לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שמא

ד"ח באות י"ז שהביא מעכ"ת בזה יודה דהא קמן שאינו נודע כלל לא בפי הרבנים ולא בפי החזנים וכא בפי קרובים ולא בפי הבעל ורק אבותי' אפשר דידוע אצלם אבל קרוב לודאי שאין קורין אותה כלל בשם זה והא בסי' קכ"ט סעי' י"ב פוסק להדיא דאם במקום כו"נ יש לו שם ידוע ובע"א י"ל גם שם אחר לכתחילה יש לכתוב גם שמות הנ"ל במתקרי ובדיעבד שלא נכתב השמות של מקום אחר כשר וכל זה אם נקראת עכ"פ במקום אח' אבל אם אינו נקראת רק ידוע בפי אבות כבר כתבו במכתב אליה' ובאחרונים דאין זה שם שנקרא דהא קרי ולא עני וכש"כ אם השם במקום אח' ודאי דומה למ"ש הב"ש בס"ק א' דחניכ' ששגור בפי כל כשר אפי' לכתחילה וכן הביא בט"ג (בלקוטי שמות בח"ב בשמות שנשתנו מחמת חולי בס"ק י"ד). בשם בגדי כהונה שמעשים בכל יום דאם לא נודע בברור על שם שנקרא בעברי כותבי' לכתחילה חניכ' שהוא נקרא בפ"כ, וכן הביא בת' שיבת ציון סי' פ"ז עובדא מאביו הגאון מרן הנוב"י וכן בת' תשובה מאהבה סי' נ"ב, ואח"כ ראיתי בשו"ת שבט סופר סי' כ"ב שהביא זקנו מרן חת"ס כתב על הגליון אה"ע באשה שהי' שונה מעריס' מלכה ושנה שמה מאלי אמאליע ובמקום נתינה לא הי' ידוע כלל משם מלכה וצווה שלא לכתוב כלל שם העריס' שנשתקע והעיר בעל שבנו סופר דבסי' ל"ח דשם שנזכר במי שברך נעשה כשלא נשתקע וא"כ חזר בו ותי' דשאני בעובדא זו של הגליון דבמקום נתינה לא הי' ידוע כלל משם עריס' וא"כ חזינן דנתן מקום לכתוב רק שם לע"ז הנ"ל, ובשם בעטטי שחותמו בב' טי"ת אם לכתוב כן כיון שאינה שנוי במבט' אינ' מפסיד אם לכתוב כן כיון שאינה שנוי במבט' אינ' מפסיד גם אני חשבתי כן רק ראיתי במהרמשי"ק סי' ק"ט שחזר ושנה כ"פ בשם לאנוטי כאנוטא בב' טי"ת כמו חתימתה א"כ משמע דגם בזה אין לשנות ע"ד כאן באתי לעורר ולברר מה שבידי בס"ד וכבר כתבתי כי אין לסמוך עלי בענין גטין כי מעולם לא הרגלתי במעשה כנ"ל. יום ג' פ' ויחי תרע"ג לפ"ק. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ס"ט שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה שלמה ברוך שמאלהויזען נ"י מ"מ דחברה תהלים בק"ק ב' פעסט יצ"ו ע"ד גט לאיש הדר [באמעריקא במקום שאין שם ב"ד מסדרי גטין וא"א לבא הנה למסור גט לאשתו מידו לידה להמנות סופר ועדים ויכתוב אח"כ לסופר ועדים לכתוב ונחתום כמ"ש בבאה"ט ופ"ת בשם פוסקים אחרונים. וכת"ה הביא דברי או"ח וט"ז סי' מ"ז באם כותב דברי תורה לענין ברכה, וע' בתשו' מרן חת"ס חיו"ד סי' רכ"ז שם כמה פרטים וכללים לענין כתיבה כדיבור והביא שם דברי החו"י וש"י ובכולם חזר ושנה לבד מגט דלא מהני משום דצריך לשמה ובעי' עד