לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שיד

בכתב כמ"ש הרא"ש במרדכי איתא דגם בפה נאמני' וחדוש בעיני כי במהרמשי"ק ות' כת"ס שהוא ג"כ מן המתירין ושם בדברי' לעיין באו"ת וראיתי באו"ת שהביא דברי מרדכי הנ"ל ואם כי בנ"ז ל"צ להנ"ל כמ"ש דהוה שפיר מסל"ת מ"מ נתתי בלבי לצרף עוד לסניף והנה לענין עד א' במלחמה דצ"ל קברתיו ואינ' אומר רק בשם הקאונאנדאבט צ"ל ג"כ דהוה מסל"ת ועוד דקברו מוכיח עליו עם רשימת שמו רק הא אינו רשום רק שמו ושם משפחה וידוע דאיכא דעות דשם כנוי משפחה הוה כשם אביו ומ"ש בנוב"י דכנוי אשר כל המשפחה נקרא עליו יש לחוש ולומר דילמא מבני משפחה הוה מ"מ הא ידוע להם שאין א' ממשפחה חסר כמ"ש שלא נפלו רק ב' וזה השני ערל ועיין בת' מהרי"א אה"ע סי' נ"ז מיקל לגמרי בשם משפחה כמו גבי כתיב' גטין דחניכ' לבד כשר, והא העד ישראל ומזכיר שמו וכנוי' וכן שם עירו ומסתמא כוונתו מ"ש הסאניטעט והקאמאנדאנט עליו נתכוון כלומר שאין בהקאמפ' הנ"ל רק אדאלף ווילליגבר שנפל בהאי שעתא, והנה לענין קברתיו ידוע מ"ש הט"ז סי' י"ז ס"ק מ"ד במ"ש מחבר בשם הרמב"ם ומדברי הגמ' דף ק"כ במ"ד במתניתן דאין מעידי' אפי' במגוייד וחי אוכלי' בו ובגמ' אריא"ש דבמקום שהנפש יוצא' מעידי' עליו דודאי מת ועיין בב"ש שם וחדש הט"ז דלפי"ז אם אפי' האשה אמר' כגוונ' זה דראת' דקור החץ במקום שהנפש יוצא כגון במוח או כבו ודאי גם היא נאמנת ולא בעי קברתי' דהא בגמ' קאמר בחד טעמ' דחזי' דמחו לי' ברומח' וגיר' וסברי דודאי מת ובאמת דעבדי סמתר' וחי דהיינו שנכנס כשאר חלל הגוף אבל למוח ולב דאינה חי כלל מותרת מיד דודאי מת דהרמב"ם במ"ש בראו צלוב אפי' יתן בו חצים אין מעידי' שהוציא דברי' מהאי מימרא דמחו לי' ברומח' וגירי ועבדי סמתר' משמע במקום שהנפש יוצא' לא שייך כל הנ"ל והביא דברי שמואל ממ' גטין פ' המקבל דהכל ברוח ופה"ג מהרוגי מלכות ותי' דאי לא רוח עבדי סמא וחיי' אלא דע"י רוח לא מועיל שום סנה אלמא דליכא גוונא דחי ולא מהני סמתרי וא"כ בנ"ז שהכריז הסאניטעט שנכנס חץ או בכסתר' ללבו כמ"ש שהערצשוס" דהוא כקברתיו כדברי ט"ז וחדוש בעיני דלא ראיתי ת' אחרונים שיביאו דברי הט"ז והוא דבר גדול בתקון עגונות בשעת מלחמה כמובן ועיי"ש שבזה יישב לשון הרמ"א בסעי' י"ז דבכל מקום דצריך לומר קברתיו לאו דוקא קברתיו אלא כל שאמר דברים שראה שודאי מת הוה כמו קברתיו ונרשם ר"ן וריב"ש ובאמת בהר"ן והריב"ש הוסיף בו דברים דהיינו הזזה וטלטול ממל"מ ולא נע ולא רפרף בשום אבר ולמה חסר הרמ"א דברי' הנ"ל שצריכ' רבה שלא יהי' מכשול בדברי' של עד בלא יאמר כל הנ"ל ועפ"י דברי ט"ז מתיישב שפיר כלומר באופן הנ"ל שיאמר סיבה ואופן המיתה דהיינו שמת ע"י דקר וחבורה במקום שהנפש יוצא' שא"א לחיות וכמו איזה רגעים פקע