לבושי מרדכי על אורח חיים קטו

החביות כי בל"ז נתייבש בתוכו ויען כי לא ימהר לבא הלך השותף ומלא אות' וכאשר בא אמר מסל"ת לאשתו כי קנה כלים חדשים ומזגו מד' חביות יי"ש ש"פ ואח"כ מלא הד' חביות בשל חמץ והניח' מן הצד. ושאל המהדר אם לקבל אות' חביות אח"כ שקלקל החותם ע"י מילוי הנ"ל וזה. אינ' מן המהימנים. וכ"ת צלל במים אדירים ומצא כח' דהתיר' כי מ"מ אינו חשוד להחליף כמו דקיי"ל ביו"ד סי' קי"ט. והנה ל"צ לדידי מך ערך כמוני וגבר' רבה דכוותי' יכול לסמוך אדנפשי' לכן לא באתי רק בראשי פרקים: מה שעמד ע"ד מרן חת"ס ח"ו סי' פ"ג במומר לחלל שבתות אם כי מומר לכה"ת מ"מ אינ' חשוד לכה"ת והלא דבריו דברי ש"ע סי' קי"ט סעי' ז' בהדי' דאינו נאמן ועי' בש"ך שם. גם אני עמדתי על החזיון הזה בעת ראיתי דבריו ואמרתי לפרש דודאי האיך דצריך עדות ואפי' באסורי' דע"א נאמן מ"מ בעי' דל"ה רשע לאותו דבר אע"ג דעבריי' לשאר דברים נאמן כמ"ש בש"ע יו"ד קכ"ז אבל לאמת' דבר כיון שנתחשב לרשע אינו רק כשאר א"י וכ"ז היכא דבעי עכ"פ עדותו כלומר שיש מקום ספק כגון חתיכ' ס"ח ס"ש או בלברר ב' חתיכו' כשרות מתוך אסורות אבל במקום דל"ש ספק ככל רק דאנו חוששי' שמא נתחדש בו דבר כגון דברי' שצריכים שמירה ממגע עכו"ם או בשר שמה"ע דעפ"י דיני' של תורה לא צריכים דמה"ת דנחזיק איסורא אלא שחכמים גזרו בלא פלוג וטב"ע וסימנ' מהני בזה י"ל דברי חת"ס כיון דאינ' חשוד לעבור עליהם לא נחוש דעביד מעל לחלוף וכדומה כיון דאין כאן דבר שצריך לעדותו: ומ"ש כת"ר בנדון גבר' דא עפ"י דברי הרשב"א הובא סי' קי"ט בדבר שאין רבים מקילים בו דחשיד גם לחלוף וע"ז כ' כי בזה"ז בעוה"ר קלקולי תקנתן שנחשבי' חמורות כקלות בעיניהם, יש להביא סניף לזה ממ"ש בת' רמ"א סי' י"ד מהגאון אב"ד דבריסק ז"ל לענין לפסול מוסר ממון ש"י וסברת' ג"כ כיון שבאות' מקום מקילי' בו וממני' לראשי' בקהיל' אנשים כאלה. י"ל דסבר דאינו בכלל מסור רק מי שמוסר גוף נפש ישראל ודומ' למ"ש הרמב"ם וח"מ סי' ל"ד מי שקשר ומתיר בשבת אם כי אסור דאורי' וסקיל' צריכ' להתרות אותם כי יפסול לעדות עי"כ משום דהמון בני אדם אינ' יודעי' מחומר איסורן ומזה למד ג"כ בת' רע"א סי' צ"ו שלא לפסול אנשים המקילים בהשחתת תער מפני שקלקול תקנתן בפרוץ הדור בעוה"ר בענין זה והוא כנגד מ"ש בחות יאיר סי' ק"ץ עי"ש בהני קבוראי ביו"ט במס' סנהדרין דכ"י דס"ל אם עומדין במורדן ודאי אינ' כשרים לעדות: ועוד כתב כת"ר שהיא מסל"ת בכלים חדשים דנאמנים ע"ע כמו א"י באה"ע סי' י"ז וראיתי בפ"ת