לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שסב

סימן פ"ג שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הה"ג כש"ת מהו' יוסף אשר הלוי נ"י אבדק"ק ווערפטלעט יצ"ו. אחדש"ה הנני ע"ד העובדא הרשום במכתבו ויען כי אני עמוס בטרדות לפי ח"כ בפרט אי אפשר לי להאריך ורק עד"ז שאלת בענותנותו שלא להצריך ג"פ לישא אשה על אשת' והביא דברי מ"ש בחבורי סי' ו' ועיין עוד בסי' נ"ז כיו"ב והנה גם בת' פמ"א ח"א סי' ד' דמחלק בין נשטתית דזכות ליכ' לדידה שעי"כ פטור ממזונות ורפואת' משא"כ גבי מומר' דבלא"ה מופקרת לכל משא"כ גבי נשטתית אדרב' אמרינן בגמ' מ' יבמות דלא תקינ' לי' גט משום דעי"כ ינהגו בה מנהג הפקר אבל בנאסר' על בעלה יש לה זכות דמוטב שתאכל בשר שחוטות כמובן ואפשר בנ"ז שהיא תלת' עצמ' בנכרי וגט שחוק בעינה ג"כ דינו כמומר' וקשה עלי להתיר בלא זכוי' גט ולבטל התקנ' של הנב"י בסי' ג' ותקון מ' חת"ס סי' ד' וי"א ומ"ש בש"ע סי' ק"מ ואם מעכ"ת ברצונו לסמוך אדברי שו"ת דברי חיים ות' נטע שורק וכן בת' שו"מ פקפק קצת ע"ד תקון ג"פ שעי"כ שתודע להצריך ק"ר יאמרו שאין הגט ממש ויתיר' לכהן ולבסוף כתב מהיות טוב יתן גט ביד שליח ואני אין בידי לא לאסור ולא להתיר יציע הדבר פני גדולי הדור כמו הגאון מסעמיהאל והגאון מוואיטצען נ"י ואם יזדקקו להתיר' אין אני מתנגד חליל' ואסיים בכל חתמי ברכות ותשועת ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש ידידי היה כבוד הרב הגאון עדת ישורון בפ"פ ד"מ יצ"ו. אחרי מבא דרך ברכה פני הדר"ג ע"ד אשר ענותנותו הרבני להסכים בענין נשטתית שהיא בבית משוגעי' להתיר לישא אשה על אשתו הנ"ל וראיתי מ"ש בענין נאמנות הרופאי' מ"ש שאין לה תרופה לעולם והנה בת' מהרמשי"ק סי' ב' על דבר עובד' כיו"ב ודעתו כי הראש של בית החולים (דירעקטור) דינו כערכי ולפי"ד מ' חת"ס סי' מ"ג ובכמה תשובות סומך על עדות ערכאות לענין היתר עגונה כמ"ד בפ"ק מס' גיטין בשטרות העולים בעש"ג א"כ כש"כ לענין היתר ב' נשים ע"ד תקנת רגמה"ג ולפי"ז כתב דלכאור' אין צורך לנהוג כדעת הב"ח בסי' קי"ט להשליש גט וכתוב' ושארית אופני' כמ"ש בנו"ב סי' ג' ובת' מ' חת"ס סי' ד' וי"א דליכ' חששא דכשישתפ' יהא באסור ב' נשים כמובן ושם האריך בפלפול רב ומסקנת' דמ"מ יש לנהוג כתקנה הנ"ל ובת' שו"מ סי' קי"א וכן בכמה תשובות פקפק על שלישית גט הנ"ל דלזכות כה גט אינו מה"ד כמ"ש בת' פנים מאירות ח"א סי' ד שהוא נגד תלמוד ארוך מ' יבמות פ' דלכן לא תקנו גט לשוטית דלא ינהגו בה מנהג הפקר שכ"ז שהיא א"א כל ב"י יבדיל ממנה ואם כן היאך נזכה