לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שטו

מייסטער או פעלדוועבעל שכותב לאחי של הנופל כי נפטר אחי' במלחמה ונקבר ושם שמו ושם כנוי וגם אומנתו והאדרעססע למישקאלץ ופקיד זה ידוע שעליו מוטל להיות הכל רשום אצלו והפנקסי' הכל בידו וכמעט הוא המכניס והמוציא כסדרן במזונותן ולהעריך למוד' ולהוציא' כנערכ' עוד יותר מהשרים שלמעלה ממנו שהכל עליו סומכין ופשיטא דשם ערכי עליו וגם כי מכתבו אינו בדרך "עמטליך" רק ככותב לאחיו בדרך ריעות מ"מ יש בי קשור דברים מתחילה עד סוף ולסברת בית מאיר באופן זה גם לדעת הרמב"ם דמהני אפי' בלשון וכתב לשונותן ואם כי שאינו מקוים וידוע מחלוקת ראשונים ואחרונים בזה מ"מ ודאי סניף גדול הוה ועוד ישנו לפנינו מכתב מבני משפחה שכותב מה ששמע עד מפי עד דהיינו עד אחרון וראשון הוא עד יהודי שאמר על דרך מסילת הברזל שהוא עצמו הי' הקברן של בע"מ הנ"ל וא"כ שהוא כתב של ישראל וביד הב"ד לקיים מכתבו בנקל ועתה די ודי להתיר אשתו של בע"מ אברהם יצחק ע"ה אדאלף ווילליג החייט לכל גבר דיצביין לאחר ישיבת ביד"צ כמ"ש בסי' י"ז סעי' ט"ל. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ל"ד שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מו"ה צבי הירש הכהן אבד"ק דערעטשקע יצ"ו. ע"ד עובד' בעגונה אשת כה' יאיר שאלי ע"ה מפאנוש והעיד לפני ביד"צ בוא' ל"י ובאיומים שהוא הכיר היטב את איש יאיר שהי' אתו יחדיו בשבי' במדינת זיעבענבירגן עיר קראסנא יארסק והי' קאונאנדאנט על השבוי' וע"י סיב' ר"ל דנו אותן עשירי להריג' והוא בתוכ' והוא הי' ניכר בעיר לאיש עשה טובות עם היהודי' ונעשה רעש גדול כל היהודי' אמרו שדנו את ר' יאיר למית' ואנשי צבא הרגו אותו בחצים בפקידת שרי הצבא וקברו אותן בקבר שותפות בכסוי מעט עפר והי' שם קור גדול מאוד ואחר"כ איז' חדשי' קברו אותם בקבר מיוחד לכל או"א והלך לשם הב' יעקב והכיר אותו היטב גם הי' לו סימן כי היה שכמו למעלה מכל איש וראה אות' בקבר כי לא נשתנה פניו כלל מגודל הקור שהי' שם, והנה מתחיל' י"ל ע"ד דברי בני העיר היהודי' אם רק כמו שמע מקומנורסי' וערכאות של גוי' כמ"ש במ' גטין ד' כ"ח דשקר בפיהם בשמע מפיה' כי אמרו רק לתפארת ולאיים וכמ"ש המחבר סעי' י"ד וברמ"א שם אבל שאר כותים שאומרי' מסל"ת שנדון בערכאות של גוים נאמנים ובח"מ ס"ק כ"ה פקפק מאוד ע"ד הרמ"א מדברי מהרי"א ועיי' בב"ש ס"ק פ' שמחלק ועיי"ש דסברת' דל"ח חששות שאין רגליים לדבר ע"כ ל"ח דילמ' שמע הכותי מערכאו' אבל במשאל"ס שיצא הקול שפיר חיישינן דילמ' מחמת הקול אומר עדות' א"כ בנ"ז דודאי יצא הקול שנעשה בפרסום מו"מ דינם שלהם שוב הדר' החששא לדוכתי' והנה בח"מ ס"ק הנ"ל כתב דהא דהתיר' נשי הקדושי' י"ל שראו בעצמן ההריג' וספרו המעשה וא"כ בנ"ז צריך לומר דהיהודי' בעצמ' ראו ההריג' וכמו דמשמע מדברי העד הבח' יעקב שאמרו שדנו אות' כהריג' ואנשי צבא הרגו אות' בחצי' בפקודת שרי הצבא א"כ כך משמעות דברי' שראו יריית החצי' ושנהרג עי"כ וצריך לדרוש פי העד בזה היאך הי' דברי בני העיר ועיי' בת' מרן חת"ס סי' ע"ד משמע כיון שנעשה בפרסום והגוים הרימו קולם בדברי הצליב' ששבו ממקום הצליב' ואין לך מסל"ת יותר מזה ועתה כת"ה מבפנים אם דברי העד כיו"ב בעובד' דת' מרן חת"ס ואז ודאי עדיף נ"ז דל"צ למסל"ת דהכא הי' הדברי' בפי היהודי'. והנה מ"ש כת"ה לענין קול הברה שהביא הרמ"א סעי' ג' בת' מבי"ט ח"ב סי' ע"ח קאמר בהדי' אם אמר ששמע היהודי' הוי שפיר עדות ואינ' קול הברה רק אם שמע ולא ידע ממי שמע ועיי' בת' מרן חת"ס סי' ע' דחששות שנחמרו שם בשומע מפי רבי' לא שייכי' הכ' עיי"ש דדרכ' למימר מת אפי' בנוטה למות דבנ"ז אין לחוש להנ"ל דהא העדות על הריגה ולא שייך נוט' למו' וגם לא נעלם ונאבד מעינינו שיהי' מקום לומר מסתמ' מת כדרך העולם ועיי' במ' גטין ד' פ"ט מהו קול הברה דשם איכ' מ"ד דבעינן רגליים לדבר ובכ"ז ודאי איכ' רגליים לדברי שכן דנו כל עשירי והרי קמן בת' מרן חת"ס סי ע"ד פשיט' לי' דמאמר רבי' בכנסי' של א"י הוי שפיר עדות כמ"ש רבי' מבני ישראל ומ"מ יש לפקפק בעדות זו מפי רבים שאין בפיהם רק שמו יאיר בלא שם העיר ובלא שם משפחה ובסעי' י"ח ברמ"א וב"ש בשם מהרשד"ם דלהלכה סמכינן בהזכיר שם אביו ושמו בלא שם העיר ובשם משפחה ג"כ מהני ועיי' בנוב"י סי מ"ב בשם משפחה וועלי מה שפקפק בזה ובנ"ז שם שאלי הוי שם משפחה דלא שכיח דכתבו האחרוני' דמהני אך מכל זה העד הב' יעקב לא הזכיר כלל אם כך אמרו היהודי' ואפשר מ"ש ר' יאיר הנ"ל אכול' קאי ואפשר נמי מ"ש קאמאנ- דאנט הוי כמו משרת פלוני דפסק הרא"ש בת' סי' ו' דמהני הביאו הבאה"ט או אפשר דקא- מעכדאנט הוי כמו אומכ' דומה לשיטת ת' המבי"ט הובא בק"ע אות רל"ו מסי' קנ"ז דמהני כמו כנוי, ומ"ש כת"ה דהי' בו סי' מ' דקומתו משכמו ולמעלה מכל איש יש לעיין דהא בגמ' מ' יבמו' וב"פ מ' בב"מ בסוגי' דסימני' דארוך וגוץ הוי סימן גרוע ואפי' סי' א' לא הוי ובת' נוב"י מהד"ת סי' ס' פלפול עצום לחלק בארוך הפלגה קצת ובדרך פלפול תולה במו"מ של הלכה דאי סימני' דאוריית' או דרבנן דאי סימני' דרבנן ל"צ לאוקמי' בארוך וגוץ וי"ל דהפלגה קצת הוי סי' א' ואפשר בהפלגה מרובה הוי סי' מ' עיי"ש ועכשיו נבא לדון מדברי העד עצמ' במ"ש שהכיר' היטב לאחר כמה חדשי' כאשר הטילו אותו לקבר מיוחד דלא נשתנה כלל כי הי' הקור גדול ועי"כ לא נתפח, והנה בב"ש ס"ק ע"ח הביא