לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שלח

סימן ס"ד לכבוד הרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה שלמה ברוך נ"י אבדק"ק פעטראוואסעללא יצ"ו. ע"ד שאלתו במי ששמו לקרוא לס"ת אליהו בוי"ו וכן חתימתו בפינקס לכתוב בגט פטורין כמו עליותו לס"ת וחתימתו ודאי כן הוא שהרי המחבר בסי' קכ"ט בסעי' ח"י פוסק אפי' מי שנשתנה שמו מחמת חולה דעושי' שם השינוי עיקר ונ"מ עליות' לתורה וחתימתו בשטרות מובהק לשם ראשון זהו עיקר והא ברמ"א סעי' כ"ב כתב דאם עולה לתורה או חותם אליהו בלא וי"ו כותבי' אליה לבד כש"כ אם כן הוא באליה' בוי"ו כן למדו בק"ו ממ"ש בשם אליה בלא וי"ו כש"כ לכתוב בוי"ו דהולכים אחר קריא' לס"ת והק"ו מדברי תה"ד פסקו המחבר סעי' כ"ב אלא שכתב אם לא נודע והקריא' בפי סל לא הזכיר וכן בתה"ד סי' רל"ג לא הזכיר היאך נקרא בפי העולם ובט"ג וכן בס' ד"ק וס' שם עולם משמע מדבריהם אפי' קריא' או חתימה לבד מכריע ובמהרי"ט דמצריך ב' גטין היינו דוקא אם סתרו אהדדי מצריך ב' גטין וכל הנ"ל מדברי תה"ד הנ"ל וי"ל דבתה"ד לא פירש היאך נקרא בפי העולם וצ"ל דסתמא כן הוא וכן בשם חזקיה שהביא לעיל מיני' ודאי לא כשמע מעולם לקרות חזקי' בוי"ו וכן בשם אליה' ושפיר ילפי' בק"ו מ"מ האחרונים הנ"ל כתבו כי די בשם אליה' בויו אפי' בלא מתקרי וכש"כ בקריא' לס"ת וגם בחתימה דלא צריך אלא כיון שכתב הרמ"א בסי' קכ"ט סעי' ט"ו דאם כותב מתקרי על קציר השם אינו מזיק ה"נ בנ"ז אפשר כן הוא, והנה מעולם מנעתי עצמי להיות ממסדרי גטין ורק מפני כת"ר כתבתי הנ"ל, ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ס"ה שובע שמחות ורב ברכות על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה יהודא ליבוש קאלעך נ"י ראבד"ק בילקע יצ"ו. יק"מ עם הצעת השאלה הנחוצה בדבר קשה בא לידי וגם דברי ידידינו הגאון המובהק מהר"א שליט"א ראיתי עם תוכן דברי מסה"ג מאמעריקא ולא אדע מה מצאו בי להצטרף אפי' לסניף בעלמא כי מעולם מנעתי עצמי להיות ממסדרי גיטין וכש"כ לאמור דבר הלכה למעשה אך באתי רק להעיר באיזה דברים ואם עוד יצטרף גדול ההוראה חוץ ממני הנני בזה ע"ד כי האשה שהי' שמה מעריסה ראניא ואח"כ קראה לעצמה כדרך הארצות אלו בשם ראזא וכך קראו אותה קרובי' ואו"א והבעל ובעת לידתה שנסתכנה שינו שמה לשם חי' וכן המועט בכפר קראו אותה חי' ראניא ובעלה עזבה והלך לאמעריקא והלכה אחרי' וכמה ימים עבדו עבודה בבית אחרים והכל קראו אותה ראזא וכן בזמן שדרה עם בעלה כן שמה בפ"כ ואחרי שנתרבה קטטה ביניהם ובקשו ממנו ג"פ ולא רצה ונתנו במאסר כחוקי המדינה ונתרצה לג"פ והלך המסה"ג עם סופר ועדים ועוד אנשים מכיריהם