לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שמג

דאש בנעורת והוה כודאי ולא מהני אפי' המגו דבידו לגרשה דקיימ"ל בב"ב דנאמן לומר גרשתי אפי' נגד חזקה א"א חזקה זו הוה אלימת' כמו חזקה מכח סברא דל"מ מגו כנגד חזקה דא"א פורע ת"ז דל"מ מגו. וכ"ז בזמנים המותרי' אבל בזמן אסורי' ואינה חשוד לכך פשיטא דלא שייך חזקה ודאי ע"כ ודאי יש להאמינם דלא עשו מעשה. ומ"ש דהשביע' שלא יבטלו הגט והנה כיו"ב מצינו בתשו' מבי"ט ח"ב סי' קע"ה במ"ש בטעמי' דסוברים שאין למנות סופר ועדים עפ"י כתב מ"ש אלם ותי' דשם הוא לפני ב"ד משא"כ בכותב מכתב ממרחקים שלא בפנינו יש לחוש לנשתנה דעתו ובטל הגט, ומסיק דלפי"ז אם נשבע שלא יבטל הגט הי' כשר וע' בשו"ת דברי אמת סי' כ' ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' קל"ב שהביא' א"כ חזינן דסמכינן בזה שלא בטל, והנה בעיקר הלכה זו באמר לסופר ועדים ושליח לכתוב ולתן גיט' דאם נתייחד עמה שפסק הרמב"ם פ"ט מה"ג דהגט אינה משמע מדאורייתא ידוע כי רוב הפוסקים חולקים ובתשו' הרא"מ ח"ב סי' ה' עשה עובדא להקל בא' שצוה לכתוב ולתן גט אחר ג' שנים אם לא יבא לביתו ממרחקים והי' לו מונעי' בשפת הים וחזר לביתו ושוב נסע למרחקים הנ"ל האריך שם בכמה ראיות דלא חיישינן בזה לבטול הגט כי דעתו לבא כדרך כ"א דעוד אשתו הוא שאין כאן גט לבטלו וע' בבאה"ט ססי' קמ"ח שמביאו וכן בכה"ג סי' קמ"ח וסי' קמ"ט ושם פקפק עליו קצת וע' בפ"ת, וראיתי בשו"ת דברי אמת שם שהביא' וכן בת' מהרש"ם הנ"ל וכן בשם מהריט"ץ ולא ערערו עלי' כלום, ובפ"ת שם בססי' קמ"ח הביא בשם תשו' שב יעקב שסמך עד"ז בצירוף שהשביע את המגרש שלא לבטל' אם יסכימו אתו רבנים גדולים, אלא שבכ"ז י"ל דבתשו' הרא"מ איירי בלא תנאי רק בגט מוחלט אבל בגירושין של תנאי הא לכ"ע חיישינן כמ"ש בסי' קמ"ח אלא שיש לחלק בין תנאי שבידה למחול אז איכא למימר דמחלו התנאי אבל בתנאי שעכ"ח מתקיים כגון בנ"ז לא שייך מחילה ובטול כן מחלק הרמב"ן הביא' בתשו' הרא"מ הנ"ל ועיין בב"ש סי' קמ"ד ס"ק ט"ו וסי' קמ"ח סק"ז, והכה רק הצעתי לפניו מ"ש בספה"ק ולענין סמיכה כבר גילתי דעתי דאפי' כמשיבא למכשורא אין בידי. ואסיים בברכה ונזכה לשמוע בשורות טובות. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן ע"ב שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה אשר אנשיל מיללער נ"י אבדק"ק פעטראזשענ' יצ"ו. יק"מ בא לידי אשר בו הקשה לשאול ממני בדבר חמור מ"ש לאסור א"א ויבמה לשוק והיא מוכנת לנשואין ביום ד' ניסן הבע"ל וזה נמנע מצדי אפי' הייתי מן המתירין אין דרכי לסמוך ע"ע בד"ז רק בצירוף עוד גדול ההוראה ואין הזמו מספיק כזה לבד אם כבר עשה כן שהציע הדבר פני גדול