לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שלה

מיתת ב"ד מ"מ עברה על מה שנאמר בתה"ק וסיים דמ"מ לא הפסיד' כתובתה כיון שלא התרה בה דהא צריכה התראה מיניה דייק בעבודת הגרשוני סי' כ"ו דש"מ דעכ"פ מצוה לגרש דלזה ל"צ התראה דאל"כ למאי הלכתא קאמר דהוי עע"ד עיי"ש. ומ"ש דהרשב"א לא הזכיר דמצוה לגרש והאיך נפרש דברי הרשב"א בתשו' תקנ"ז אשר דעתו בטח כי אפי' במדת חסידות לא גזר ר"ג והביא שם בתשוב' לדוגמא כגון רוכל יוצא מס' יבמות דף כ"ד וד' כ"ה דאם תאמר שהוא ממדת חסידת דיוציא מ"מ גם בזה לא גזר והא בזה לא שייך התראה דעל דבר רוכל יוצא גופא יוציא ושוב מביא לדוגמא עוברת על דת מדברת עם כל אדם דאינ' כבנות ישראל הצנועות ושוב סיים דבשאלה הנשאלת שהי' כמה התראות ק"ו דיוציא ולא גזר בזה ר"ג משמע דבמ"ש לעיל מיני' לא הי' התראה ומשו"ה הוי ק"ו. ומ"ש מתשו' מעיל צדקה סי' ס"א תמוה דהא לא קאמר בתשו' הנ"ל דרק בדבר העשוי לטעות בנשים כגון כתמי' בימים עבור' דכמה נשים טועות בזה צריכ' התראה עכ"פ להבחין בין שוגג למזיד דפשיט' היכא דבשגגה לא הוי בכלל זה לגרש' בעכ"ח כש"כ לענין הפסד כתובתה אבל בדבר שאין מקום לטעות והכל יודעים באסור זה כגון מאכילת' דברים אסורים כיו"ב או קולנית ומדברת עם כל אדם דתלי' בקפידת הבעל קאמר להדי' דלענין לגרש בעכ"ח ל"צ התראה עיי"ש. ומ"ש בתשו' מרן חת"ס שם לענין קבלת עדות שלב"פ נלענ"ד דלא עדיפ' ממ"ש ביו"ד בסוס"י א' בעד א' שאמר שהשוחט שחט שלא כהוגן והשוחט מכחיש עד א' כמאן דליתא דלמפסל גברא צריך ב' עדים ומ"מ סיים דהכל לפי מ"ש האדם כלומר במוחזק פיר"ש אך אם בלא"ה נמצא עליו ריעותא וקלות אם כי לא נפסל בכך מ"מ בעדות עד א' נפסל אפילו בהכחשה, וא"כ הה"ד בענין זה אם האשה בלא"ה אינה בדרך בנ"י הכשרות וצניעות אם כי לא חשוב עוברת ע"ד מ"מ סגי בעד א' להימן דעוברת ע"ד והא בעדות עד א' כ"ש בפניו או שלב"פ דהא קמן דאפי' בהכחשה עד א' מהימן כנלענ"ד ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"ט שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הנגיד החריף ובקי וכו' כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י אב"י בק"ק קראסנא יצ"ו. ע"ר ג"פ משדי המלחמה אשר אנו מצלי' כי במהרה ישקוט בעהי"ת, ויען שאין בנמצא סופר כשר ולשלוח בשליחות האם יש למנות הכו"ח וכן שליח הנתינה ע"י כתב, והנה כבר גלתי בספרי בס"ד אשר מעולם מנעתי עצמי מלסדר ג"פ כי בעוה"ר איני בקי כדבעי למהוי להיות ערק בו ואיני משיב להלכה למעשה רק כמעיר, והנה מנוי כו"ח ע"י כתב ידוע התוספתא ושי' התוס' והרמב"ן דלא