לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שמח

תשו' הרא"ש מפי הגאון מו"ה קלונימוס ז"ל. והנני לסיים בכל חתמי ברכות וכת"ה אתנו להתירא וישבו ב"ד של ג' לאמור לאתתא כמ"ש בסי' י"ז סעי' ט"ל, ידידו דוש"ת. כ"ב והנה מ"ש כת"ה כי האשה הכירה הכיס וליכא למיחש לשאלה דכיס לא מושלי אינשי וצ"ע לסברת הב"י דלמסקנא דסימנים ל"ד גם בכלים דכ"מ חיישינן לשאלה היינו אם ההיתר לגמרי עי"כ אבל בנ"ז הא איכא עדות ורק משום קברתיו החששא הא בעד דעלמא אינו רק חומרא בעלמא דהא אם נשאת ל"ת לזה ודאי לא נחמיר דניחוש לשאלה בכלים הנ"ל. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ע"ז להרב הג' כש"ת מו"ה ברוך מאיר קליין נ"י אבד"ק "אוהבי אמת" בעיר נעוויארק יצ"ו באמעריקא יק"מ בא לידי וקראתי דברי בקשתו בדבר מצוה וביום ש"ק הע"ל נשמע לבית אבותי' של הנפטר מכל המאורע וביום אתמול בא לביתי אחיו בנו של כה' צבי בערגער שמו כה' חיים בערגער ואמר לי כי לו אח שמו פלי בערגער בעיר ב' פעסט וכה' חיים הנ"ל הוא הגדול ודירתו סמוך לכאן בא' מן הכפרים ודברתי אליו ע"ד מצות חליצה והשיב לי כי מוכן לחלוץ לה בכל עת ברצון נפשו רק כי אי אפשר בשום אופן להיות הלוך ונסוע למקומה מפני מרחק רב בפרט בזה"ז וגם בני ביתו ומשפחתו לא יתרצו כי ילך שמה מפני ספוק בית הנ"ל ועוד טעמי' ונמוקי'. והנה ידוע מ"ש בש"ע אה"ע סי' ק"ס כי היבמה תלך אחר היבם כמ"ש במס' סנהדרין דף כ"א היבמה תלד אחר היבם מדרשה דקרא זקני עירו ולא זקני עירה וברמ"א הביא הנמ"י בשם הרא"ה דאם היבם דירתו במקום שאין ב"ד היודעין לסדר חליצה אין לדיינין לילך אחריו אלא כופין אותו לילך למקום הועד ובב"ש הוסיף דאדרבה כופין אותו לילך אחריה ובת' שיבת ציון סי' צ"ז וסי' צ"ח האריך מאוד בדברי ב"ש והביא דברי הרדב"ז שאם היבם הלך למקום אחר ממקום מושבו כופין אותו לחזור למקומו מקום ב"ד וה"ה דברי רמ"א ובתשו' הרלב"ח פקפק לגמרי ע"ד הנ"ל בשם הרא"ה והניח בספיקא דדינא ע"כ דעתו שאין כופין אותו לילך למקומה שלא כדברי הב"ש, ומעתה אין מקום לכפייה בפרט מפני צוק העתים כידוע פני כל. והנה צריך להעיר לפימ"ש בש"ע סי' קס"ט ס"ח דצריך לידע לפני הב"ד המסדרין החליצה כי היבם אחיו של הנפטר וגם שהיא אשת המת ובכאן מי הוא היודע מכל הנ"ל ואם כי מצד הלכה אפי' עד א' וקרוב וגם עבד ושפחה נאמנים עד"ז כמ"ש עפי"ד הרי"ף הידוע גבי מ"ש אחי' דמיתנ' אנא שאינו רק גלוי מילתא בעלמא ופליגו הפוסקים אם גם בשעת מעשה החליצה פני הב"ד שומעין עדות כנ"ל ודעת הריב"ש להחמיר ובתשובות אחרונים מקילין ובתשו' מרן חת"ס