לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שכו

לבטל שום מנהג מפני תקנתן וכמ"ש מעכ"ת ג"כ ועיי"ש עוד דמשמע מיני' קצת דיש לחלק בין בצינע' ופרהסיא. ג) ומ"ש ע"ד מי שדרכם כסל למו אשר לאחר הנשואי' נוסעים מזה למרחקים והסעודה אינה רק מיני מזונות אם לברך שהשמחה במעונו אם כי לפי הלכה אם אוכלים לחם שצריך בה"מ לענ"ד לברך מ"מ המרחיק מסעודה כזו טוב משניהם מאשר ידוע כי זה עצת חטאים בעוה"ר היאך ינצלו מקריבות של זמן הספירה לאחר ביא' מצוה ובאיזה מקום יקיימו וכי זה סוג' בשושנים ודרכי צניעות רחוק מכליותיהם וידוע מ"ש הב"ח בסי' ס"ב ביש תערובות נו"א אין לשרך שהשמחה במעונו ומה בידינו לעשות מאשר ידוע כי לא יקבלו בזה תוכחות מוסר ע"כ שוא"ת עדיף ולפרוש מסעודה זו עדיף כנלענ"ד. ד) ומ"ש בשם שו"ת וישב. משה דס"ל דברכת אירוסין אינה שייך להחתן דוקא והרב מברך בככלי' כ"י וק"ל היאך אפשר לחלוק ע"ד ש"ע סי' ל"ד דהוא מברך או השליח וברמ"א דנוהגים דאחר מברך שלא לבייש מי שאינה יודע וא"כ ש"מ דעיקר ברכה עלי' דידי' רמי' וגם מ"ש מעכ"ת ראי' מדברי הרא"ש ריש מס' כתובות דמשו"ה אין מברכין לקדש אישה דאינה מברך על המצוה דיכול לקיים מצות פ"ו בפלגש והאריך מעכ"ת בענין שהיא אינה מחויב' ומי לא ידע בכל אלה וגם מ"ש דאם איכא חיוב' משום דידה למה לא יברך ברכה הנ"ל משום דידה דברי מעכ"ת אי"מ לענ"ד דודאי אם לדידי' ליכא חיובא מנ"ל חיוב' דידה אבל למסקנת הרא"ש דאיכא דרך שבח והודי' למה לא נימ' דגם גבי דידה איכא עכ"פ מצוה זו למען שבח והודי' ועיין מ' כתובות ד' ב' דחשוב לי' מצוה להשיא הבנות ורוב נשואים הם בדרך זה בזמן הש"ס וא"כ כמ"ש הרא"ש במצו' שחיטה כיון דבקדשים איכא מצוה כבר תקנו ברכה בל"פ ולמה לא יתקן ברכה זו ג"כ בעבור' ואין הס' ויסב משה תח"י לעיין בו ואין להאריך עוד ידידו דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן מ"ח שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה יעקב יוסף הלוי נ"י אבדק"ק נ' מאדא יצ"ו. הנה ידוע לפני כת"ה כי אני מונע את עצמי בדבר חמור כזה בלתא דא"א ורק בענין עגונה שאין תקנה לגלמוד' אבל בנדון כזה שיש תקנה שישא' בל"ז או לפטר' בג"פ מה לנו להכניס בצדדי התירי' ולא באתי רק להעיר בראשי פרקים ע"ד ידידי כבוד הרב הגאון המפורסם אבדק"ק סעמיהאלי. נ"י א) מ"ש בקיצור דבריו שלא נזכרו בדברי של הנערה שנתקדשה בפני עדים אם יש עדים לפנינו מה צורך להזכיר וגם כי סתמא בפני עדים ובמס' כתובות פ"ב במתני' באמרה אצא אני או במתני' קדשתני ועיי' בסי' מ"ח בב"ש דאם אמרה סתם נאמנת לומר שהי' שלא