הדור ג"כ. והנה עובדא ה"ה בתולה שנסעה לאמעריקא והיתה שמה כמה שנים וחזרה לביתה ואמרה כי נשאה לאיש שמה ממדינת רוסיא ונפטר באם הדרך על הספינה בלא ז"ק ויודעת בבירור שאין לו אח כלל וכלל האם נאמנות על כל הנ"ל ומעכ"ת בירר הדברים כשמלה ממ"ש באה"ע סי' קנ"ח ס"ב דכה"ג נאמנות על כל בין מ' הבעל ואח"כ הבן לינשא לשוק בין להיפך שתתיבם כמתני' דמס' יבמות דף קי"ח והכא הכל בדומה שאפי' על הנשואין אין כאן עדים והוי הפשהה"פ שהתיר אפי' על הנשואין וכמ"ש בסי' קנ"ב, ועוד צירף מעכ"ת להתירא שבעלה הי' מחלל שבת בפרהסיא והוי כמומר וידוע שיש פוטרי' מחליצה והביא ג"כ דברי מרן חת"ס בח"ו שדיבר מזה והנה לכאורה יש לדון בזה בתרי אנפין אם יש כאן בנ"ז הפ"ש ההפ"ש חדא לפימ"ש במרדכי פ"ב דכתובות הביא הירושלמי באיתתא שבאת לפני ר"י ואמרה שנשאה ונתגרשה והתירי' כדנפיק א"כ דאיכא עדים בלוד ואמר ר"י אם כך אפי' עדים בקכסטינא נמתין עד שיבואו עדים כלומר שנתקדש' וליכא הפ"ש ההפ"ש ומכאן מביא ר"ש ראי' דאשה שנתיחדה בדרך עם ב' אנשים ואמרה שנבעל' ונא' מאונס שאינה נאמנת דכיון שנתייחדה אבדה מגו שלה שעברה על דת ויש פירושים שונים בענין זה והפי' הפשוט דע"י ייחודה נחשדת שאינה כשרה וליכא מגו ואם תאמר שגם בזה דנתייחדה ליכא עדים והאיך נאמנת עד"ז קאמר דנמתין על העדים שנתייחד' והרמ"א בסי' קע"ח הביא ב' דעות בזה דהראבי"ה חולק בזה. ומעתה בנ"ז שהיתה נשואה למחלל שבת בפרהסיא ומסתמא היא לא טובה ממנו איהו בקר' ואיהי בוצינ' ומסתמא לא נתן מקום לשמור פתחי נדות' כמ"ש באחרונים ע' בבי"מ סי' קנ"ח א"כ אפשר דלא מהני זה הפ"ש ההפ"ש דאינה ג"כ רק משום מגו, ושוב מצאתי בישיע"ק סי' י"ז שנסתפק בזה בכל עדות עגונה דקיימ"ל במס' יבמות ומ' ר"ה דפסולי' מה"ת אי"נ לעדות אשה אם נאמן להם במגו והאריך בפלפול עצום ומתוק ודעתו נוטה דע"י מגו נאמנות אלא שמתוך דברי הירושלמי הנ"ל יש לדון בכלכ' האיך שייך מגו לגמרי דכיון דא"א להיות א"א אלא בנתקדשה ע"י עדים וצריך להמתין על עדותן באיזה אופן וגוונא נפרנס מתני' דפ"ב מס' כתובות א"א הייתי וגרושה אני דנאמנות וצ"ל דאמרה שקדשה אבי' לאיש כשהיתה קטנה או שהעדים כבר נפטרו או שאינה ידוע היכא העדים יושבים במקומ' א"כ הדבר צ"ע דתליא בב' דעות הנ"ל ולפי"ז מ"ש בנוב"י מהדו"ק סי' ל"ח להקל בכגון זה ע"ש איכא גוונא דיש לחוש אם אמרה האשה דבמקום פלוני נתקדשה ונשאה בפרט בזמנינו שנוהגין שהקדושין והנשואין נעשים כא' ורבים נכנסים ויוצאים בזמטוטי חו"כ וע' בחת"ס סי' ק"א הלא ישנו עדים במקום ידוע, ובפרט דבל"ס ישנם במדינת אמעריקא פינקסי' כתובים עד"ז והא חדא, ועוד יש לעיין אם האשה מתלבשת בצעיף על ראשה כדרך הנשואות יש בזה דעות