לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שלו

בנ"ז אם נתפס בבירור כמ"ש בתשו' מהרמשי"ק סי' ש"ז בחאו"ח דשו"ב וכן המורה של השטא- טוסקווא אסור לאכול משחיטתו ואין מקבלין הוראה מהמורה שלהם והלא כמה וכמה הוראות ודקדוקים בכתיבה ונתינה ממסדרי גטין והאיך מקבל ממנו באיזה אופן יכתוב או יתקן מה שצריך לתקן וס"ס הוי מסייע ועוד לפי"ד נוב"י מהד"ת סי' קל"ד דפוסל גט בלא ב"ד בשעת נתינת הגט והא לדעת מהרמשי"ק הנ"ל אינו בכלל ב"ד ואפי' לדעת החת"ס בחאה"ע ח"ב סי' ס"ד וסי' ס"ה דס"ל דלא בעי ב"ד והא מסיק דלאחר סדור הגט ששואלין לסופר ועדי' על חתימתן ודורשי' וחוקרי' זה וודאי צריך ב"ד ולכך המנהג שיהי' לאשה להראות פטורי' שלה א"כ לכ"ע צריך ב"ד ושוב הוי מסייע כנ"ל ועיי' ביו"ד סי' קנ"א ושם ברמ"א ודגול מרבבה דרק בנכרי לענין מה שאסור לב"נ כגון לצורך ע"ז או אבמה"ח אבל לישראל ודאי אסור לסייע ועיי' בשו"ת מהרי"א יו"ד סי' קע"ז ובשו"ת כת"ס סי' פ"ג תשובה באריכות נפלא ועיי' בת' נטע שורק מהרב הג' חתן המחבר זצ"ל, והנה בנ"ז דהשאלה בענין שטאטוסקווא רגיל אני להשיב לשאול פני הרבנים הגנ"י אשר יושבים בראשונה לפנים מחיצת הקאנבצלייא ע"כ יציע שאלתו פני הגאון המובהק אבדק"ק ווייטצען כ"י. ב) וע"ד שאלתו בכתיבת ב' שהגביה התג בצדו השמאלי' שדומה כמו ל' והנה בגדולי הקדש לא מצאתי מזה רק במקדש מעט בסדר א"ב כתב מזה בקיצור דצ"ע אם מהני הבחנת תינוק דל"ח ול"ט. והנה בסי' ל"ב ברמ"א סט"ז כתב להדיא דאם אנו רואין שלא נשאר צורת האות כתקונו לא מהני הבחנת תינוק אעפ"י שקורא אותו כהלכתו, וה"נ כיון שדומה ממש לאות למ"ד מה מועיל התינוק, ואם כי מבואר בספרי סת"מ כי מושב הלמ"ד כמו כ' כפופה מ"מ מפני זה אינו יוצא מדמיון למ"ד ועיי' בק"ס סי' ה' אות למ"ד והרי קמן דב דבמקדש מעט הניח בצ"ע ומי יבא אחריו להכשיר ודברתי עם הסופר מומחה דפה ג"כ דעתו לפסול הנ"ל ולפי דעתי אם כתב למ"ד ומושב' כמו בי"ת לא ככ"ף כשר א"כ פשיטא בנ"ז אין להכשיר, ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ס"א שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מו"ה מרדכי פארהאנד נ"י דומ"ץ ק"ק נייטרא יצ"ו. יק"מ בא לידי והנה כבר הצעתי למעכ"ת כי קשה עלי מאוד להשיב בהל' גטין מפני טעמים הידועים ע"כ גם עתה לא באתי בסמיכה שיש בו ממש רק כמעיר באיזה ראשי דברים והנה מ"ש אם חסר הסופר תיבת "שאנו מנין" ועד"ז מצדד צדדים מדברי הפוסקים ובענין זמן שהוא מן התורף ודבריו נראין דיש לילף מאיסור לבריאת עולם שמבואר בסי' קכ"ז דכשר כמ"ש התוס' והרא"ש במס' ע"ז דף י' בכל הענינים, והנה בב"ש סי' קכ"ו בטעם שאנו כותבים למנין משום דהי' רגילין למנות לשנת המלך ששרוי