בפני עדים ובח"מ דאפי' בסתם אמרינן מסתמא הי' בפני עדים ואי"נ ועיי' בט"ז סי' ט"ו ג"כ ס"ל דמסתמא בפני עדים וכתבו לחלק בין הך דסי' ט"ו דאיירי בפלגש להכי צ"ל עדים כמ"ש בחמ"ח עיי"ש דאסורי בקרובותי' וכי נזכר בגמ' שאמרו שהי' לפני עדים או בעובד' א"א אני ואח"כ אמר' פנוי' דאינ' רק באמתלא וכי הזכיר' עדים ועיי' בסי' מ"ב סעי' ד' אם קדשה בפני עדים אע"ג דל"א אתם עדי הרי זו מקודשת. ב) מ"ש כיון דאין כאן דבר רק מה שהיא אמרה ושוב חזרה ואמרה שהי' רק התול וצחוק ושחץ נאמנות דהפה שאסר הוא הפה שהתיר עיי' בסי' י"ז סעי' ד' דאם אמר' נתקדשתי ואח"כ אמר' פנוי' תוך כדי דבור נאמנת אחר כד"ד אינ' נאמנת רק אם נתנה אמתלא לדבריה שיש בו ממש וידוע כי תוך כד"ד אינ' רק כדי לאמור שלום עליכם רבי ומורי ולפי הנראה הי' יותר מד' דברים הנ"ל עיי' בתשו' חת"ס אה"ע סי' פ'. ג) מ"ש הגנ"י כיון דעדים אינם יודעי' ולא שמעו הוי כמקדש בלא עדים שפיר העיר כת"ה דהא בפירוש אמרו שאינ' זוכרי' דגב"ע הי' אחר שנה תמימה ועיי' מס' סנהדרי' דף כ"ט וכן קיימ"ל בח"מ סי' כ"א מילי דכדי לא דכירי אנשי וה"נ משום דאמרה אח"כ שהי' רק שחוק והתול סברו עדים דכן הוי ולאו כ"ע דיני גמירי כמ"ש במרדכי בשם מהרא"ם ופסקו הרמ"א בסי' מ"ב ס"א דאינה נאמנת ועיי' בתשו' מרן חת"ס סי' פ"ה דאם אמר' קדשני וזרק לה קדושין ואח"כ אמרה שהי' דרך התול דאינ' משמע דרק משום דאמרה תחילה קדשני היינ' שם שלא נתן לתוך ידה רק זרק קדושין אבל אם נתן לתוך ידה וקבלה הקדושין אפי' לא אמרה מתחילה קדשני אינה נאמנת בנ"ז נראה דאיכא תרווייהו דהיתה מהדר' שיקדשנ' ועיין בתשו' נובי"ק סי' נ"ח ונ"ט דהא דלא מהני באומר' שהי' דרך התול ודאי נאמנת דעד א' נאמן במקום דליכא נגד חזקה רק דלא מהני משום דהוי דבר שבלב ואינו דברים בזה אין אנו בקיאין פשוטי ב"א בפרט נערים המנוערים בפרט כי דרך קדושי' הנוהגי' ע"י הפשוטי' והעמדת חופה וברכות ודאי דעת הפשוטי' דכ"ז מעכב ועיי' במרדכי דכל כה"ג מוכח דהוי דרך התול רק דיש להחמיר משום חומר א"א ועיי' בחת"ס בסימני' מסי' פ' עד פ"ו שמצדד אחרי כמה צדדי' להתיר ומ"מ סיים דאין לסמוך עלי' עד"ז ואנן מה נענה בתרי' ע"כ אין בידי להסכים וכבר גלתי לפני כת"ר שאין אני מזדקק כלל להנ"ל וכיו"ב. ידידו דוש"ת יום ה' פ' בהעלתך תרפ"ו לפ"ק. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן מ"ט שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מה"ו אברהם משה שטיין נ"י דומ"ץ ק"ק קלויזענבורג יצ"ו. ע"ד העובדא אשר ראובן הסתדך בנו עם בת שמעון וע"ד כי הבן הי' אז קטן לא כתבו