שם בשם גאון א' דבזה גם הריב"ש מודה דצריך מסל"ת בקשור דברים עפ"י דברי ט"ז כי' ס"ט בשפחות א"י שיודעי' מנהגן של ישראל כיון שיודע שאסור והיתר תלוי בו. והנה עוד י"ל לסניף במ"ש הנוב"י מהדו"ק סי' כ"א ומ"ז דהוכיח מדברי סמ"ג וסמ"ק שהובא שם סי' ס"ט שכתבו בכש"כ אם יודעי' במנהגי' ש"י וקשה מה כש"כ אדרבה מגרע גרע ועפי"ז חידש בנוב"י דהאיך דהוה רגליים לדבר עדיף ממסל"ת וראיית' ג"כ בסי' קפ"ז ברופא שריפא פ"א בתרופ' נאמן לענין וסתות. ומיהו החת"ס ח"א משפך סולל' מ"מ הא טעמי' משום דבעדות אשה לא מקילי' רק מה שאמרו חכמים אבל בשאר אסורים מודה דנאמן כמ"ש וגם לתי' ב' דהוה משום אל תשת ידך וגו' וזה בעדות אשה דחשיד בעבר' דאוריי' א"נ אבל בשאר איסורים הא קיי"ל ביו"ד סי' קכ"ז דכשר מי שאינו חשוד לאות' דבש וא"כ שוב י"ל כס' הנוב"י והכא כיון שקנה כלים חדשים למען מלאת והעמיד הד' חביות מן הצד הוה ודאי רגליים לדבר: והנה בזה"ז בלאו"ה אין כ"כ חשדא בדבר מועט כזה לזייף עם שפיריטוס מאשר ידוע כי השפיריטוס ביוקר יותר משליגאוויטנץ ע"י פריעת המס ודומה למ"ש בנוב"י מהדו"ק סי' כ"ג וכ"כ בפודער צוקער יען כי במקום גדולתו הקמח ביותר יקר כמו הפודער ליכא חשש זיופ'. ועי' בשאילת יעב"ץ בענין זה ובשעה"ת סי' תס"ז. וביי"ש פשוט כאשר שמעתי א"א לזייף כי מפסיד ומזיק לשליגאוויטץ מפני תערובות המים והוה כמו אומן דלא מרעי' אומנתי' כמ"ש ג"כ בנוב"י שם. ומיהו חלילה ללמוד מזה שום היתר לסוחרים גדולים דהמה המקילי' אפי' לזייף בדברים יקרים שיהי' להם מוכן לקונים שלהם המרובים כידוע ושלא לקבוע לדורות ח"ו. ובדבר כזה עיני' לנוכח יביטו ואין לדיין אלא בונה שרואר' עיני' ודאי בי הוראתו הוא בקדוש' ונזכה עם אחבנ"י לקדש עצמינו ולהנות מזיו מקדשינו כי נאכל שם מן השבחים ופסחי' בקרב הימים דברי חותנו אוה"נ כבנו: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן פ"ג בהי"ת י' ג' פ' בהעלותך תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד הרב הגדול חריף ובקי מו"ה שלו' יונג נ"י אבד"ק ווערבויץ יצ"ו. אשר הציע לפני בעובד' למי שכלי' נאסרו ביו"ט ש"פ והוכרח לקח מנכרי כלי' מהו לענין ט"כ הנ"ל. ומעל' מצדד להתיר' וראש דבריו דביו"ט לא קנה בכסף רק במשיכה לביתו והלא פלוגת' ראשונים הוא אי הלכה כר"י דישראל בכסף ולנכרי במשיכ' ויש פוסקים כרשיז"ל דהלכה כר"ל וממילא נכרי בכסף והפוסקי' אחרונים כמעט כול' תפסו לספיק' דדינא כמ"ש באו"ח סי' תמ"ח וכן לענין קדושת בכור כידוע וא"כ למ"ד