לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שלז

סימן ס"ב להרה"ג הנ"ל. אתו הסליחה כי אחרתי עד הלום מפני מכתב הלוטה מהרב הגאון אבדק"ק קערעסטור נ"י (זצ"ל) כי מעולם מנעתי עצמי מלהיות מסדרי גטין והאיך אשוב בתשובה בענין זה בפרט בנדון השמות רחבה כים בספרי אחרונים שאין אתי נקבצים יחדיו והרב הגנ"י ידוע כי הוא רגיל טובא בענין הנ"ל ע"כ אמרתי לאמור דעתי ואם יסכים אתי, והרי דעתו לכתוב מכוש בוי"ו כמ"ש בב"ש בשם מיכוש והביאו בדברי חיים בשער הנקודות, והנה כבר הבאתי דברי מרן חת"ס סי' קט"ו גבי שם מאכל שכן נקרא במדינתינו וע"כ זה בספיקא גבי שם מכוש אם לכתוב באל"ף אחר המ"ם דיוצאים וסם א'. והנה נתעורר אצלי כי בכמה נקודות אשר במבטא חלוקים מאוד בין מדינת גאליציען פולין וקצת בגליל התחתון בין גליל העליון ולמשל בנקוד' חירק ושורק אשר בדברי חיים העלה בשאלה מה בין שורק (או מלופים) בין חירק היינו משום דבמדינת גאליציען נקרא זה כזה כידוע וכן בגליל התחתון בקצת מקומו והראי' מספרים הנעתקים ונדפסים בגאליציען ובגליל התחתון לרוב נמצא כ"פ לרוב ולופי' תמורת החירק כמ"ש כ"פ יושב תחת יישוב וכן הבחורים המעתיקים אצלי התשובות טועים בזה אפי' אם נכתב ביו"ד כותבים בוי"ו וכן להיפך, והלא יראה מ"ש בדברי חיים החילוק הוא כי החירק מדגישים והמלופים בחטפה וידוע כי עפ"י דקדוק הלשון המלופים אם נכתוב בוי"ו הוה תנועה גדולה וצריכים להמשיכה ולא לחטוף אלא כי ספרי השמות כמעט כולם הי' יושבים במדינת גאליציען ע"כ מדמים זל"ז וזה ג"כ דעת הגנ"י בתשובה הלוטה פה לכתוב כמ"ש בפנים סדר שמות וקשה עלי להכריע, וכמ"כ עלה בספיקא לפני בכמה שמות שמסיימים בשני שואי"ם לבסוף ושוא א' כמו שוא נע ובשני שוא נח וידוע כי עפ"י דקדוק הלשונות (לבד בלשון שלאוואקיש) אין מציאות ב' שואים שיהי' א' נע ושנית נח כי באמצע התיבה להיפך הראשונה נח ושני' נע ובסוף התיבה שניהם נחים כמו הלכת דברת בלשון נקבה כידוע, ומעתה האיך השמות אייזק קאפל ליבל וכיו"ב ב' שואים לבסוף ועכ"ח קורין כולן נחים ובמבטא ידוע שקורין א' נע וב' נח שוא בשלמא אם כותבים יו"ד בין ב' שואים ודאי ניחא אבל בלא יו"ד ובלא שום תנועה לא אדע המציאות ועיין ט"ג בשם קאפל נראה דעתו העיקר לכתוב בלא יו"ד רק שמצא בס"ח כי הג' ר"ג כתב קאפיל ותליא לי' במבטא המדינה כת"ד (ושאלתי את פי ר' אייזיק בערגער נ"י שהוא מגליל עליון ק"ק צעהלים היאך חותם עצמו וכתב אלי במכתבו אייזיק ביו"ד וזה בדקדוק הנ"ל) ועיין ב"ש וט"ג גבי שם ליבל וכיו"ב ועיין בחת"ס סי' כ"ד גבי שם אנשיל. ומעתה בנ"ז בשם מכוש ראוי ג"כ איזה