חיותא דזה הוא בודאי במקום קברתיו עיי"ש. ועוד בנ"ז דהא בגב"ע נאמר שאחרי כן שקט' ושבת' מלחמה קטנה הנ"ל שמע מהסא- ניטעט שנפל ומת עלי יריי' הנ"ל והא כתב הרמ"א בסעי' נ' דאם אפי' מתה במלחמה אם לאח"כ ראה אותו והכירו היטב ל"צ לומר קברתיו ופי' שם הח"מ דהיינו לומר שלא ראה ההריג' בעת הלחמנם רק אח"כ ול"ב קברתיו רק אם מעיד שראה ההריגה בעת מלחמה ולא כמשמעות הרמ"א דגם בראה בעת הלחמם הריגה וכו' ואם כי בב"ש פי' בענין אחר דהיינו שראה אח"כ שבודאי מת וכמ"ש בסעי' י"ז מ"מ אין חולק על דברי ח"מ להלכה ע"כ לכ"ע בנ"ז אינו צ"ל קברתיו וגם כי העד ר' דוד גאפדמאנן ודאי ראה אח"כ ממש כונו כ' פסיעות הלך לראות והכירו היטב היטב ובדברי המרדכי נראי' לכאור' כמ"ש הח"מ דהלשון ראיתי' הרוג אח"כ אלא שמוסיף שצריך לומר יפה יפה ובכ"ז הא אמר העד בשניית ושלישית כי מצאו מת והכירו היטב שהי' בלא שנוי וגם נתן סימני מיתה ירוק ועיניו חיורתא (פערגלאזט) ושלא הוה שום ספק שמת ונכלל בדברי' ג"כ דברי ב"ש ועיי' בת' שיבת ציון סי' ע"ט והביא' בת' אבני צדק ג"כ דאמיר' והכרה כזו בהתבוננת כ"ב קברתיו עיי"ש. והנה עוד העיד ר' דוד נ"י כי בעת חזרתו מן הכפר לאחר איזה שעות שמע מן הקאמפ' קאוונדאנט כי ווילליגער כבר נקבר והלך לשם רחיק משדה המלחמה וראה הקבר וגם רשום עליו שמו של ווילליגער ונראה ג"כ כי הקא- ונאנדאנט אומר כל הנ"ל מסל"ת וכאן ג"כ דרך הכרזה ועוד קאונאנדאנט ודאי שם ערכי עלי' והוה כמו לעיל בענין אמירת הסאניטעט אלא דהכ' עדיף שנמצא ג"כ רשום על הדף על קברו ואפשר דהוה כמו מכתב של ערכאות דמסתמא ג"כ לא מרעי נפשייה' בזה ומקפידי' שלא יהי' בשקרא וגם הי' רגלים לדבר כמו עובדא דפונדקי' סוף ונ' יבמות שהוציא' להם מקלו ותרמילי וקבר' ועיי' בב"ב דף קנ"ז קברו מוכיח עליו והנה בכל דברי' הנכריי' דהיינו הסאניטעט והקאמאנדאנט לא נזכר שם עירו רק העד הזכיר שפיר שמו וכנוי משפחתו ושם עירו ושם אומנתו חייט דהכל נכון ולפימ"ד בהכרה היטב יפה יפה ואחר המלחמה לדברי המרדכי והרמ"א לא בעי ונקברתי' סגי' בהכ' שפיר ומ"מ גם דבריהם ג"כ לא יגרעו ועיי' בת' כני"ח סי' כ"ב הביא חבל נביאים אחרונים וכן בת' בית אפרים דכנוי משפחה עדיף טפי משם חביו והא בת' מהרשד"ם הביא' הב"ש ס"ק ס' דלהלכה סגיא בשמו ושם אביו א"כ כש"כ שם כנוי משפחה ועוד ראיתי בת' כני"ח סי' כ"ב דבר חדש דהא דמצריכי' להזכיר שם עיר היינו במקום שאינ' יודעי' שם העיר אבל אם יש לומר שיודע שפיר שם עירו אלא שמקצר שדבור כדרכ' אינ' זה בכלל חסרון דהא יודע שם עירו ע"כ בנ"ז ידוע שדרכן של שרי הפקידי' על צבא בע"מ שכותבי' וששמי' בפינקס שלהם שמותן ושם עיר' ושם אומנתן ושאר סימני' ודאי י"ל דיודעי' שפיר הכל ע"כ. והנה בנ"ז יש לפני עוד מכתב של בע"מ וואכ-