לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שמ

מקום הכתובה ונתינה להיפך מכדן עיי"ש וסיים ומ"מ לא הי' מדמה לעשות מעשה רק בצירוף דברי מהרי"ק שהקל בשם שנשתקע וגם לא נשתקע לגמרי ויש לעיין בדברי' ממ"ש ע"ד ל"ש בדברי חיים על ה"ג בס"ק ב' ועוד יש סניף להקל בנ"ז ממ"ש בשד"ח דשם העריס' שנשתקע ואם בשעת סדור הגט מפרסם דכך הי' שמו חוזר וניעור ולא הוה נשתקע ול"צ ל' יום רק בשם חדש וא"כ כש"כ וו"ח דעדיף לשיטת הש"ע והא עיקר דברי מהרי"ק בשם מ"ח דלא הוה נשתקע ומ"מ למדנו ג"כ מדברי תשו' דברי חיים דאם כותב ב' שמות רצופים בדלא מתקרי כשר וכמ"ש בתה"ד סי' רל"ד וכבר הבאתי במכתבי הקדום לצרף עוד גדול ההוראה ואני כמשיב' למכשור' להתיר' בנ"ז דוקא דהוה במקום עיגון גדול ושעה"ד וגם נשאת כבר ול"ת. ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ס"ד עוד להרב הה"ג הנ"ל בענין הנ"ל. ראיתי כי כת"ה חוזר על הראשונים להסכים להכשיר הגט אפי' לא נשאת משום שעה"ד ומ"ע והראה לעיין בשד"ח סי' כ"ט ול' והנה שם לא נזכר אם שעה"ד ומ"ע הוי כנשאת, והנה בנ"ז שכ' כת"ה כמה צדדים להקל גם לענ"ד נוטה להסכים דבלא"ה כ' המרדכי מס' גטין פ' מ"ש דכל מדרבנן פסול וכשר בנשאת הה"ד בשעה"ד ועיין בב"ש שהביא' בסי' ק"נ וצוה לעיין בסי' קכ"ז לענין נכתב ביום ונחתם בלילה דכשר בשעה"ד ושם הביא בשם רד"ך אם נימא במחלוקת הפוסקים ג"כ כדי לסמוך בשעה"ד כמו נכתב ביום ונחתם בלילה ובאמת במרדכי עצמו מבואר שם דסמך בשעה"ד על ר"ת ור"ש בחת"י סופר בשעה"ד וה"נ הא הביא בדברי חיים על ה' גטין דבתשו' מהרמ"ח ומהרי"ק ומהרי"א מכשירין בכתב שם שנשתקע וגם מסקנתו דאף רק נודע שהי' לה שם אחר ונשתקע כשר בשעה"ד ובנ"ז כבר כתבתי דעל שם ראזא ידוע שלא הי' זה שם לידת' ועוד שם בד"ח דאם במקום לידה לא נשתקע צריכים לכתוב שם נשתקע בגט לבד מזה הלא יש עמוד גדול די סמיכה ע"ד מהר"מ שיק סי' קל"ד דמכשיר בכותב ב' שמות וא' נשתקע וכתבו לעיקר מ"מ הכשיר אפי' בלא נשאת משום דבשני שמות הוי כקצור השם ולפי סברת ט"ג כידוע והביא ראי' מדברי התוספתא דשני שמות הוה כא' וגם בתשו' הר"מ שהביא ח"מ הכשיר בכתב שניהם ודאי כדאי לסמוך בשעה"ד ומ"ע בפרט במרחק רב כזה כנלענ"ד, ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ס"ח שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגדול וכו' מו"ה זאב צבי הכהן נ"י אבדק"ק א"ש יצ"ו. מכתבו בא לידי ע"ד שם האשה בגט הנה גם אני מעולם מנעתי עצמי להיות ממס"ג ע"כ הנני רק להשיב מפני הכבוד ולהעיר מקצת בדברים אחדים אבל לא די סמיכה כנ"ל, והנה באו"א בע"מ וויען אשר שמה בעטטי כדרכם לשנות בשמות ע"ה והבעל