מהני ויש פוסקים ראשונים להקל ובש"ע אה"ע סי' ק"כ סעי' ה' פסק המחבר בסתמא כדעת המחמירי' ובב"ש סק"ח בסופו הביא שי' הרד"ך שנוטה להקל בשעה"ד ועיגון וכן פסק בתשו' מבי"ט ח"ב סי' קנ"ה להקל במקום עיגון ובס' ג"פ סי' ק"כ הסכים אתו בעיקר הלכה במנוי עפ"י כתב כלומר שאומר בפני עדים או ב"ד אבל מה שהקל עוד שכותב לעדים שיאמרו לעדים רק בנשאת כ"ת עיי"ש ובאמת לפמ"ש בתשו' מבי"ט לא משמע לענ"ד להקל גם בעדים שיאמרו לסופר ועדים דהיינו אומר אמרו רק שם שאמר בפני עדים ועיי' תשו' שו"מ מהד"ג ח"א סימן מ"ט ג"כ דעתו כדעת המתירין עיי"ש. והנה בת' דברי זה ח"ב סי' פ"ו הביא שהי' עובדא בפני הגאון החסיד מקאזניטץ זצ"ל ועשה מעשה כדעת המקילים והסכימו אתו בעל כתר כהונה והפלא"ה זצ"ל וכן הורה כוותי' בתשו' הנ"ל והאיך לעשות דהיינו מינוי בפה בפני ב"ד או עדים כלומר שיאמר בפה מה שכותב שפלוני יהי' סופר ופלוני ופלוני עדים ופלוני שליח לנתינה וגם צריך להכיר חתימת ידו עיי"ש מ"ש גם בזה ובל"ס יש אתו תשו' ד"ח ועיי"ש כל הסדר האיך להתנהג כי אין בידי מפני ח"כ ומפני צעקת בנ"י ע"י קשרי המלחמה ר"ל מגזירות קשות משמי ישלח עזר מקודש ע"כ לעת כזאת לבי בל עמי לבא בפלפול בירור הדברים ועכ"פ לענ"ד לא יגרש על תנאי כמ"ש הרמ"א סי' קמ"ה רק ע"י משכנות והבטחות שתחזיר אליו לעת מועד אשר ישב בעהי"ת כי כן ראיתי בימי בחורי בזינן מלחמות אשכנז ועסטריך אשר אז הייתי עומד ומשמש פני מ"ו הגאון המובהק מגרוו"ד זצ"ל ודבר על לב הבעל כנ"ל שיגרש בלא תנאי מלבד אם הוא כהן שא"א בענין אחר וכיו"ב ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ס' שוכ"ט לאהובי כבוד הרבני המופלג בתו"י כש"ת מו"ה צבי הירש סת"ם נ"י ע"ד אשר בק' שטאטוסקווא מסדרין גטין האם מותר להיות כותב הגטין ואשר רב א' סמוך הוכיחו עד"ז שעי"כ מסייע לע"ע וב' רבנים גדולים דעתם שאין בזה חששא ומתנצל מע"כ שאינו כמסייע דאם הוא לא יכתוב יביאו סופר אחר ואפשר אפי' שאינ' הגון. והנה כל זה לענין שאינו עובר משום לפני עור לת"מ אבל מ"מ אסור משום מסייע כמ"ש בריש פ"ק מס' שבת דהא דקתני במתני' פשט העני את ידו ונתן לתוך ידו של בע"ב דעני חייב ובע"ב פטור ומפרש בגמ' דפטור ומותר דלא עביד מידי והקשו בתוס' אמאי מותר הא קעבר אלפני עור לת"מ וכ"ת דהי' יכול ליטלו בלא בע"ב מ"מ מדרבנן אסור דצריך להפרישו מאיסור וברא"ש כתב דהוי מסייע דדוקא לענין לפ"ע לת"מ בעי הרי עברי דנהרא דאז לא יושיט ואם הושיט עבר אלפני עור לת"מ אבל אסור מדרבנן משום מסייע דק"ו מקטן דאסור להאכילו בידיים כש"כ בגדול דלא יסייע לו ותי' עיי"ש, עכ"פ