שישמע קולו כמ"ש הרמב"ן או חומרא דא"א שאני, ובח"מ סי' קצ"ט כמה טרחות יגע ומצא תקנה ומזור למנות שליח שלב"פ על בי"ד נגד דברי ה"ג וכדעת החמ"ח, ותמה אני כי כת"ה מסתייע מדברי הנתיבות בח"מ סי' כ"ח ומיישב דברי הרמב"ם מ"ש דשטרות דרבנן ומחלק בין אומר אמרו לגמר הדבר והלא הרמב"ן בס' המצוות השיג על הרמב"ם בזה כידוע, וגם הא פוסק כר"י מס' גטין דף ע"ב כתי' ר"א דבעי' עד ישמע קולו משום לשמה והאיך נאמר לדברי הרמב"ן כשר עפ"י כתב היפך מ"ש בסוגי' הג"מ וכי מפני קושי' ותי' עפ"י סברה נעשה מעשה. והנה לענין הלכה נראה דעת שו"ת ד"ח ח"ב סי' פ"ו להקל במקום עיגון ע"ש תשו' ארוכה ותמה שם על דברי הרמב"ן מה משום לשמה שייך בזה משום שמיעת קול וע' במס' גטין כל הגט דמשמע דעיקר לשמה היינו לגבי בעל משום דמצווה לסופר דזה ממילא לשם דידי' וגם בת' שו"מ מהד"ת ח"א סי' מ"ט היקל בזה אם ניכר שהוא כת"י הבעל ובטח שכא יבטל הגט, והנה איני תקע עצמי בהלכה כזו ובפרט כי מעולם מנעתי עצמי להיות ממס"ג מכ' בהלכה חדשה נגד דברי הש"ע סי' ק"כ, והנה לפי"ד מרן חת"ס סי' ר"ל אינו רשאי אפי' חכם לסדר גטין באתרי' דרב עפימ"ש הרמ"א ביו"ד סי' רמ"ה ע"ש והנה בק"ק פעסט הלא ישנו בד"צ מומחה וכמדומה כי הרה"ג וכו' מו"ה יעקב יוסף גראס נ"י יש לכו עסק בסדור גטין וגם כי אינו ראוי ומי שאינו רגיל בכך לא יהי' לו עסק בזה, כי גדול שמושו ע"כ ידבר עם הרה"ג ובל"ס כי גם הוא יתייעץ עם דיינים דמגמר גמירי כנלענ"ד ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן ע' שוכ"ט עב ראש כבוד הרבנים הגאוכי וכו' מו"ה דוד דוב מייזלס כ"י אבד"ק ספרדים באוהעלי יצ"ו. ומו"ה עבי הכהן דיק נ"י ראב"ד דשם. אחדש"ה ע"ד כי זוג או"א לא מתדר כהו להיות יחדיו וע"כ באו לפני בד"צ זבל"א וזבל"א ונעשה פשר בכל תוקף קנינים להיות האשה מתחייבת לקבל ג"פ ברצונה וע"ד יתן לה הבעל ט"ו מאות כתרים ועל פשר הנ"ל נתרצה גם ברצון אחיה ולע"ע חזרה בה אם בידה לחזור והה"ג מהריצ נ"י דעתו כי בידה לחזור וכמ"ש בתשו' קול ארי' דהוה רק קנין דברים כמ"ש הפוסקים והה"ג מהר"ד כ"י השיב דס"ס כיון דהקנין הי' על התחייבת שלה בזה שפיר חל הקנין וכמ"ש הסמ"ע בסי' ס' ס"ק ח"י ובש"ך ס"ק כ"ד דבחיובי' שפיר מהני דחל על גוף האדם, והנה ידוע בקנין דברים הוא דעת הרמב"ם פ"ה מהל' מכירה ומנה שם כמה דברים דלא שייך בי' ולא מועיל בהם קנין, ומ"ש קנין הוא רק לחזק ולברר הדברים ובסמ"ע סי' קצ"ה הביא כן בשם פסקי מהרא"י דל"מ קנין לגרש ועפי"ז כתב הב"ש סי' קל"ד סק"ו מ"ש שם דאם קבל קנין לגרש צריכין למחול לו שלא יהי' גט מעושה דלהנ"ל אין צורך דהא מעיקרא לא חל הקנין.