לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שכח

ג"כ אי"מ משום דמאיס' עלי' והנה שם בסי' קי"ט אמרו משום גרוש' וחשש' דרבנן ובדיעבד מגורשת באם הי' נרא' לשתעמד, כך אבל הכא להוציא מיד החתן קנס או לכ"פ לכנוס מי יימר דברור שלא תחזור לחול' ר"ל ועיי' בת' מהרמשי"ק אה"ע סי' נ' ועוד לא יגרע מקדש' ע"ת דלא מהני רפוא' דמאיס' בעיניו אם באמת ותמימות יאמר החתן דמתוך כך מאיס' בעיני' ודאי הוה אמתל' טובה (ויש לזהר שלא ילמדו לטעון כן כמובן) ע"כ מכל הני טעמים הנאמרים מפי ספרי רו"א נלע"ד שבידו לחזור אם יסכים עוד בעל הוראה מובהק. וע"ד המקום להעמד בד"ת ראיתי בתשו' הרי בשמים מהד"ת סי' צ' שהיה כיו"ב ודעתו כי הצד שחוזר בשדיכי' ה"ה הנתבע ומי שדעתו לקיים ה"ה התובע ומצד הלכה התובע הולך אח' הנתבע כמ"ש בח"מ סי' ר"ב וכתב שם שהי' לו בזה ויכוח עם זקינו הגאון בעה"מ בר לואי ומסקנתו דאפי' הוה ספיח' עכ"ז אין בידם לעכב מלשדך עם אחרי' דהוה עכ"פ כתפיס' ואין מוציאין ע"כ מסקנתו דיתר' לאות' צד שכנגד' לבא למקום הממאן ואם לא יתרצו וקרא הבי"ד לנערה הכלה (דשם היא הית' ממאנ') ולאח' איום לומר האמת אחרי החקיר' אשר ישאלו אותה למה ממאנת וכשמוע' טעמ' ונימוקה יוכלו להתיר לאבי הכלה (וכאן לאבי החתן) להשתדך עם אחר כרצונו. והנה כתבתי כל זאת לכבוד מעכ"ת אשר בל"ס אין לו כנויי' לצד מן הצדדים כו' ידידו דוש"ת. אול"י ג' לס' ואלה המשפטים תרע"ח לפ"ק. הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו. סימן נ' כתקוע שופר יכוי"ח לאלתר בסש"צ ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם בנש"ק כקש"ת מו"ה דוד דוב מייזעלס שליט"א אבד"ק ספרדים דאוהעלי יצ"ו. ע"ד העובדא שלא נשמע כמו"ה כמ"ש בתשו' מהרש"ם ח"א סי' ק"ס שהוא לא טוב ולא טוב הוא רע ר"ל והכא הוה המעשה אשר בחופת חתנים לסדר קדושין אשר נתעצמ' לחמוס ממנו משפט של האב"ד כבוד הדר"ג וכמ"ש ביו"ד סי' רמ"ה בש"ך ותשו' ד"ח שאין אחר המנהג כלום ובתשו' מרן חת"ס ר"ל שדנו כדין גזלה בזה"ז ובת' מהרש"ם הנ"ל דעתו דהוא גזל מה"ת, ואחרי כי עפ"י פסק בד"צ וזקני גדולי דורינו נ"י ועוד נוסף יותר מזה כי כן יצא מפי בית ועד ובית מרכזי של היראים (קאנ- צעלייא) כי כהד"ג המשפט בסדור קדושין ואין רשות לשום איש לסדר קדושין בלא רשות וכן הי' גמר פשר כידוע לכל, ועוד הא מבואר בתשו' הרמ"א מי שהחזיק בדבר סדור גו"ק אפי' ע"י עצמו אסור לטול ממנו א"כ כול' איתנ' בי'. ולענין אם צריך לקדש שנית מי הוא שלא יחוש לדברי סבי קדישא מאורי הגולה בעה"מ שו"מ והרי בשמים שכתבו דהקדושין פסולין והלא כ"פ כתבו בעלי תשובות