לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שכה

ואין עושין שום דבר עפ"י טעלעגראם רק לעת הצורך גדול לפי שעה א"כ לא שייך בזה כמו בשטרות והם עצמן אין נותנים נאמנות לדברי הטעלעגראם ודבר זה צריך דוח"ק ואין אני אומר שום דבר להלכה בזה. והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן מ"ה לכבוד הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה יודא הכהן קרוים נ"י אבד"ק לאקענבאך יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי ולא באתי בשביל זה רק להוציא מלבו מ"ש כי לדעתי פשיטא לי [ע' לבו"מ מהר"ק סי' ל"ה] דאינה מקודשת כלל חלילה לומר כן הלא תליא בסברת הב"ש ולא אמר רק לכאורה וסיים בצ"ע והלא הוא עצמו אינו אומר רק בדרך לכאו' וכי עדיפא דידי מחובוה' וכל מ"ש לדברי יקשה ג"כ לסברתו מ"ש בשם הספרים אינה תח"י לעיין בהם. ומ"ש לחלק דאסור הנאה אין לו בעלים משא"כ שמן חנוכה ומה יענה לשיטת הראב"ד דס"ל דכל אסה"נ יש להם בעלים ועיין בתשו' מרן חת"ס או"ח סי' ק"פ דס"ל כן לשי' הרמב"ם והר"ן והנני לסיים בזה עכ"פ שלא יהי' ח"ו לתקלה לומר כי אינה מקודשת ופשיטא דהוה קדושי ספק כמ"ש בש"ע אה"ע סי' כ"ח וגם הב"ש ס"ל הכי להלכה למעשה. והנני ידיד דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו. סימן מ"ו שוכ"ט על ראש אהו"נ ה"ה כבוד הרבני המופלג בתו"י כש"ת מהו' אברהם יעקב באדאנצקי נ"י. ע"ד כי מוכן לקשר שדוכי' למ"ז ושם אמו תחי' לאה ושם הבתולה חי' לאה אם יש לחוש בזה משום צוואת ר"י החסיד כידוע והנה בת' אמרי אש סי' ס' דשם הי' העובדא שם החותן הי' יוסף יעקב ושם החתן יוסף מרדכי וצדד להקל דכל מה דהשנוי שם כזה פוסל בגט אינ' בכלל הצוואה ושם הי' כבר השדוכי' בתנאי' הנהוגי' דיש לחוש למ"ש באה"ע סי' כ"א דיש חששא משום ח' הקהילת לבטל השדוכי' יש סניף גדול להתיר משא"כ כ"ז אלא שראיתי בת' מ' חת"ס חאה"ע סי' קט"ז בסופו דעתו כי אם החתן מבית טובים ובחור בטוב תורה מגינ' ומצלי דאפי' אדבית עלי מתכפר בתורה וגמ"ח ועוד שם כי הי' העובדא דשם החתן כשם החותן ושם אמו בשם אמה וב צוואת ר"י החסיד נאמר רק אם האב ובנו וב"ב שמותיהן שוין ובענין אחר ליכא קפידא א"כ בנ"ז דליכא כנ"ל אין חששא, וליתר שאת ישאל עוד לשני רבנים ומורי הוראה שיסכימו שיהי' הזיווג עולה יפה כן נאמר לי שכן כתב בת' אבני צדק דאז הכל לטובה והזיווג יעלה יפה ועיי' בת' מהרי"א ח"ב כי"ב [וע' לבו"מ מהדו"ק סי' מ"ד ושו"ת מהרש"ם ח"ה הנד"מ סי' כ"ח]. אוה"נ דוש"ת... ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד. סימן מ"ז שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה ישראל וועלץ נ"י אבד"ק טיניע יצ"ו. ראיתי מ"ש בענין העמדת החופה לעת שחרית והביא דברי מהרי"ל דמשמע מיני' דכן היו נוהגים וכן משמע בדברי הרוקח דכעלות השחר מוליכים הכלה כבית החתן ביום דאז נכנס מזל נוגה ואסמכת' ביום ו' בהיות הבקר ויהי קולות וברקים כ"ז באות שנ"ג עיי"ש דמשמע דהכל עושים כסדר הזה, ואמת כי גם בכנה"ג מביא בחכמים גדולים ישנו שעושים בשחרית וישנ' לעת ערב ואח"כ משם מהר"י מברונא דביום שאין מתענין ראוי' לעשות בשחרית ולא יאכלו: עד אחר הברכה וזה החכם שהזכיר בבאה"ט אכן מנהגנו לפי מ"ש הב"ח סי' ס"א הביא' הב"ש סי' נ"ה לצאת כל הדעות מהו זה שקורין חופה ע"כ בשחרית כשיוצאים מביהכ"נ קורין בביהכ"נ כבא לבית הכלה ופורשים סודר או צעיף על ראשה וז"ש הינומ' דלדעת התוס' וא"ח זהו החופה וכמ"ש המרדכי ריש כתובות ולעת ערב מעמידים החופה כמ"ש הרמ"א סי' כ"ה להעמיד החו"כ תחת היריעה שפורשין על הכפונסו' ומכניסים החו"כ לחדר מיוחד ומתייחדים שם ויוצאי' בזה לכל הדעות ומפני שנא' בדברי' כעת ערב משמע שכן מנהג קבוע לעשות חופה זו בזמן הנ"ל וטעמיה אפשר עפ"י מ"ש בהגר"א סי' כ"ה שלא להרחיק החופה מן הביא' מצוה בטעם שמקדשים תחת החופה שלא תאסר במצא פ"פ וכמ"ש בירושלמי ומטעם זה ממילא אין להרחיק החופה מהביא' וישראל קדושים אין משמשי' ביום מהלין טעמים כשר הדבר להיות כעת ערב ועוד שם בב"ח כי בהינומ' יבא גם החתן עם הרב להחזיק בהינומ' מפני שגם לדעת התוס' הוא החופה ומנהג זה הוא בכ"מ וזה הנלע"ד. ומ"ש בשם המקנה שהוא מפני התענית והביא שם כמה טעמים גם הטעם שכ' בהרוקח. ובכנה"ג איכא עוד טעמים מפני שאין כתובה דלא רמו בי' תיגרא למען לבטל הפרעניות מתענין. והנה בטעם שכ' הרוקח לענ"ד ק"ל להבין מפני המצוה החביבה וכדרך חסידים הראשונים בלולב וכיו"ב והלא מן הלכה שלא לאכול קודם נטילת לולב ותק"ש וכיו"ב ע' במט"א סי' תקפ"ח ס"ב ובקצ"ה שם] וגם הא אסור להתענות ביו"ט לשם תענית אפי' לשעות כמ"ש בכ"מ ועכ"ח שהי' מתעני' איזה יום לפני החג א"כ מה שיט' לזה תענית החו"כ ביום החתונה וכנראה מדבריו הק' שהי' בשחרית וצ"ל שאינה רק זכר לדבר כמ"ש שם כמה דברים שהם לזכרון ואינה נוהגים בארץ אשכנז כגון פרישת טלית של מצוה על החו"כ כמ"ש בתה"ק כי יקח איש אשה וסמיך לי' גדילים תעשה לך ע"ש. ב) מ"ש ע"ד מי שאינה רוצ' ללבוש הקיטעל לחו"ק ויש לחוש כי הרב של כת הנעאלאגען יסדר קדושין היאך להתנהג עיי' בזה מ"ש בת' מהרמשי"ק אה"ע סי' פ"ח דאסור