לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שכ

סי' נ"ג כידוע ואחרי' בת' מ' חת"ס סי' מ"ג ועוד בכמה תשובות ואחריה' נמשכו בת' מהרמשי"ק סי' מ"ב ות' שו"מ בכמה תשו' וכן בס' הנכבד ישוי"ע עם צירוף אומדנות וכן בת' חסד לאברהם ובת' כת"ס האריך ג"כ להעמיד דברי אבא מרן ואפשר דנ"ז עדיף דהא בת' מ' פרשת מרדכי סי' כ"ז פקפק דשאני שטרות הערלי' בערכאות פ"ק דגטין דכן בנמוסי' עוסקי' לדון משפטן אבל אין נמוס' להודיע כי פלוני מת ונ"ז בהאי חבר' ג"כ נמוס' בזה ואפשר כי כן הפקיד' מטעם המלכות וקאמאנדאנטען וכאשר רגיל דאם לא נאבד האיש תמיד בא הודעה הנ"ל, ומ"ש כת"ה שלא הזכיר' שם אביו רק שם כנוי י"ל במ"ש בת' מהרשד"ם דבמ"ש היהודי בה"א הידיעה הוי שפיר כמזכיר' שם עירו דהא לא שייך לאמור רק הידוע' ביניהם וכן במ"ש בק"ע בשם ת' מהרמ"ל סי' קל"ב (וכן ראיתי' בפנים מקדמ' דנא] דכל שניכר מדברי גוי מל"ת שהם והשומעי' מעיר אח' ודרך מתאונני' מספרי' ל"צ דניכר על מי מדברי' ל"צ שם אביו ושם עיר' וה"נ לפי"ד הרשד"ם כמ"ש במכתבו שאמר' "דער אקערמאן" שאין דרך לומר מכת דע"ר על מי שאינ' ניכר להם פשיטא דהוי כה"א הידיעה בלשה"ק כן בלע"ז וכת' מהרמ"ל ג"כ דמי' שהי' בחדא קאמפאניע במקום א' ומה לי בין עיר אחת או בקאמפאניע במ"א וע"ד הלשון "בייא בארד- פעלד" דהיינ' הקרייז אם נימא דהוי כמו שם העיר עיי' בת' גאוני בתראי אסי' כ"ז שם פלפול עצום עם הסמוך ושייך לאות' מקום נכלל בשם עיר מטרפולי עצמ' וה"נ נ"ד אפשר להתדמות לזה דרך סמיכ'. ועוד י"ל להתיר' עפ"י ת' שב יעקב סי' ח"י שהוכיח מדברי הרמב"ם דאם העד לאמור בעלה של אשה זו מת א"צ להזכיר לא שם אביו ולא שם העיר דכל עצמ' הזכרת שמות הנ"ל לידע שזה האיש בעלה של אשה זו ופנוי' עליה וכיון בלשון בעלה של אשה הנ"ל נודע הכל שהיא נתאלמנ' ולית לה בעל ופנוי' וה"נ בנ"ז שנודע לה ממקום גבוה רק שהודיע' לאשה פשיטא להתודע לה שבעלה מת א"כ הוי ממש כעובד' וכדברי דש"י הנ"ל וכש"כ אם בא בהודעה מפורש שבעלה מת ועיי' בק"ע לענין נכרי שבא לאשה לומר שמת בעלה או סתמ' חיישינן דכוון להתיר וי"ל הה"ד לענין לידע היטב שזה האיש שדנין עליו ול"צ הזכרת האב וכש"כ שם העיר וכן שם בתשו' ש"י דשם חמיו הוי כהזכיר שם אביו והא עד א' מזכירו. ומ"ש ע"ד הכחשת העדים בזמן דהיינ' בחקירות דלכ"ע בעדות ממון ג"כ אם כי דל"צ דו"ח מ"מ אם מכחישי' זה לזה בחקירות בטלו עדותן והלא בסוף מ' יבמות דעדות אשה הוי כעדות ממונ' וכבר אמרתי בס"ד דר"ע לשיטתי' קודם שהוחזק' להיות משיאי' אפי' בעדות עבד ושפח' וכיו"ב אבל לאחר שהוחזקי' ג"כ קיל מממון דבממון אין אלו נאמני' ואח"ז מצאתי בספר נכבד עצי ארזים סברא זו וכן מסקנת' נראה להלכה נאמר כן דאפי' בחקירות אין עדותן בטלה וכסבר' פני משה