשון זו כן לא הי' לו גדר וסייג על שאר עבירות ע"כ עליו אמרו כל תורתו משפה ולרוץ בלי גדרים וסייגים והתור' צריכ' גדרים ושמירה מעולה ודרכנו לפרש ושמרתם זו משנה דלא יבא להקל ולחפש ע"י התורה והמשנה לעמוד על התורה ערום בלי גדרים. כי זה מבוא הוא מבחוץ ולא בא בפנימי הדרי תורה והבא אל חדרי המלך ורואה אוצר וסגולה חביבה יעשה לו גדרים וסייגים לאוצר זו ושמרתם הם הגדרים מהם השמירה להתורה ואם עושה גדרים זו משנה זו קרוי משנה. וע"כ התפלל דוד אתה ה' תשמרם וכו' נטר אוריתא בלבהון" כי הלב יש לו שמירה יתירה וכאמרו מכל משמר נצור לבן וכו' כך יהי' התורה להם בשמירה מעולה והמברך עה"ת ראי' על לומדה לשמה וכמו שהבאנו ויזכה לשנים שהשכינה תהי' למטה וגם לברכה וע"ז קאי אף אני מברך האי אף אברכה קאי אף אני מברך לא די שאדור אצלכם אלא אף אברך ושפיר הביא אבא אליך וברכתיך ושתי ברכות הם. וההוכחה כי על התורה נאמר מלבד משום שנא מצינו להזכיר השם ביחיד רק בתורה עוד משום שנאמר ככל מקום נראה דבר שהוא בכל מקום וכאמרו רז"ל בסוף מנחות על בכל מקום מוקטר ומוגש וכו' אלו ת"ח העוסקים בתורה בכל מקום כי התורה מלאהו בכל מקום בהתהלכך תנחהו ותשמרהו ואפי' במקומות שאסור להרהר עכ"ז התנהגותו ודרכו שם הוי עפ"י תורה וע"כ אמר אלו ת"ח העוסקים בתורה כי העוסק בד"ת לא יושבת ויופסק בכל מקום וע"כ נראה קבעו לעסוק בד"ת דכגון אנו פוסקים מתורה למלאכתני ולא כרשב"י וחביריו מ"מ העסק גופי' עפ"י התירה ותמיד התורה נגדו אם לא יהי' דבר זה או עסק ז: נגד דעת התורה ממילא הוי כעוסק בד"ת עצמן וע"ד רמז יש לומר אבא אליך כי כבר אמר חכז"ל בימינה אורך ימים וכש"כ עושר וכבוד אף דבאמת עושר וכבוד המה הבל אם בהם מועיל ועיקר הברכה הוי ברכת הנפש לעלות בסולם העולה להתענג וליהנות מזיו נועם ה' ויפה שעה אחת בתשובה ומע"ט ובאמת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. מ"מ כיון