לבושי מרדכי על אורח חיים קט

התור' העידה על כלי חרס וכו' פסק ראבי' דאם הוחם יי"נ בכד של חרס אין להשתמש בו יין חם אם לא שלבנו בכבשן ואם בכלי ברזל ונחושת הוחם נראה כי צריך הגעלה ורבינו שמואל מבונבורג פסק דוק' בכלי חרס חדש אבל בב"י ס"ס קל"ה ז"ל אבל הר"ש מבונבורג פסק דוקא בכלי חרס. ומעתה מאוד הלשונות חולקי' דבב"י אינ' מינת חדש ושפיר יש ללמוד ממנו היתר דדוק' בכלי חרס דאין תקנה סביר' לי' כס' ראבי' אבל בהא דכלי נחושת צריך הגעלה חולק עליו וש"מ דמהני לדידי' בשאר כלים אף בחמים יי"נ תקוני' דש"ס דהיינו י"ב חודש או עירוי אבל לשונו במרדכי דהוסיף מילת חדש משמע דרוח אחרת עמו ולפענ"ד הוא דהא דתורה העידה על כלי חרס דאינ' יוצא מידי דופי' דוקא בכלי חרס חדש וסברתו נלענ"ד דהא בש"ס דף ל"ג מחלקי' בכ"ח חדש בין פעם ראשון וב' להיכא דשבע מלבלוע וכן בט"ז סי' צ"ג בשם ר"י הלבן דמיון לזה, ומעתה כיון שיש סברא לחלק בין חדש לשבע מלבלוע בישן נימא הכ' דהיכא העידה התורה דכלי חרס אינו יוצא מידי דופי' בקדשים דאמרה כלי חרס ישבר והא בקדשים לעולם לא הי' רק חדשים דהא מיד שבשל קדשים תו לא הי' ראוי' לבשל עוד בהם דשלמים ממעט באכיל' בכלי החדש וס"ס יעשה נותר ואין כאן תקנה לאותה כלי וסתם כלים של מקדש לשם גבוה הי' עשוים כדפסק הרמב"ם מה' בית הבחירה מתוספת' דמגילה פ' בני העיר דבנשתמש בהם הדיוט לא ישתמש בם גבוה ומעתה אין ראי' דפליג הר"ש על הראבי' בכלי מתכת אם לא דנימא דמילת חדש ט"ס. דבאמת יהי' לנו דבר חדש בזה דדוקא כלי חרס חדש אינו יוצא מידי דופי' מ"מ תמוה על הגאון בעל פרי"מ שלא הרגיש בזה, מ"מ לענ"ד ראיי' מתוס' ורא"ש סו' מס' ע"ז דבכל מקום דמהני הגעלה מהני יישון דשם אה' דמסיק דכיתנ' מיישון ושם בתוס' בשם ר"ת דמפות שלנו שנשרו ביי"נ סגי' בכבוס דדוקא שלהם וכו' וברא"ש נתקשה מ"מ בנשפך עליה' רותח היאך מכשרינן ע"י כבוס ומסיק מ"מ ע"י מים ואפר וחביט' מוציא כמו הגעלה ובהגה"א בפירוש פוסק דכיבוס הוה כמו הגעלה ומעתה הא משמע מתוס' מלשון סגי' דכבוס גריע' מיישון ומוכח ג"כ מש"ס דהא לא נתן שום תקנה להנך כלים דכיתנ' ופשתן ומעתה כיון דאפי' ע"י אסור רותח מתירין בכיבוס ובכיתנ' לא מהני ויישון מהני וא"כ ק"ו להני דמהני הגעלה ק"ו דמהני יישון, ועוד ראיי' מכלים מזופפי' דלר"פ דף ל"ג לית לי' דהוה כמו זורק מים לאבוד והא בכלים זופפי' מן הנכרי' אפי' זפתן נכרי פשיטא דמהני יישון כמבואר בש"ס ובש"ע מה' יי"נ בסי' קל"ה והא בזמן הש"ס היה נותנין יין בשעת זפיתה והי' בחמי' כמובן וא"כ ונוכח דמהני יישון לזפת וכן בכלי מתכת ואפשר לומר בכוונת הר"ש