לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שיז
Levushe Mordekhai Even Haezer tanina 317 · לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →זוגתו וידוע דברי המבי"ט סי' שכ"ו דאפי' בעבר רק שנה שלמה ובת' ונ' חת"ס מצטרף לסניף להתירה ותמהני בדברי' הק' שכתב כי חלילה לסמוך בזה לבד והא במבי"ט ג"כ לא סמך עד"ז לבד רק בישנו עכ"פ קול הבר' שמת שכן הוא בת' הרא"ש בשם הגאון. וראיתי דברי הדר"ג בענין העדות של ר' יוסף חיים עקקער ע"ד מ"ש עלי' שמגלח זקנ' בתער והביא דברי ת' רע"א שסמך ע"ד הרמ"א בתשובו' סי' י' כידוע והנה כן הוא גם כן דעת התיו"ט מס' ר"ה מ"ח דאלו הן הפסולי' כלומר מדרבנן אם כי כמה דברים שהם עבר' דאוריית' כמו מלוי ברבית דחשוב שם והא ודאי פסול אלא דלא משמע לאנשי' כיון דמנפשי' יהיב והא סיים במתני' זה הכלל כל שאין אשה כשר' לה אף הן אינ' כשרי' דהוכיח מכאן בגמ' דפסול מדאוריית' אינ' כשרי' לעדות אשה והם כשרי' לעדות אשה וקשה כנ"ל הא עבר' דאוריית' ועכ"ח כדאמרן משום דלא משמע לאנשי' לעבר' דאינ' פסולי' מה"ת רק מדרבנן ופסול' דרבנן כשרי' לעדות אשה. ראיתי עוד פלפול' העצום לענין נאמנות שעשה תשוב' קשה הדבר שהוא נגד דברי הגמ' ומ"ש ביו"ד סי' קי"ט ושם הביא דברי מהרש"ל בתקוני תשוב' בזמן דא"א לילך במקום שאין מכירים וכבר כתבתי מזה בס"ד בספרי הקטן חיו"ד סי' ה' וכבר נאמר בת' מ' חת"ס סי' ד' כיו"ב. והנה בת' מהרמשי"ק סי' מ' וסי' מ"א האריך לענין פסולי עדות בעל מלחמות ושם בסי' מ"א הציע הדבר לפני הגאון מאוה"ג מהו' יוסף שאול זצ"ל בעה"מ שו"מ והנה כ' שם בסי' מ' דאם אפשר להוציא ממנו העדות עפ"י מסל"ת למה לן לסמוך על שקיל וטרי' פקפוקי' ותרוצי' והנה בנ"ז שכתב אגרת להאשה שיודע עדות ברורה ממית' בעלה ויכול לשבע על זה ואם לא נשאל ממנה עד"ז הא ידוע דברי הרמב"ם פסק' בש"ע סעי' י"א מצא' בשטר איש פלוני מת ונודע שהוא כתב ישראל ונשיאי' את אשתו ובמ"מ וכ"מ מהדרי' למצא טעם שצריך לידע שהוא כ"י דאם הוא דרך מסל"ת אפי' כתב גוי תהא מותרת וכתבו דס"ל דדוק' אומר מסל"ת ולא כתב מסל"ת וכתבו שהוא חדוש דין וכבר ביארתי בס"ד שאין כאן תמיה' דהא צריך להבין אם הרמב"ם מפי עצמ' אמר' הלא דרכו לכתוב בלשון ויראה לי' או לכה"פ הי' לומר בדרך תנאי במד"א שהוא כ"י אלא דלענ"ד כי הרמב"ם העתיק דברי התוס' כדרכו בלשונ' שהביא ג"כ בהרי"ף והר"ן מס' כתובות וכן שם בתוס' דהוי כדברי התוספת' הנ"ל אם עדותו על השטר ומעיד בו לאחר כמה שנים והיינו כמו שנמסר לו עדות ולא ישכח בעת הצורך כותב על השטר להעיד מתוכו ונזכר מעצמו וכיון שנמסר לו לעדות פשיט' ופשיטא דאינ' רק בישראל דאין לך מכוון לעדות יותר מזה והיאך סד"א דאיירי בכתב גוי ע"כ כתב הרמב"ם בפשיטות