דעכ"פ הוי כאן עד כשר שאומר האמת גם על הזמן ומ"ש עלי' בנוב"י מדברי הסמ"ע בח"מ סי' כ"ט כבר השיב עליו בת' אמרי אש מדברי הרא"ש בשיטת הרמ"ה כידוע מ' סנהדרי' דאפי' בהכחש' מאה ומאתיים חייב שבוע' עכ"פ ואדמקשי' מדברי הסמ"ע לסייע מדברי הראשונים הנ"ל והנני מהדר ע"ד הודעה ממקום גבוה דהיינו ערכאות אם נאמר כסבר' אחרוני' דנאמני' גם בעדות אשה ומ"ש עד"ז בת' בית אפרים ודברי חיים דכל עדות מבע"מ פשוטי' דודאי אינו בכלל ערכי או שאר משמשי' כבר תי' שפיר בת' מהרמשי"ק דגם בשטרות כן הוא וכי השופטי' שלהם ראו ההלואה או שמעו ההודע' דנין רק עפ"י עדות גויי פשוטים וצ"ל דמרתתי לשקר פני ערבאות ה"נ כן הוא. ועוד ראיתי בשו"ת פרשת מרדכי בענין מה שנכתב ונדפס בצייטונג עפ"י פקודת' דזה ודאי אין מכוון לעדות אלא רק לקיים הפקיד' מהמלכות ועוד הביא ראי' ממ"ד בגמ' ד' קכ"א היכי דמי מסל"ת כגון האי דאמר מי הוי בי חסא טבע ב"ח וקשה דהאי דאבריז כן פשיט' דנתכוון להודיע לאיז' דבר שיסמכו עליו ומה מסלפ"ת איכא בזה ותי' או משום דאינו לאנשי' ידועי' ועוד משום דטרח כ"כ האי להכריז ודאי אינ' משקר וכן אית' בהריטב"א סבר' זו לתרץ דשי' הרמב"ם דס"ל דבגוי מסל"ת צריך לומר קברתיו וקשי' מהאי עובדא דבי חס' ותי' כיון דטרח כול' האי ודאי אינ' משקר ולא אמר בדדמי' וה"נ בנ"ז כיון דטריח' כול' האי לפנות קבר' דודאי איכ' טירח' רבה ועוד שם בשו"ת פ"מ הנ"ל היכ' דנאמן משום דאינ' ונשקר' מסבר' הנ"ל מתורץ הקושי' מדברי ע"כ עפ"י דברי הרא"ש שהאמין עדות אנוסי שחזר בתשובה אם כי בשעת עדות אדם כשר מ"מ כיון שראיית העדות אלו הי' שלא בשעת ישרותו הא בעינן תחילת' וסופ' בכשרות וקשי' במש"ש מה גריעותא בתחילת' לענין עדות עגונ' דכיון דאפי' גוי מהימן במסל"ת אלמ' דאין צורך רק לידע קושט' משא"כ בשאר עדות הוי גזה"כ ותי' דאין לנו אלא מה שתקנ' חכמים מסל"ת תקנ' להימנן משא"כ בגוונ' זו הדרינן לד"ת ותי' דודאי עד א' או אפי' ב' עדים וכש"כ מסל"ת שנאמני' מצד הלכה אבל מ"מ ישנ' פעמים דמשקרי כדמצינו כ"פ בגמ' בפ' אשה רבה דבא בעלה לבית' אבל היאך דאנו מאמיני' מצד דאינ' משקר בודאי ל"צ לתקנת חכמים והוי עדי ידיעה בלא ראיי' דנאמני' כמ"ד בפ"ב מ' שבועות עיי"ש כמה דברים עמוקי' ואוניתיי' והנה בנ"ז מתהלך ברחבה דישנ' עדים כשרים בעדות שלמה כמ"ש כת"ה עפ"י גב"ע ע"כ הנני מסכים בהתיר' דהאי אתת' בפרט אשר מכמה שנים הוי עובד' זו ודאי י"ל דברי המבי"ט ודעת מהר"א מוארדן שהביא במרדכי בת' מ' חת"ס הביא' לסניף בפרט בזה והזהיר כי חליל' לסמוך עד"ז בלבד ובאמת גם המבי"ט אינ' סומך עלי' רק בצירף שהי' קול הבר' שהביא ת' הרא"ש בשם הגאון מוהר"ק להתיר, והנה המנהג בהיתר עגונ' עפ"י ג' רבני' ע"כ אם יסכים אתנו עוד רב מובהק בהוראה ישבו ב"ד של