מבורנבורג דדוקא כ"ח חדש לא מהני שום תקון אבל ישן מהני תקון י"ב חודש אבל מ"מ מדידי' אין שום ראי' בנ"ד לא לאיסור ולא להיתר, דברי המוקיר' ומכבדו כערכו הרב והנשאה דושת"ה ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. והגאון הנ"ל השיב קצת על דברי מ"מ מסיק להתיר' מטעם כבלעו כך פולטו. ולענ"ד אין להתיר כי אם בצירוף היתר יישון כמ"ש בח"צ כנ"ל. אלא שגם בזה מחמירי' בת' האחרונים ועיי' בסי' שאח"ז. ולא באתי רק לחזק התיר' היאך שיש עוד צד להתיר ועיי' לקמן, ואח"ז שמעתי משם הגאון מהו"ר חיים פריעדלאנדער ז"ל שהי' אב"ד ק"ק ליסקא יצ"ו. שהמציא תקון להגעיל קני השלאנגען באופן זה דהיינו ע"י כלי שקורין ליווא שיש בשולי' כמו קנה ארוך ובכלי זה דרך הקנה הנ"ל שופכי' יין ושאר משקאות לתוך החביות א"כ תוחבי' קנה זו לתוך קני היורות ונותני' לתוך הכלי הנ"ל אבנים מלובני' ואח"כ שופכי' מים רותחי' לתוך הכלי וממילא יורד דרך הקנה הנ"ל לתוך קני היורה מים מרותחי' כנ"ל. וק"ק פה מאד ראיתי כי אפשר גם בשלאכגען להיות עולי' המים גם לתוך הקני' דע"י דליקת אש גדולה ומוריקי החבית שקורין קיהלפאס מכל המים שבו דאז ממילא נשפכי' המים מהיורה וגם נתמלאה היטב וישנו הגעלה פשוטה. הנ"ל. סימן ע"ח ב"ה להרבני החו"ב מהו' מענדל פ"מ ני' מתושבי ז"ב יצ"ו. בעובדא שבא לפניו אשתקד קודם פסח ביין אשר עוד בין הגיתות נתנו אותם בכלי חביות של עץ שהי' בו כמו שמונה שנים קודם לזה יי"ש שפיריטוס וקודם שמלאוהו הורק ושיטף החביות במים רותחים ב' וג' פעמים למען הפג טעם השפיריטוס ולא נתכוון להגעילו עי"כ, ומעכ"ת התיר היין לעת הצורך ליי"ש של פסח בתנאי שימלאהו ל' יום קודם פסח לתוך כלי של יו"ט והאריך בטעמים ונמוקים כדי להתיר לצורך, והנה יען כי לע"ע אינני במזג השוה ע"כ רק בקצרה נקטה ידי הכהה להחזיק בב' צדדי ההיתר והם היתר' של ח"צ סי' ע"ה ופ' משום יישון י"ב חדש. וב' דהשפיריטוס בזמנינו נעשה מרוב קטניות של קוקוריץ כידוע ורק המאלץ הוא דגן חמוצה כי יתר ההתירים שכתב מעכ"ת אין די לסמוך עליהם כמבואר לקמן בס"ד. אבל ההיתר יישון שסמכו עלי' גדולי אחרונים בספריהם ה"ה הפרמ"ג סי' ק"ג שכתב בצונן גם הפמ"א מודה ואין גוערין הסומך להקל ובפרט בכלי עץ וכן בנוב"י סי' נ"ח בהביאו ברי פרח מטה אהרן שאין לסמוך לענין יי"ש שאין דבר חריף ונוטל"פ כי הי' יתר היתירים והוא יישון י"ב חודש והגעלה בכלי חרס חזינ' להגאון דבכה"ג יש לסמוך להתיר' גם ביי"ש וכן בס' ברית אברהם ובשו"ת חיים שאל ביש ספק א' להצטרף להיתיר' וה"נ ג"כ הספק עכ"פ משום תערובות קוקוריץ [אם כי התשובות חיים שאל בעובדא