לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שלב

דלא נחוש לשדוך וע' בת' שיבת ציון סי' ס"ט: והנה בפ"ת נראה שכוונ' שפיר דהאלמנה מעיקרא אמרה שאמר' לו "וואס טרייבסט דוא גיב מיר מיין געלד" ואח"כ כי נאמר לה שלטובת' הוי להחזיק בקדושין למען להוציא עמון כמובן אמר' כי דבר' אליו "אם רצונך לעשות כן גם רצוני כך" זה מורה שברצונה להקנות לו המעות למען הקדושין ע"כ הצריך המהרי"ל לאומדנ' הנ"ל וכבר ראיתי מה שהשיב הגאון מחכמי אעסטר' שהציע לפני' ג"כ המהרי"ל עובד' הנ"ל ובתוך דברי' נאמר דלמאי ניחוש דילמ' נתנה לו המעות כדי להתקדש ועוד הרי לא משתמיט מכל אותן שהי' אצל המעשה שום דבר מזה ולאו כ"כ לאוגדו בה, ועוד העד ר"י מכחיש' להדי' וז"ל ואמר' מ' רחל לא תוסיף לעשות כדבר הזה עוד וא"כ נשמע מדברי' הק' תרתי דלא הי' לנו לחוש לזה אפי' בלא עדות ר"י שהכחיש' להדיא וגם משום דבור הנ"ל הכחיש' העד הנ"ל והא המהרי"ל לא העיד ע"ד כלום משמע שהסכים לדברי' דאין לחוש מה שאינו לפנינו ובפרסם לפני העדים ועיי' בתשו' מהרי"ט ג"כ משמע דשדוך היינו בפרסם, וגם צל"ע בדברי מרן חת"ס מ"ש שם ראי' ממס' קידושין דף י"ב מעובד' דציפת' דאסא דלא הי' ש"פ ואמרו לו דאינ' ש"פ ואמר דתתקדש בד"ז דאית בי' דחשב לי' שתיק לאחמ"א והסביר בהר"ן דאפי' שדיך לא מהני דציפתא דאסא הוי עכ"פ כשדיך מזה הביא ראי' דכל רצוי' ופיוס כ"ד הוי כשדיך ובסי' פ' מחלק בסבר' עפ"י הגירסא דאי גרסינן אמר' לו דמשמע דאשה לא ידעה שאינו ש"פ ודאי הוי אין שדוך גדול מזה משא"כ אם היא אמר' והא בהר"ן להדיא נאמר דגרס אמר' לי' א"כ אין ראי' כשדיך כל דהו ובתשו' מהרי"ט סי' קל"ח הצריך להתרצות להתקדש לו כמ"ש רש"י ז"ל בכ"מ וכן מורי' דברי רמ"א סי' כ"ח. והנה מ"ש כת"ה דברי באה"ט בשם מהרי"ט אין ענין לכאן דשם חקר אם השדוכי' שהן קניני' הנהוגי' בזה"ז אם זה בכלל שדיך ואם יש קביעות זמן לחתונה וקדשה לפני זמן ההיא בזה קאמר דל"מ שדוכי' הנ"ל, והנה בנ"ז העידה שלא הי' שום מדובר מקדמת דנא בענין קדושין ועובדא שכ' בתשו' חת"ס הי' שהיו יושבים יחדיו על הספסל כדרכ' בבלי דעת ע"כ הי' חושש לדברי רצוי וכיו"ב וכ"כ בתשו' מהרמשי"ק סי' ע"ח. ועוד יש לחקור על טיב העד מי הוא כי בתשו' אמרי אש סי' כ"ה דעתו כי סתמא אנשי צבא אינם כשרים לעדות אשה בלא מסל"ת אם כי תחילתן באונס ונ"מ אנו רואין שמוסיפין זדון על שגגתן וסוברים כי הותר' הכל והוי כסתם עבדים בסי' י"ז ובת' מהרי"א סימן ט"ז מכשיר לעדות אשה ולא לעדות גו"ק ואפשר דרק מדרבנן פסולי' דהוי בלא התראה והכרזה המוזכר בסימן ל"ד בח"מ מ"מ אם נאמר דחוששין לקדושין עד א' הוא רק מדרבנן כמ"ש בתשב"ץ והביא' בת' מרן חת"ס והא פסק ברמ"א בסי' מ"ב דקדושין מדרבנן ופסולי עדות דרב' אינה קדושין כלל וכ"פ בתשו' מהרש"ם סי' ס"ד אם כי בזה"ז בעוה"ר נתפסו כשרים צדיקים ת"ח מ"מ לאו כל אונסים שוין עכ"פ יש לחקור על טיב אנשי עדות הנ"ל וד"ל. והנה כבר גלתי דעתי שאין לסמוך ע"ד בלא הסכמת עוד מורה הוראה מובהק ובל"ס כת"ה יעשה כן, והנני לסיים בברכה ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"ה שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מהו' אפרים ג"פ נ"י אבדק"ק רימאסעטש יצ"ו. יק"מ בא לידי ע"ד ס' גטין בזה"ז לבנ"י היוצאים לצבא דיו"י וכת"ה עשה התקון כמ"ש בבאה"ט ופ"ת סי' קמ"ז והנה מ"ש בבאה"ט ה"ה דברי ב"ש סק"א בשם מהריב"ל דלדידן דמחמירי' כשיטת הרמב"ם שלא להזכיר שום תנאי קודם כתיב' התורף מי שירט עלי דרך כן יעשה שיאמר לשלוח התנאי ושלא בפני הסופר ועדים רק כי בתשו' מהרי"ט פקפק עד"ז בסי' ס"ו דס"ס יש לחוש משום ברירה דזה טעמי' של הרמב"ם משם הירושלמי ע"כ ונתן תקנה אחרת ועשה תקון לכפול התנאי' דאם לא יבא עד זמן פלוני תהי' מגורשת מעכשיו ואם יבא בתוך י"ב חדש לא תהי' מגורשת עד אחר אות' זמן וכיון דבי"כ ובי"כ היא מגורשת ל"צ לסברת ברירה וגם בזה עמד עליו בישוע"י סי' זה ע"כ נקט חומרת שניהם והעיד כי כן עשה מעשה לעת הצורך ועיינתי כ"פ בדברי' כי כנים כמ"ש בפ"ת וע"כ פשיטא שאין לערער או להרהר אחרי הגאון רבש"י שהי' מרי' דעובדא אשר כן תקן. וע"ד אשר מתוך מהירות שכח כת"ה לאמור מבעל לשליח כמ"ש בסי' קמ"א ובסדר הגט סי' קנ"ד עשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי וכמ"ש בהגה"מ מרדכי שלהי מס' גטין והביא מעכ"ת דברי פ"ת בשם תשו' ש"י דאין זה מעכב והביא ראיות מלשון הש"ע סי' ק"מ וסי' קמ"א וחשש מעכ"ת להורות מתוך הקצורי' והנה ע"ד פ"ת סמכו בעלי תשובות גדולים ובת' מהרמשי"ק בכמה מקומות סמך ע"ד ועיין סי' קנ"ו באה"ע, והנה כמ"ש בתשו' ש"י כן האריך בט"ז סי' קמ"א ס"ק י"ז ושם הביא בב"ש ס"ק מ"א דברי מהר"מ מינץ בעובדא שהי' נחסר בהרשאה דבורים אלו והחזיר השליח ולא נתן הגט לידי אשה ובט"ז תמה עליו דהכל בכלל הולך גט וכ' דיתן כדינ' בדבור וכן הביא שם בפ"ת גט מקושר שתמה ע"ד ב"ש שהביא דברי' להלכה, ואח"כ ראיתי בס' שדי חמד שהביא דברי תשו' צ"צ החדש שהאריך בנדון כזה אם חסר דבורי' אלו וסמך ע"ד ט"ז להכשיר' וראיתי בהגהות הגאון שי למורה מבעל שו"ת שו"מ שהביא ג"כ דברי הט"ז אלא שדעתו כי דברי ב"ש עיקר עפ"י מ"ש בתשו' צ"צ סי' ק"י שלא לשנות שטר הרשאה משאר שטרי הרשאות ומשמעות דברי' להלכה בעיקר הסבר' הוי כדברי הט"ז רק משום שלא לשנות השטר הרשאה