במדינת' כמ"ש במתני' פ"ח דמס' גטין ועתה נוהגים למנות לבריאת עולם וז"ש שאנו מנין כאן להודיע מנהגינו וא"כ אינו רק תוס' ביאור והסבר' ודאי נותנ' שאינו רק מן הטופס, אבל ראיתי בגט פשוט סי' קכ"ז אות כ"א שהפי' שאנו מנין הוא החילוק שבין בני מערבים ובני מזרחים דבני מערבי' מונין לשנת תוה' והוא לבהר"ד ובני מזרחי' אינו מונין שנת הנ"ל ופוחתין שנה זו ומעתה אנו בני מערב שמונין לשנת בהר"ד אם פוחתים שנה זו דפי' וי"ד אם אינה משום מוקדם וע"כ מפרש בגט למנין שאנו מונין כאן כלומר שאנו מונין לבהר"ד דעי"כ נדע אם הוא מוקדם או מאוחר, וא"כ י"ל קצת קפיד' בחסר תיב' למנין וידוע שיטת הרמב"ם דפוסל גט מאוחר וגם יש נ"מ אימתי הגט חל כמ"ש בסי' קכ"ז ואפשר דגם בלא תיבת למנין הוה ביאור מספיק כיון שנאמר בו שאנו מנין כאן וכו' ועיין בתורת גטין סי' קכ"ה ס"ק י"א דפירש להדיא דאם כי הזמן מן התורף מ"מ לענין נגיעת האותיות וחסרון אות ותיב' שאינה משתנה הענין דינו כטופס והביא דברי הש"ע וב"ש סי' קכ"ו סעי' כ"א עייש"ה. ב) וראיתי מ"ש מעכ"ת באם חיסר יו"ד מן דיתיהויין דמבואר בש"ע סי' קכ"ו סעי' כ"ב דכשר והביא בשם שד"ח סי' י"ז אות כ"ד בשם הג"פ שאין להכשיר רק במקום עיגון גדול, ובמכ"ת כי רבה עירבב הדברים שהם רחוקים זה מזה דבג"פ אות ס"ו לא דבר כלום מהנך יודי"ן רק בנדון שלא האריך הוי"ו של תרוכין ויש קורין יו"ד ויש קורין וי"ו וכיו"ב בזה אינה מכשיר רק בעיגון גדול אבל מענין יודין של דיתיהויין מקומו באות ס"ח אשר שם הביא בשם מור"א מונסין בפיטורי' שחיסר יו"ד וסיים להלכה אם אפשר כתבינן גט אחר אך אם הוא שעה"ד יש להכשיר ולמוסרה לכתחילה וכש"כ דיש להכשיר בשעה"ד ולמסור הגט לכתחיל' היכא דלא כתב שנית היו"ד הנוספות דיתיהויין כיון דאינה אלא מנהג עכ"ד ולא הזכיר מקום עיגון כלל וכבר אמרו המפרשים שאין לסמוך על הקצורים כש"כ בגטין שהם ההרים התלויה בשערה. ג) ומ"ש מעכ"ת לענין תקון הנו"ן להיות תי"ו ודאי הסברא נותנת שאינה בזה משום ח"ת כמ"ש לענין תקון דל"ת ורי"ש באו"ח סי' ל"ב, וראיתי פלפולו במ"ש מס' שבת פ' הבונה בהגיה חי"ת ועשא' ב' זיי"ן כבר הלכו בו נמושות ועיין בספרי שו"ת לבושי מרדכי בסי' קפ"ה וסי' קפ"ו שהארכתי בזה ועיין בחת"ס אה"ע ח"ב סי' ח' ועיין בת' דב"ח בזה. ד) וראיתי מ"ש מעכ"ת באשה שיש לה טבעת באצבעה וא"א להסיר' בשום זמן לענין קבלת גט ונטילת ד' מינים ולענין חציצה לטבילה יש לעיין טובא בסד"ט ובשו"ת כת"ס יו"ד סי' צ"א ובשו"ת יד יצחק ח"ג סי' ג' אינה מתיר רק בדיעבד אם שמשה וגם הי' צד להתיר דאין דרכה ללוש עכ"ז החמירו הגאונים לענין טבילה ותול"מ אול"י ד' פ' וירא תרע"ז לפ"ק ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.