ונודע שהוא סתם לשון שטר בדרך עדות הוא וז"ב לענ"ד בס"ד ולפי"ז איכ' למימר שוב דאם הוא דרך מסל"ת גם בכתב גוי מהני וכמקשי' המפורשי' לאמת דאין חילוק בין אמיר' לכתיב' בענין זה ועיין בק"ע דבן נוהגי' להתיר במצא' כתוב אפי' בלא קיום בזה העדות שא"צ לומר קברתיו דלפ"ד מת בשפיטאל ולא נהרג במלחמה רק נפצע במלחמ' כמ"ש ובל"ז דקיימ"ל כסבר' הר"ן דהזזה וטלטול הוי כמו קברתי' כמ"ש ג"כ בח"מ וב"ש ס"ל דמסל"ת באומר ודאי מת ל"ב קברתי' וגם י"ל כיון דחשוד מדאוריית' נאמן במסל"ת דלא גרע מגוי שוב גם כן נאמן בדרישה לפרש דבריו כמ"ש בסעי' ט"ו והוא מוכח ממ"ש בעובד' דפונדקי' סוף מס' יבמות דחשב' בכיי' שלה להעיד בלא שאלה והא אח"כ בדק' אות' והוציא' כלי' והראת' קברו כידוע ועוד יש צד היתר לפימ"ש ב"ש ס"ק צ"ד דאם כי ראו שירה בו חצים אין מעידין עליו אבל אם במקום שתצא נפשו מעידי' ולא מהני סכין מלובן והא בנ"ז הכל מעידי' שהגיע לו שוס בצד שמאלית אשה שם מושב' של הלב דהוי מקום שתצא נפשו כמ"ש המחבר סעי' כ"א בעוף אוכל ע"כ לענ"ד דצדדי התיר' באתתא דא יש לנו ידיים ורגליים להתיר' והנני בהסכמה אח' עם דברי כהדר"ג להתיר' אם יסכים אתנו מורה הוראה מובהק כמנהג מדינתינו לצרף דעת שלשה מורים להתיר' ואז הנני כמשיב' למכשור' להתיר' לכל גבר דיתוביין ופשיט' דצריכי' ב"ד של ג' לישב להתיר' כמ"ש בסעי' ט"ל דצריכי' רשות ב"ד ממ"ש לדעת פ"ת. והשי"ת יצילנו מכל מכשולות ויראנו נפלאות ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ק"ק מאד יצ"ו. סימן ל"ו שוכ"ט על ראש ידי"ע ומר ידי"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק ציס"ע בנש"ק כקש"ת מהו' שמעון סופר שליט"א אבד"ק ערלוי יצ"ו. אחדש"ה הנני ע"ד המכתב לע"ז לשון הגר ע"ד עגונה מאיש בע"מ סמוך לסאטונאר יצ"ו ושם נאמר בתיבת Ertesultem בלשון דייטש "פערשטענדינג ווארדען" ולא נאמר ממי נודע לו ובק"ע אות קל"ט קמ"ה רל"ג מבואר שזה רק כקול הברה אם כי אם אמר ששמע מיהודי' אינ' כקול הברה אבל סתמ' כנ"ל הוי כקול הברה ע"כ טוב לכתוב שיאמר או יכתוב ממי שמע וטוב מזה שיעמוד בפני שלשה צורב' מדרבנן להיות גב"ע בב"ד ומ"מ ג"כ סגי אם יכתוב כנ"ל לאמור ממי שמע ושוב כי בא יבא מכתבו להציע כאן פני ב"ד של ג' ואז בס"ד יש להתיר כי האיש הכותב נראה שהוא יהודי כי הזכיר במכתב שהי' בתשרי ומי מנכריי' יודע לצייין כנ"ל אם יצאנו לידי חובת סברתי הרמב"ם שמובא הלכה זו משמו בסי' י"ז סעי' י"א. ואם יכתוב ששמע מנכרים צריך לפרש שהי' מסל"ת דהיינ' שנאמר בלי שאל' מהם כמבואר כ"פ בריש סי' י"ז הנ"ל ואצ"ל פני הדר"ג נ"י ב) וע"ד תשובתו בענין העגלים לענ"ד אין חששא כי כמה שו"ב במדינה זו מעידי' שכן הוא ובלא"ה הא אינו רק כרווח' דמילת' כי העיקר