לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שכט

שטענת מע"כ הי' מפני חסרון פרנסה ובאמת הביא הרמ"א סי' ע"ה הנ"ל דעת ת"ה שבידו לכופה בזה כמ"ש חכמז"ל מאן דביש לי' במתא זו ישנ' מקומ' למת' אחרינ' אבל הביא ג"כ דעת הריב"ש החולק ע"ד ת"ה ובתשו' שע"צ איתא דאם מוכן לו ריוח פרנסה במקום א' בקביעות גם הריב"ש מודה דיכול לכופה ועיין בספרי סי' י"ב ובנ"ז מי יודע אם כן הוא שאינו רק הבטחה מקרובי' ואינ' יוצא מספיק' ועוד הא חזינן דדירת א"י עולה במדריגות כל המעלות כמ"ש במס' כתובות דף ק"י הנ"ל הכל מעלין לא"י דאפי' היא בידה לכופו שיעלה עמה לא"י עכ"ז איתא בתשו' הרשב"ש סי' א' הביא' המחבר בסוף הסימן דאפי' לא"י אין מעלי' ממרחק רב על הים דהוה בכלל סכנה ורק ממקום קרוב בימות החמה מעלי' ונתן שם גבול בשם המקום, וחידוש ראיתי בת' מעיל צדקה סימן כ"ו אשר מסקנתו בזמן שהסוחרים אין מונעים עצמן לעשות מסחר מעבר לים בספינת העוברים ושבים בלא מלחמות אין בכלל סכנה ודברי הרשב"ש אמורים רק בזמן גודל מלחמות בדרכי' הנ"ל ואני ראיתי גוף התשו' הרשב"ש ולא ראיתי שום זכר מסיבת המלחמות והא ראי' שמיישב דברי המשניות במס' כתובות שנאמר בסתמא דהכל מעלי' לא"י בלא שום תנאי היינו מפני שבזמן התלמוד הי' ישיבות ישראל לצד המזרח כלומר לא"י ולא הי' שכיחי דירת ישראל במדינות אחרות כידוע ואם נימא דתליא בסיבת המלחמות וכי בזמן התלמוד לא הי' בארצותם מלחמות הלא ידוע כי בזמן ההוא גבר' מלחמות פרסיים עם הרמי"ם כידוע א"כ מוכח דהכל תלוי' בנסיעת מרחק רב על הים והא בל"ס דנסיעת הים לאמעריקא היא ביותר במרחקים ולדברי' ודאי לא הוה בידו לכופה שתלך עמו לאמעריקא כנ"ל. ועוד יש בו שלישית דהא קיימ"ל בב"י סי' הנ"ל דאין יכול להוציאה מעיר לכרך וכמדומה שעיר מישקאלץ הוא בכלל עיר שיש אויר מרווח וגנות ופרדסי' ונעוויארק ודאי בכלל כרך שישיבתו בדוחק זא"ז ודירתן עליות ע"ג עליות כידוע ועוד בק"ק מישקאלץ כעת אכשר דרא בתורה ויר"ש יותר מנעוויארק שאין ידוע' לנו מטוב' ובתשו' הריב"ש סי' פ"ט חשיב כיו"ב כמו מרוב ישראלים למקום שרוב כותיים דקיימ"ל ג"כ דאין יכול להוציאה, והנה בנ"ז אינו באופן זה דהא כעת אינו לאחר נשואין ורק יש ללמוד מהדברים הנאמרים בדרך ק"ו אם לאחר נשואין אין בידו לכפות כש"כ שאין הכלה מחויבת לעבור ע"ד עצת אבותיה ולקיים השידוכין דע"ד כן לא עשתה השדוכי' וכש"כ אביה ואמה לפיענ"ד בי' אין עליהם שום קנסות או אסור ח' שנאמר באה"ע סי' נ"א בב"ש סק"י שיש חרמות הקהלות על בטול השדוכי' ועיי' בנוב"י מהדו"ק סי' ס"ח ומהדו"ת סי' ומע"כ אפשר לזכות' ג"כ שמפני חסרון פרנסה הוא בכלל אונס כמ"ש בתשו' הרמב"ן סי' רע"ח דאונס ממון אקרי אנוס לענין זה