ח"ב סי' ז' החמיר לומר בדוק' לפני סדור החליצה יום ויומיים כך נוהגין לסבב אצל יודעי' ומודיעי' יהי' נשים או קרובים מ"מ בשעת מעשה צריכין שני עדים כשרים להעיד פני ב"ד המסדרים ואפשר שישנם כאן בגלילות יודעים ומכירין היבמה מאנשים הולכים ושבים מכאן למדינה זו. ושוב נתעוררתי אם לסמוך על המכתבים מעדים החתומים של מקומו וראיתי בס' בית מאיר סי' קס"ט שהי' עובדא לפניו כזה שלא הי' שום עדות לאשת הנפטר והביא דברי ב"ה בשם תשו' מהרשד"ם דיש לסמוך על המכתבים ג"כ בענין זה כמו גבי עגונה ושם כתב שאין תשו' הרשד"ם לפניו לעיין בדבריו ויען כי לא הי' דבר ברור לפניו וגם לא הי' שעת הדחק וי"ל דילמא אשה אחרת היא ששכרה היבמה מפני הטורח הדרך לבא במקומו ע"כ, עשה תקון שתמתין עד ל' יום במקום החליצה עד שהחזיק בשמה ושם פלפל שאין לחוש דשמה כשמה הנכתב במכתבים שעמה ושם עירה, והנה עיינתי בתשו' מהרשד"ם סי' רל"ט ושם הי' העובדא להיפך שלא הי' עדות עד א' מספיק על אחיו הנפטר ואחיו היבם ושלא מדעתו נעשה מעשה ואח"כ באו מכתבים לאמור כי האח של היבם חי והפרישו זה מזה ועד"ז דבלא"ה הי' דעתו דתצא ואם כדברי שעשו המעשה למה יועילו המכתבים להוציאה מהיבם דמפיהם ולא מפי כתבים כתיב ואינה דומה להתיר עגונה ושם בתוך דבריו כתב בדרך אפשר דבמקום שנאמנים אשה ועבד גם הכתב יועיל וא"כ אין סמיכה ע"ד דשם הי' להחמיר עפ"י המכתבים וגם כתב רק דרך אפשר ולענין הכחשה בלא"ה הי' אוסר כנ"ל וא"כ אין בידי לומר ברור לסמוך ע"ד אפי' בהמתנת ל' יום. ובפרט מאשר בחת"ס מצריך שני עדים כשרים פני הב"ד ולומר כי יודע להם עפ"י מכתבים יום או יומיים לפני סדר החליצה לא אדע אם כיו"ב ג"כ מועיל ובס' ב"מ לא הזכיר תיקון כזה שלא נצטרך להמתין ל' יום. וע' בתשובה שלאח"ז היאך להתנהג בתקון זה. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ע"ח להרה"ג הנ"ל בענין הנ"ל. ראיתי מ"ש דעת המקילין לענין הכחשת אשת הנפטר לענין חליצה דיש לסמוך עליהם בשעה"ד ואם כן הי' דעתי שלא יבא לידי מכשולות ח"ו ועכ"ז הא לענין תיקון אפשר לתקן שיהי' להלכה אליבא דכ"ע וכמ"ד לקמן בס"ד וכבר ידוע מ"ש בתשו' הר"ן הביאו הב"י ומג"א בהל' מגילה דאם במידי דעלמא בעסקים שבין אדם לחבירו מדקדקין ועושים עצהיו"ט כש"כ וכש"כ במצות תוה"ק שהם דברים העומדים ברומו של עולם ומי יודע אם הדיינים שיצטרפו אתי יסכימו כמ"ש כת"ה וגם אפשר שיהי' מסדרים חליצה במקומות הסמוכים הרב הגאון מק"ק קערעסטור או טאקאי (זלה"ה) אשר רגילים בסדור החליצה ויש להם מנעל לגדול וקטן (כי לעשות מנעל חליצה חדש אין לשער גודל היוקר).