לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שלג
Levushe Mordekhai Even Haezer tanina 333 · לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →ועיינתי בתשו' צ"צ בעובדא דשם לא ראיתי כפי קוצר דעתי איזה סברא משום שנוי הרשאה ועיין בתשו' מרן חת"ס ח"ב סי' י"א ובאמת יש לדקדק טובא מכ"מ כגון במסוכן ויוצא בשייר' דדי שיאמר כתבו כמ"ש סי' קמ"א סעי' ט"ז משום דוודאי נתכוון לזה שיתנ' ג"כ והיינו מתוך אומדנ' כמ"ש בגמ' ולמה לא נאמר כן בנ"ז וכן י"ל ממ"ש מס' גטין ר"פ האומר באמר הבעל התקבל לשליח דקמ"ל דהתקבל והולך קאמר וכן קיימ"ל בש"ע סי' ק"מ סעי' ז' ואי איירי שאמר דיבורים הנ"ל עשייתך כעשייתי וכי מאי קמש"ל אדם יודע הרי חזינן דיודע ועיין בתשו' אמרי אש ח"ב סי' פ"ה נראה ג"כ דאם אמר רק הוליך או תנו השאר דבורי' אינ' מעכבי' ואם אמר ידך כידי עשייתך וכו' ולא אמר דבורך כדבורי וכו' יש לחוש יותר עיי"ש. ומ"ש כת"ה לענין כתיבת "העומדת" י"ל בסי' קכ"ח והנה בישוי"ע בסדר הגט ס"ק י"ז הביא ג"כ דברי תשו' שבו"י סי' קט"ו מ"ש בשם הלק"ט ומ"ש בשם חכמי פראג ומסיים דלדעתו שלא לכתוב העומדת דכל חששא משום ב' יוב"ש וכיון דעיקר חששא בדידי' וכיון שאין כותבי' העומד למה יכתוב העומדת דכשכותבי' העומד אגב כותבי' העומדת משא"כ בנ"ז ומ"מ מסיים דמאן דעבד כחכמי פראג לכתוב העומדת לא משתביש ועיין בפ"ת סי' קכ"ח אות ו' בשם ס' גט מקושר תקון בזה, הנה עד כאן גליתי דעתי העניי' בענין זה ממ"ש וראיתי בספרים הנ"ל והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"ו שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב ההג' וכו' בנש"ק כש"ת מהו' יחיאל הכהן פריעד נ"י אב"ד דקיק ב' אויוואראש יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי ע"ד עובדא ע"ד שו"ב הנשכר למשמרתו אשר ביום חופתו וז' ימי המשתה דהלכה פסוקה באה"ע סי' ס"ד דאסור במלאכה ובחכ"מ וב"ש דלדעת מ"ד דבחור בבתולה או אפי' לאלמנה דהמצוה לשמחה הוא לעצמ' של חתן אז אינה יכולה למחול ורק באלמנה יכולה למחול וטעם אסור מלאכה דהו"ל כרגל ובפדר"א חתן דומה למלך, והנה כת"ה דעתו לילף מיו"ט דמותר לשחוט משום או"נ וה"נ דכוותי'. ולענ"ד שאין הדמיון עולה יפה דברגל דעלמא שוחט לאחרים דלגבי דידהו איכא ג"כ התיר' דמותרי' במלאכת או"נ משא"כ הכא לדידי' הוי כיו"ט של רגל אבל לגבי אחרים מה יו"ט של רגל שייך בהו אלא דלענ"ד בשו"ב הנשכר לקהילתו דומה למ"ש בלבוש הביא' המג"א סי' תקצ"ז סק"א דמשרתת וכן אשה לבעלה אע"ג דמתענת מותרת כיון דמשועבדת לבעלים ופי' בדגו"מ דזה גופא המצוה לעשות מלאכת הבעלים והוכיח דבריו מדברי מהרא"י ומ"צ אם כי המג"א