כמ"ש ברמ"א להדיא בסי' רל"ב וכן באה"ע בשנים שדרים יחד ועשו שדוכים והחתן עם אביו יוצאי' מן העיר ורצונה שתבא הכלה למקום אח' לקדושי' דשניהם פטורין מן הקנס דאבי הכלה פטור מפני שכן הדרך והמנהג לקדש במקומ' הכלה וא"צ לילך אחרי' רק אחר הנשואי' למקומ' והחתן ג"כ פטור כיון שאביו יוצא מן העיר ואין לו פרנסה זולת' הוי אונס וכיון שפטורין מן הקנס אפשר שפטורין ג"כ מן הח' הנ"ל ועיין בב"ש סי' נ' וסי' נ"א ומ"מ אם מע"כ רוצה לקיים השידוך ולהיות הבוטחי' בעזה"י ולעמוד במדינה זו ודאי טוב הדבר. ומ"ש מפני כבוד האם כבר כתב המהרי"ק שורש קס"ד דאם הבן חפץ לישא אשה יחפוץ בה אין ביד האב למחות דאין בכלל כבוד האב רק שהשייך מהבן מאכילו ומשקהו וכן מורא לא ישב במקומ' וכו' ה"ה הדברים הנוגעים להאב אבל לשארית הדברים אי"צ לשמוע כש"כ בנשואין דמצוה להיות נושא אשה אשר תמצא חן בעיניו כמ"ש בגמ' פ"ב מס' קדושין אסור לקדש אשה עד שיראנה א"כ מה שמוחה האב הוא נגד דעת תוה"ק ודאי אין לשמוע ומ"מ אם אין באפשרות לעמוד מפני אונס פרנסה אין בידי לבא במועצות כי מה אני אך עכ"פ יעשה עפ"י שלשים אנשים כמ"ש במרדכי ועיי' בספרי בס"ד מהדו"ק חיו"ד סי' קע"א, דו"ש. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"ב שלום לדייני ישראל הגאונים או"א לפי מהללו ועל ראשם הגאון המובהק קדוש יאמר לו מאורן ש"י אבדק"ק מונקאטש שליט"א. אחרי מודים דרבנן ע"ד כה' משה זלמן נ"י מטשינידיאב לישא אשה על אשתו משום שהיא מורדת עע"ד ומסב"ת כמבואר במכתב עוז כבוד הדר"ג נ"י. הנה בשו"ת תועפות ראם חאה"ע סי' ג' השיב להלכה כי במורדת אשר בגוף האשות מבטל' לכ"ע דבכה"ג לא גזר רגמ"ה ומותר לגרש בע"כ או לישא אשה אחרת אפי' בלא היתר ק"ר כיון שבגד' באופני האשות עצמ' מאשר שמנה עליו עלילות פני הערכאות והביאו לידי מאסר והרי הוא כתוא מכמר כמסור דעלמא ועיי' בספרי הקטן דיש לדמות ממ"ש הרמ"א סי' קט"ו דאם גזמ' לשכור עכו"ם להרג' אם לא יעשה לה דבר דהוה עובר' על דת, במחללת שבת במלאכות ג"כ כתבתי דבזה לא שייך דברי ח"מ וב"ש דאם עשת' אסור ולא הכשילת' דלא הוה עע"ד כיון דמחלל' שבת' בפרהסיא הא הוה כמומר לכה"ת ואין לה שום נאמנו' כמ"ש ביו"ד סי' קי"ט סעי' ב' דאפי' בשל אחרים אינו נאמן ולע"ד שלזה נתכוון מרן חת"ס אה"ע ח"ב סי' א' ע"פ דברי הגאון אבדק"ק נ"ש ז"ל וז"פ. וע"ד המסרבת להזמנת ב"ד עיי' בתשו' מרן חת"ס אה"ע ח"א סי' א' דמסרבת בענין הנוגע באשות בדברי' שבל"ב באות ענין דעתו להתירו לנשואי' אשה אחרת אם כי במסרבת דעלמא אין דעתו להתיר', ומ"ש הדר"ג דברי תשו' אמרי אש סי' ס' נגד זה ידוע כי אז בזמן ההוא עוד לא יצא לאורה חלק אה"ע חת"ס וגם פשיטא דלא שמוע' לי' מדברי מרן חוו"ד