לבושי מרדכי על אורח חיים קטז

דטבילת כלים חדשים דרבנן מותר לטובלו' כמו בט' דרבנן ואת"ל מה"ת דלמ' הלכה כמ"ד דבגוי מעות קונה וממיל' מותר לטובל' והנה מה דפשיט' לי' דאם טכ"ח מדרבנן מותרי' לטבול כמו בולד הטומא' דרבנן תמיה בעיני שלא הזכיר סברת הרה"מ בפ"ד מה' יו"ט דס"ל דטבילת כ"ח חמור משארי כלי' בטומא' דרבנן משום דכ"ט עכ"פ ראוי' בימי טומאתן למי שהוא ג"כ בטומאת' משא"כ כ"ח אינ' ראוי' כלל והביא' הטו"ז או"ח סי' שכ"ג וכן במג"א שם. ומ"ש מעלתו לעשות ספיק' בפלוגת' הפוסקים אי משיכה קונה או מעות קונה. לענ"ד כיון שלקחו לבית' ברצון הנכרי לכ"ע הוה קנין דחצרו קונה לו כמו הפקר ומציא' דגוי אסתליק ועד כאן לא פליגי רק משיכ' בעלמ' בסימנו' ורשות של שניהם ומושך החפץ כדינ' והחפץ מונח שם כמו קודם ואין המשיכ' רק לגמור הקנין אבל לקיח' לבית' הוה קנין לגמרי וכמ"ש בת' מרן חת"ס יו"ד סי' ש"י עיי"ש שחידש דבר נפלא חדש בסברת הרמב"ן וכלל דברי' דלקיח' לבית' ורשות' ממש הוה קנין גמור גם קודם מתן תוה"ק וקנין זה נשאר במקומ' דזה כל דרך מו"מ עיש"ה ואם אפי' נאמר דלאו כ"ע היא באות' שיטה עכ"פ לספיק' וודאי יחשב וא"כ נהפוך הוא דהוה ס"ס להחמיר דלמא כסברת הרה"מ דטכ"ח לכ"ע אסור וגם ספיק' בקנין וכשי' הרמב"ן. וגם כי ידוע דמנהג הסוחרים וגם אפשר מדינ' דמלכות' כמו זה הוה קנין מעלי' ואינו יכול לחזור והא ידוע מ"ש במג"א סי' תמ"ח דקנין הנהוג בין הסוחרי' וגם מדינ' דמלכות' מהני אפי' לקולא כש"כ לחומרא ועי' בחת"ס בה' בכורות דלדעתי' הוה קנין מה"ת: שנית מצדד להתירו עפ"י דברי המרדכי הביא' המג"א סי' י"ג דבשבת מפני כבוד הבריות מתירי' ללבוש ט"ק בביה"כ אפי' בפסול' דל"א תורה לא תלבש ורק אם תלבש יעשה לו ציצית ובשבת דא"א אינ' עובר במ"ע דאוריי' וא"כ ה"נ דל"א לא תשמש בלא טביל' רק אם ישמש בהם תטבול ובשבת דא"א מותר בל"ט וממילא יכול לטבול זת"ד. והנה במג"א סיים סם דעכ"פ אסור מדרבנן דלהכי צריך טעם להתיר' מפני כבוד הבריות וא"כ ה"נ עכ"פ אסור מדרבנן ומה כבוד הבריות שייך הכא. וגם בלאו"ה שפיר דחה מעל' דמשום טבילה תקון דרבנן לא נאמר דיפטור ממ"ע דאורי'. ומה שחוזר ומעמיד הסבר' מדברי תוס' מ' שבת גבי הדביק פת בתנור דאינ' חייב סקיל' בלא הוריד הפת משום דמחשיב כאונס ע"י איד"ר. לא אדע מה שייכו' זמ"ז דוודאי אד"ר מחשב' לאונס כמו שאר מידי דעלמ' שמעכב' להשבית ממלאכ' אבל סברת המרדכי אינ' מטעם אונס דמה אונס שייך בזה לא ילבש הטלית ולא צריך לציצית אלא הסבר' כיון דל"א תורה אסור בלביש' רק לקיים