בחששא קלה מזה לחזור ולקדש עיין תשו' חת"ס סי' ק"א ותשו' מהרש"ם ובב"ש סי' כ"ח. ובאמת מה שתולין עצמן ע"ד ת' מהרש"ם סי' ק"ס הנ"ל הלא תברא בצדו במ"ש שאין לפסול משום שהעדים זימנ' עצמ' לדבר עבירה דלא משמע לאנשי אסור' בזה ועוד בפ"א איכ' נפסלין באותו דבר והכא פשיטא דלא שייך כל הנ"ל דכבר בפ"א הרעיש בזה מקרוב ומרחוק והגאון אבדק"ק וואינטצען הסכים עכ"פ לקדש בלא ברכות וכן נעשה מעשה וא"כ כבר מפורסם לעיני כל דהוה אסור וע' בתשו' ברית אברהם סי' רכ"ב שהאריך בזה והביא דברי מהרי"ט ומסקנת' דפסולי' עכ"פ מדרבנן ואי"צ בזה הכרזה ועוד אשר בא במכשול שלא יחד עדים ולא חש לדברי הריטב"א וקצות וא"מ ות' חת"ס וכן האריך בזה בבית מאיר ליזהר ביוחד עדיה לקדש ושמעתי כי רב א' אמר אם אין לו ליחד עדים כוונתו על עצמו וש"ץ ובנ"ז אם כך הי' כוונתו ודאי יש לחוש דהא לפי"ד גם סך של הרח"ש תח"י ולפי"ד מהרש"ם הוה גזל מה"ת (וע' בת' מהרמשי"ק הידוע), ודברי הרי"ף והרשב"א בפסולי עדות מדרבנן ידוע ובהדי' פוסק המחבר בסי' מ"ז במקדש בפסולי עדות מדרבנן צריך לחזור ולקדש וע' בב"ש ס"ק י"ז. ולענ"ד למען הסר מכשול כזאת יעשו אקרו"ט דק"ק ספרדים אסיפה כוללת ולתקן כי מי שיסדר קדושין חוץ מן האב"ד מהר"ד מייזעלס ובלא רשות' הקדושין פסולין כמ"ש ג"כ בתשו' מהרש"ם הנ"ל דבזה יודה לדברי שו"מ ויוחק לזכרון וד"ל והמסדר יחוש לעצמו שלא להשהות סך הרח"ש תח"י ולקיים מצות השבה בתשובה שלימה והזווג יזדקק לחזור ולקדש עפי"ד הרה"ג אב"ד והכל יבא ע"מ לשלום וד' יצילינו מכל זעקה וישום שלוה. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"א להב' המופלג בתו"י כמו"ה וכו' ע"ד כי לע"ע פרנסתו עם אמו תחי' ואחי' מצומצמ' מאוד ואחי ואחיות אמו ברצונם להטיב ולהעמיד פרנסה ברווח באמעריקא עיר נעוויארק באופן שתבא עמו הכלה לשם והכלה בת יחידה ואבותי' אינם רוצי' בשום אופן שתלך עמו למרחק רב הנ"ל ע"כ שואל עצה מה לעשות אם לבטל השידוכים ולעשות רצון אמו תחי' או לקיים השדוכי' נגד רצון אמו ולבטל כבוד אמה בזה, והנה לפום רהיטא נוגע הדבר במ"ש במס' כתובות דף ק"י בחילוק ארצות לנשואי' לענין שאין לכופה לילך עם בעלה למדינה אחרת חילק בלשונות כמ"ש בפוסקים שזה החילוק בארצות ובאה"ע סי' ע"ה פסק המחבר כרוב הפוסקים שאם נשא במקומ' והיא דירתו במקום אחר יכול לכופ' לילך עמו למקומו אבל שוב אין בידו לכופו לילך עמו למדינה אחרת והוא מן התוספתא, ומעתה אם מע"כ הי' כבר אחר הנשואי' לא הי' יכול לכופ' רק שתבא לדור עמו במישקאלץ מקום דירתו אבל לאמעריקא שהוא ודאי מחלוק ארצות בין בלשון ובין במלכות בל"ס אלא