השיג עליו כבר מיישב' הא"ר עיי"ש וכ' בפשיטות לסמוך ע"ד הלבוש א"כ איכא ק"ו דאם שיעבודא מדחה העשה דכולו לד' דגם ר"י מודה בזה דלא בעי' חציו לכם וכר"א דאו כולו לד' או כולו לכם ושיעבוד' דוחה חיוב זה הה"ד בשו"ב כנ"ל כיון דמשועבד לקהל דודאי לא עדיף רגל דחתן מרגל המפורש בתוה"ק. ועיין בר"ן מס' כתובו' דף י' דפשיטא דא"א בשמחה בלא בטול מלאכה דלא שייך שמחה כלל ביוצא למלאכתו לשוק. ותימה לענ"ד אשר בחת"ס סי' קנ"ה שלא הביא דבריו דלדידי' דברי הרמב"ם כפשוטו כיון דכתיב בשנה ראשונה ושמח את אשתו בטול מלאכה בכלל אלא דבזה ודאי מהני מחילה שלה דבפירוש נאמר דהוה משום לתא דידה ועוד אפי' לדברי פדר"א דדומה למלך הא כתב הרמב"ם פ"ג ממלכים ה"ג דאם מצוה המלך שלא לעשות אין שומעין לו וכי ס"ד דאם המלך יאמר דהפועל לא יעשה מלאכתו של בע"ב דצריך לשמוע לו וידוע מ"ש במס' ב"מ דף צ"ג אשר יעקב אבינו ע"ה החמיר ע"ע להיות שומר כחזנ' דמתא ועיי' בשלה"ק סו"פ ויצא בריש דבריו. ובאיזה מלאכות אסור מסתבר' כמו ביו"ט של רגל, וידעתי כי בק"ק גאלאנטא צורבא מדרבנן הסגיר חנותו בימי משתה שלו. ב) ולענין מה שהעיר כה"ה באם א' מודר מהחתן אם מותר לומר ברכות אירוסין וז' ברכות והביא דברי הגה"ק מבוטשאטש דזה בכלל שמחה לחתן ושלא יעבור מ"ש הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו והעולם אין נזהרים בזה. ולפי"ז במודר הנאה יהא אסור בהנ"ל, ואפשר דתליא במחלוקת הר"ן והרשב"א ס"ל דמה דקיימ"ל מצוה ללה"נ אפי' יש לו הנאת הגוף ג"כ הוי בכלל מלל"נ ה"נ אפשר לומר כן וכשאני במסיבת חתונה לדעתי שיתקיים במה שהחזן אומר מי שברך ומזמר עלי' כגינים על שם מי שצוה לו ודי בזה. ג) בענין שיעור כתובה הלא מבואר בסימן ס"ו וברמ"א סעי' ו' דמאן דס"ל זוזי דרבנן שיעור ו' סלעים ורביע ולדעת מ"ד דצריך כסף צורי דהוה דאורייתא הוא ח' פעמים יותר ובאתי לחשבון עם בחור בטוב בביתי והוא בקי בחשבונות ובא סך החשבון מאה ושלשים ושלשה כתרים ועוד ששית כתר 1.6 והכל לפי"ד מרן חת"ס בחשבונו של פדיון בכור סי' רפ"ט חיו"ד כידוע. ד) בענין נשאת לשלישי בזקן עיי' בספרי לבו"מ ח"א סי' י"ט פלפול ושו"ת בענין זה ולענין הלכה אני מונע עצמי להשיב כיו"ב כמו בה' מינקת מ"מ ע"ד מרן חת"ס סי' כ"ד במ"ש בנשאה ובזקנתו מת והוא דייק וקאמר כלומר לענין זה הוה זקן בעת הנשואין כמובן ואצ"ל פני כת"ה ואסיים בכל חותמי ברכות ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"ז שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגאון וכו' כש"ת מו"ה יצחק צבי הלוי נ"י (זצ"ל) אבדק"ק קאשוי יצ"ו. אחדש"ה ע"ד העובדא שבא לפניו ע"ד אשה שבאת להתגרש בג"פ והיתה כמו