המצוה ופשיטא דל"א תורה לקיים המצוה בחלול ש"ק והוה כשאר מצות דאינ' דוחי' שב' כמו שריפת נותר ומילה שלב"ז ופטר' התורה ולא מטעם אונס אבל הכא האיך נאמר דפטור מלטבול הכלי' מה"ת מפני שעתידי' לגזור על ט"כ משום מתקן. ובלאו"ה מה שמדמ' מעל' טכ"ח דאם יש לו כלים אחרים אינ' משום מתקן כמו האי דלולב הגזול ביש לו הושענ' אחרית' לסברת התו שם דעכ"פ מדרב' איכא איסורא ומשום מצוה התיר'. ל"ש כלל לנ"ד ואפי' לשאר פירושי' אומר אני ישתקע ולא נאמר וחלילה לומר כן ויבטל כל איסורים של תקון כלים אם יש לו כלים אחרי' וחס להזכיר דשם גבי הושענ' אין שום חשיבו' ותקון ההדס אם לא לדבר מצוה שצריך ללקיט' ענבי' ומה צריך דלהריח וכיו"ב שוי' ננהו בין בענבים בין שלא בענבים אבל הכא הכלי עצמ' מתוקן בכך שראוי' להשתמש בו והא לכך עומד וצורך הכלי אבל ההדס אינו עומד לכך ביש לו הושענ' אחרית'. ע"כ לענ"ד העצה היעוצה כמ"ש בסי' שכ"ג ובקל יכול לעשות כן ותול"מ. או"נ דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן פ"ד בהי"ת אול"י ו' עש"ק פ' ויקהל תרס"ז לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרבנו המופלג הנגיד מו"ה יצחק אייזיק לעפקאוויטש ני' ממארגארעטן יצ"ו. בדבר הענין מאשין מצות, ידוע כי העיקר החשש במאשין ע"י שעושים המצות עגולות כנהוג ונשארו חתיכות ארוכות וקצרות ועי"כ שונים ומשלשים חוזר והדר להמאשין ובזה ודאי יש חשש גמור ועד"ז רמז בת' דברי חיים שהראה להם א' שהמצות חמץ גמור וכן העיד בת' מהרי"א סי' קנ"ז וגם כי הוא נגד דעת הש"ע סי' תנ"ט סעי' ב' ברמ"א ומג"א סק"ו בשם מהרי"ל אבל אם עושים מצות מרובעים ליכא חשש הנ"ל כמ"ש בת' מהרי"א הנ"ל עיש"ה. אלא שכמה פעמים ראיתי כי גם במצות מרובעים אין נצולי' מחשש הנ"ל כי כ"פ אינו מכוונים לחתוך כדי מצה ועי"כ נשארו חתיכות חתיכות וגם כי השני הקצוות עפ"י רוב לא נשאר רק כמו חתיכות ואם יזרקהו אותם יהי' הפסד רב ע"כ שוב חוזר ושונה לערוך אותן חתיכות עם שארית העיסה וע"כ שומר נפשו ירחק משימצ' וחמצ' כנ"ל. אך ורק ללוש במאשין הערוכים ע"ז לא אדע אם חששות הנ"ל נוהג בהם כי כמדומה שאינו נופל ולא נחתך ממנו דבר שיהי' צורך לדבק זב"ז כמו מצה כפולה כמ"ש במג"א בס"ק הנ"ל ובתשובת דברי חיים שסיים שאסור ללוש במאשין הנ"ל. לענ"ד לא נתכוון ללישה זו כי התשובה נכתבה בשנת תרי"ח ואז נתחדשה המאשין והייתי בחור קטן בק"ק טאפאלשאן אשר גם שם נתחדשה המאשין כמדומה לי שהי' נגד דעת מ"ו הגאון מהרזללתרצי"ס זצ"ל וע"כ הי' כמעט יושב ומשמר וראה והביט ע"י