לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שנא

התוס' כיון דהדיינים עלי' ומודיעים לו מצות קלות וחמורות בשעת טבילה נראה בעליל שהוא תקוני גברא ולא נראה כמיקר, ע"כ ה"נ אם אלו הולכים לקבל התורה ואלו טובלים ועכ"ח ימתינו בקבלת התורה על הטובלים נמי נראה דהוא משום תקוני גברא ולהכי א"א להיות הטבילה ביום מתן תורה בשבת ובע"ש אם כי הי' כ' לספירה הי' יו"ט של עצרת ע' במג"א סי' תצ"ד מ"מ כיון דלא ביום ההוא מתן תורה ולא היו ממתינים עלי' משום קבלת התורה ליכא הוכחה שהוא תקוני גברא ושפיר נראה כמיקר ושרי, והנה ר"א ידוע שהוא שמותי ופי' בירושלמי דהיינו מתלמידי ב"ש וע' שבת ק"ל ע"ב ובתוס' שם וברשב"א ובערוך ערך שמת, וע' תוס' נדה ז' ע"ב] והא ב"ש ס"ל בפ"ב דמס' ביצה דמטבילין הכל לפני שבת אפי' אדם א"כ ל"ל כלל סברת אדם נראה כמיקר אפי' בשבת ויו"ט דעלמא וא"כ הדרא הקושי' לדוכתי' האיך היו טובלים בע"ש שהי' יו"ט וע"כ ר"א לשיטתי' ס"ל דבע"ש נתנה תורה ביו"ט של עצרת ועכ"ח היו טובלים ביום שלפניו שאינו יו"ט וס"ל כר"ל דביום א' הי' ר"ח ולענין מתן תורה הי' ביום הששי לסיון כרבנן כנלענ"ד. ג) מ"ש לענין פדיון בכור בזה"ז אם פודה בחפץ דהיינו שיהי' שוה י"ז קרונין מהו אם הוא בערך קרונין "באנק צעטוטעל" או קרונין כסף. והנה לפימ"ש בנחלת שבעה דחפץ צריך כל כך שוה לקנות בו חמשה לוט וקווינט כסף נקי וכמ"ש בט"ז וש"ך דזה שיעור חמש סלעים וכ"כ בתשו' חת"ס סי' רפ"ט וכ"כ בס' אות ברית א"כ פשיטא דחפץ שוה י"ז קרונין של באנק"צ אינו גדול כ"כ במשקלו שיש בו די שיעור לקנות בו חמשה לוט וקווינט כסף נקי ועכ"ח צריך להעריך ולשער בכתריו של כסף כנ"ל. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן פ"א שוכ"ט לכבוד ידידי הרה"ג וכו' כש"ת מהו' משה אהרן הכהן נ"י הנני במודע כי יק"מ בא לידי ע"ד מינקת אשר הרופאים מעידים כי חלבה ארסיי לא אדע להשיב כי סתמא ידוע כמה פקפוקים בענין זה אם כי בתשו' ח"צ סי' ס"ד וס"ה וס"ו כ' כי הסכימו אתו רובם של רבני הגאונים בזמן ההוא אך בס' בני אהובה לרבן של ישראל מהר"י בעל כו"פ הציע הדבר על בריו אשר אמת הדבר כי כמעט כל חכמי פראג הסכימו להתירא ורק הגאון מהר"א ברודא ז"ל לא הסכים להתירא והי' מתמיה עד"ז שתקע עצמו בהלכה זו לחלוק על גדולים הנ"ל אך האשה היתה קרובה קצת לאשה הרבנית ובקר' פ"א ונראה כי חזקה ובריאה היא והאיך אפשר אשר חלבה אשר בא דרך עורקים וגידין שלא תהי' חולנית חלושה או בעלת חטטין וכיו"ב ושוב בא רופא א' ג"כ קרוב והציע לפניו הענין וגלה דעתו ג"כ כי אשה הנ"ל א"א להיות בריאה וחזקה מה"ט כי החלב מיץ הלב עורקים וסמפונות האיך אפשר שמזיק וממית הולד והיא דשן ושמן והציע הדבר לפני האקאדמו"א ואמרו ג"כ כי כן דברי' רק פעמים החלב שמן או כחוש ומזיק לולד ועד"ז הרפואה קל וצדקו דברי רבינו מהר"א ז"ל והרופא כחש ובא בשכרו ובתשו' ת"צ הזכיר דברי' בטעם א' שאין הרופא נאמן ע"ש וכת"ר לא הזכיר מכל הנ"ל ואפשר כי במכתבו הקודם ביאר הדברים וע'"דכי לא בא לידי ע"כ אין בידי להשיב דבר בענין זה. ב) וע"ד השו"ב ע' בש"ך סי' כ"ג דאינו נפסל מ"מ כ' המג"א שצריך להושיב ב"ד על כך ואפשר כי יתברר וע' בת' דברי חיים כיו"ב וע' ביא"פ ביו"ד סי' ב' ותו אין בידי להשיב שלב"פ. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.