והאשה אינם יודעים כלל משמה העברי וגם קרובים א"י וכן הראבינאט בוויען השיב כי במאטריקעל אינם מזכירי' כלל שם העברי ומקום אבותי' אין לחקור כי אינה חפצים בג"פ זה מפני כן אין לסמוך ע"ד, והנה לענין אם יודעת שמה אם חשוב כנשתקע לגמרי הביא מעכ"ת דברי ת' ד"ח בשער שינוי השמות סי' י"ז ודברי ת' אבני צדק, והנה לענין שמות לע"ז הנהוגים מזמן קרוב במדינת אלו ראש המדברים בזה מרן הגאון מהרמ"ב ז"ל בתשו' הר המור בסי' ל"ד שם בעובדא שלא הי' נקרא רק אנטאן ושם עברי כמעט נשתקע רק לפעמים אם יבא לבהכ"נ כנהוג וחשבו לנשתקע לגמרי ומסקנתו או לכתוב ב' גטין ובא' יכתבו רק אנטאן לבד ובשני שם העברי ובשם אנטאן ינתן בראשונה כי זה העיקר או לכתוב דהוה מתקרי על שם העברי עפ"י דברי ג"פ שהביא עובדא כזו מעיה"ק ירושלם תוב"ב ובשם האשה שם ריזל ובלע"ז טרעזי' מסקנתו יען כי לא הי' נשתקע לגמרי עי"כ כתבו טרעזי' דמתקרי ריזל דנראה דלא כדברי חת"ס, ועיין בתשו' מהרי"א סי' ק"ה שהי' עובדא כזו בק"ק נייטרא כדעת הר המור והכשיר לעשות כן אפי' לכתחילה ועיין בתשו' מהרש"ם ח"א סי' רכ"א וכן בסי' פ"ג מהו נשתקע דגם בזכרון מי שברך לאשה חשוב שם העריס' בלא נשתקע ועיין בת' מהרמשי"ק סי' ק"ט וסי' קל"ב שפלפל שם בתעצומ' דגבי שמות המתחדשים בדורות הללו בשמות הגויים לגביהם לא חשוב שם העריס' בעברי כנשתקע כיון דכ"ע יודעים דשם הלע"ז אינה שם עצמי וידוע כי הי' לו או לה שם עברי וליכא לע"ז וכן כתב בת' יד יצחק ח"ב סי' ס"ב וס"ג ודומה למ"ש המהרי"ק לענין חיים ונקרא ביבאנט כיון דידוע לכל דביבאנט הוא לע"ז של חיים והה"ד בנ"ז ועוד בזה"ז דעושי' ג"כ מטעם חקי המדינה במאטריקע"ל ופרא- טאקאלע"ן שלהם ע"כ קורין בשני שמות א' השם עריס' עברי לענינים יהודים בתפילה ומי שברך וכיו"ב וב' לדתי המדינה שכן כתב הגאון מהר"י עטטינגער בשומר לציון ואינה מכוון לעקור שם עברי כמ"ש מרן חת"ס סי' ל"ח דההוא בזמנו וכעין זה כתב בתש' אבני צדק להגאון מדעש ז"ל וכבר האריך בזה ג"כ מ"ו הגאון המובהק ז"ל בקונטרס שנדפס על עובדא שהובא ג"כ במהרמשי"ק סי' קל"ב עיי"ש שיש קצת סתיר' מסי' ק"ט לסי' קל"ב במ"ש בעובדא של החת"ס שהי' שואל לאבי ואם המגורשת אם לפעמים קורין אותה בשם עברי דמשמע מיני' דלא הי' סומך לכתוב לעיקר שם העברי משום הזכרה במי שברך ובסי' ק"ט כתב דאולי לרווח' דמילתא עשה כן ובנ"ז אשר הכל בין במקום דירת' בין במקום כו"נ ג"פ בשם בעטטי נקראת ואפשר דקרוב לודאי דגם במקום אבותי' קורין אותה בשם זה אפשר לומר כיון דהבעל לא ידע ג"כ בשם העברי שלה מסתמא אין רגילין בברכת מי שברך וגם לא בנדרים ונדבות או בתפילה א"כ אפשר דלכ"ע אין להזכיר' בגט אפי לסברת