ומיודעי' וכתבו בגט שמה ראזא והקדימו גם שם חי' עפ"י דבריו. ומעכ"ת שאלה עכ"ז והשיבה כי אמרה למסה"ג חי' ראניא והמסה"ג מכחישה וכן כל העומדים שם רק אמרה רחזא ונכתב ראזא כת"ד. והנה על ראזא שנשתנה והחליפו היטב אשר דיבר כת"ה וכן הסכים הגאון מבאני-האד נ"י דודאי גם לכתחילה ראוי לכתוב כן מאחר שלא נודע משם ראניא ואין להשגיח ממ"ש במ"א והא בש"ע סי' קכ"ט סי"ב פסק להדיא דכשר כש"כ בנ"ד דגם כאן במקום דירתה הי' קוראין אותה רוב' רוזא ועיין בת' מהרש"ם ח"א סי' רכ"א שנשאל כיו"ב בשם רחל שהחליפה בשם ראזא כאן ובמדינת אמעריקא קורים רק ראזא דאז יש להקדים שם ראזא לרחל אפילו לדעת מרן חת"ס אה"ע ח"ב סי' ל"ד (כי לדעת הר המור משמע דבכל שמות אלו יש להקדימ') ע"כ בזה אי"צ לפלפולי' רק מ"ש האשה שהיא אמרה שמה ראניא ודאי מצד הלכה אינ' נאמנת נגד מסה"ג וסופר והעומדים שם כמ"ש בתשו' מהר"ם שי"ק סי' קל"ד אלא דבא לדון משום שוי' נפשי' חד"א ואפשר בנ"ז לא שייך הנ"ל כמ"ש מסה"ג דע"י עלגת לשונה הבינו שאמרה ראזא וכן הבינו השומעים שם, ועוד שם במהר"ם שיק איירי שהבעל מכחיש לאמור כי שם שמואל נשתקע לגמרי ולא אמר מעולם א"כ לדברי' אין כאן גט אבל בנד"ז היא חשבה בטעות כי עיקר שמה ראניא וראזא פסול בזה לא שייך שוי' נפשי' חד"א וכי פסקנית היא מ"מ טוב להוציא אמתלא מפי' למה אמרה ולמה הבינו מפי' שם ראזא, וגם מ"ש מעכ"ת לחוש לס' שב"י דעי"כ הוחזקה בשם זה לפי הנ"ל דהיא אינ' נאמנת כמ"ש המהרמ"ש אדרבא חזקה להיפך וגם כיון שכן הבינו מדברי' שאמרה ראזא ואין הוחזקה בפני יו"ד אנשים אדרבא נתחזק שם ראזא בפניהם וכנ"ל. ועמ"ש בגט רוזא בוא"ו מצטדק הגאון מבאני- האד נ"י כי אם הוא"ו מורה על החולם הוא קרוב לקמץ דהביא ד"ח בשער נקודות חולם, והנה מדבריו אין משמעות כלל שלא דיבר מזה דבר רק ראיתי בס' שם עולם בש"א אות ה' גבי שם הישקא שכתב בס"מ וב"ש וכתב בוא"ו ותמה בט"ג דלמה ישנה מאות א' לוא"ו ומחלק שם בטיב הלשון אשכנז וכן בש"נ אות ט' גבי שם טויבא או טאבא כי בלשון דייטש יש ג' קמץ u הוא בא' o הוא בוא"ו כמו חולם בעברי דייטש נקוד וא"ו ועוד קמץ ג' au שהוא בהרחבת הלשון כידוע וכותבין בו"י כמו טויבא א"כ לכאור' שפיר כתב רוזא כי בלשון דייטש כותבין אחר הרי"ש א ואם כי בלשון הגרי יש קורין בהרחבה כמו שם o au ידוע שזה שיבש הלשון כי הנקודה למעלה אינו מורה על שם רק להאריך ולהמשיך התנועה ועיין ביד יצחק גבי יאזשעף ויאזשי וגם שמעתי כי האשכנזים מדייטשלאנד כן קורין בעברי' חולם כמו קמץ בהרחבה וגם בעברי דייטש וא"ו מורה על קמץ כמו אונ"ד געזונ"ד והמסה"ג הוא מבני רוסיא ואפשר מארץ ליטא אשר שם מדברים כמעט כארצות עם לשון