לה גט נגד התלמוד וגם אין בזה זכות דתפסיד מזונות וכל חיוב' איש לאשת' ועכ"ח רק כשתשתפה יהי' חלות הגט וא"כ איך אפשר לכתוב גט זה דלפי סברת התוס' פ' כל הגט ובאמת בכל בו שהעתיק תקנת רגמ"ה לא הזכיר כלל שלישית ג"פ רק שלישית כתובה וחיוב מזונות ע"י צרור כסף או משכונו רק בפת הזכיר מזה שהוא תקנת הרבני' הג' מארץ רוסיא ופולין עיי"ש ודאי צריך לקיים תקנות הנ"ל כמו תקנת רגמ"ה צריך להיות מבורר לשם מי כתיבת הגט ובכ"ז הא אינ' ברי שתשתפה דילמ' תמו' בשגעונ' ע"כ חיוב גמור לכתוב גט ולגרש' בגט חדש כשתשתפה וצריך עד"ז ערבות ובטוחי' מהבעל שיעשה כתקון זה עפ"י מצות הרבני' הגנ"י ובל"ס כן דעת הדר"ג וע"ד מ"ש הרופאי' שהי' מום זה גם קודם נשואי' עיי' בענין כיו"ב ת' מ' חת"ס ח"ו סי' ע' ובת' מהרמשי"ק סי' ג' ובספרי הק' סי' כ"ז שיש סניף גדול להתיר' עכ"פ ומפני ח"כ ל"ע אין בידי להאריך עוד והנני לאמור שאני מסכים לצרף להתירו עם מ"ר עפ"י התקוני' הנ"ל ה"ה בת' נוב"י ות' מ' חת"ס ואסיים בכל חתמי ברכות. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן פ"ה שוכ"ט על ראש ידידי ותיק מלא עתיק הרה"ג חריף ובקי כש"ת מו"ה משה שווארץ נ"י אב"י ק"ק באזעל יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע ורב תודה ע"ד יק"מ נתת שמחה בלבי שהי' כתימ' בעיני כי שבת' קולמוסך זמן זמנים טובא, ועתה באתי על ד"ת מ"ש ע"ד ר"ח שהביא הרא"ש בסוגי' דקלא במ"ש ע"ד מ"ש לא הגיע לפלגות וכו' גורס לא הגיענו לפלגות וכו' להבחין אם הוא שגדול בדרכי' כשאר גדול להיות קדושי' או לאו ע"כ הלכה בודקי' לקדושי' אם הביא ב' שערות כמ"ש במ' בב"ב דף קנ"ו וק"ל וכי ס"ד דמהני קדושי' קודם י"ג וב' שערות וכמ"ש הרא"ש דהוא הלל"מ והוא קשה כברזל ואפשר לומר כפי חומר הנושא לפי"ד הנוב"י מהד"ק ח' אה"ע סי' ס' שהאריך להוכיח דהא דאמר רבא מ' נדה דף מ"ו ודף מ"ח קטנה שהגיע לכלל שנותיה חזקה שהביא' סימני' דהוא חזקה גמורה רק דלענין חליצה לא סמכינן דאפשר לברר ע"י בדיקה והביא ראיי' ברורה מדברי תוס' מ' בב"ב דף קנ"ד דאפי' ממון מוציאי' ע"י חזקה אם כן עדיפ' מרובא דאין הולכי' בממון אחר הרוב כידוע דהיינו כוונת דברי ר"ח ע"כד דיוק גדול בדרכיו כלומר מדברי' ושכלו וענין מו"מ שלו נראה כגדול אם כן ודאי הגיע לכלל שנותיו ונימא שוב חזקה שהביא סימניו מצד חזקה דרבא בזה אמר ר"מ לכ"א לא הגענו להבין ולבחון שע"י תהלוכותי' ודרכי' נחזיק אותו שהגיע לכלל שנים ור"ח לשיטתו דפיר' בסור' נבטלי' קכא בנהרדאה לא מבטלי' היינו בסור' משום הדבור קל להם ומוציאי' קול על לא דבר