תנועה בין הכ"ף לשי"ן אם ביו"ד או וי"ו הלא יראה דעת הג' הנ"ל במכתב הלוננוה פה ואני אין בידי לומר דבר כי גם דברי חת"ס בשם מאכל בלא יו"ד ובלא וי"ו ואפשר מפני חתימות ידו כי קשה לי לומר מפני שמבטא כן כך כותבים גבי כמה שמות שחוטפים התנועה כמו שוא ומ"מ כותבים כמשפט בלשון ולדעתי יציע הספיקות עוד לבד"צ שמסדרים גטין כמו ק"ק פ"ב שהוא בגליל עליון האיך דעתם לכתוב שם זה. יום א' פ' ואתחנן תרע"ג לפ"ק. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ס"ג לכבוד ידידי הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה שמואל מאיר הכהן נ"י דומ"ץ ק"ק טשער נאוויטץ יצ"ו בבוקאווינא. הנני במודע כי יק"מ בא לידי ומ"ש ע"ד שם פסח בגט אשר כנוי פעסיא לכתוב הכנוי בלא ע' שלא יקרא על שם האשה, והנה בכל ספר ס"ג אשר עמדי כולם כתבו לכתוב באות ע' וכן בד"ח רק שכ' בדרך פירוש פעסי ביו"ד ובשער הנקודות נקודה סגו"ל מחמיר מאוד בשינוי המבטא ע"י הנקודה וכ"ש בנ"ז דאם ישנה מדעת כל המחברים יקרא פסיא בפת"ח כמ"ש הפוסקים דאצל האשכנזים שבמדינות אלו אין מצייני' הפתח ע"י א' עיינ בד"ח נקודת פת"ח, ומ"ש הד"ג כי פעסי' יוצא משם פסח והביא דברי ט"ג במ"ש בשם רובה שיש לכתוב בב' ולא בוי"ו שיהי' שוה לשם לה"ק שיוצא משם רבקה עיי' בתשו' ב"א סי' צ"ב ביאר דבריו שהי' ידוע לכל שכך משתנה השם ומבורר ג"כ מתוך כתיבת התנאים וכתוב' שהי' שם עריס' רבקה וכן עושי' אצל העדות ועיי' בתשו' מרן חת"ס סי' כ"ח שהסכים במקצת עמו אבל בנ"ז ודאי אינ' כן מעולם לא שמעתי שיהי' לשם פסח כנוי כעסיא ודילמא יוצא ממלת פסל וכ"פ שמעתי מאנשים שמשבחים תינוקת לומר "איין פסל צורה" או מתיבת פתי כמ"ש במס' סנהדרין שקוראים לקטנים פתאים ועיי' בספרי לבו"מ חאה"ע סי' כ"ז, ומ"ש הד"ג כי דעת תשו' ד"ח פעסי ביו"ד כבר אמרתי שאין כוונת' על תיבה זו להלכה ורק בדרך פי' מזכיר כי א"צ לכתוב פעחיל המכונ' פסיא והראי' כי בס' אהלי שם כבר אסתימ' במדינת גאליציען שמרגישי' במבטא ודוחקי' היו"ד וכבר נאמר בס' חקי צדק וכן בט"ג שאין דורשי' בשמות כידוע וכבר אמרתי שלא לסמוך עלי ולהתייעץ אצל מי שעוסק בט"ג וכ"כ בבית אפרים להתודע אצל הפוסקים. ב) ומ"ש שנית לענין גרות להתנסך כבר הארכתי בספרי י"מ ונספח לספרי לבו"מ שאה"ע מסי' ל"ח עד סי' מ"ג ושם הבאתי דברי רב בצווילעהע והשגתי עליו לאסור לכתחיל' כמ"ש במס' יבמות דף כ"ד ע"ב ובאה"ע בסו"ס י"א ומדברי התוס' ודברי נמו"י דכש"כ בודאי הכ' הוה הלכה וכבר רעשו המדינה על הרב הנ"ל ע"כ אין מקום להתיר לענ"ד והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.