לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שיג

כולא האי ודאי דבר ברור לו וא"כ בנ"ז ג"כ כיון שהבע"מ בא להבאראק' ושם הי' רבים של שבוים ודאי הוה טרחא כולא האי כהנ"ל וגם לדברי פרשת מרדכי צ"ל עכ"ח דלא בעי בזה קשור דברים אפי' למ"ד דס"ל כן דאל"כ שוב קשי' מה קשור דברים ישנו בהאי דאזיל ואכריז מאן איכא בי חואי דדברים אלו אינ' כספור דברים אדרב' שאל מי הוא מבני ביתו להודיעם דהוה דברים שהי' לגריעות' ועכ"ז חשוב מסל"ת לכ"ע ועכ"ח כהנ"ל. וע"ד מ"ש כי לא הזכיר הבע"מ רק שמו כנוי זעגעלבוים ולא שם אביו ולא שם העיר וכ"ת מלא דברי' במה שהאשה קבל' מכתב מן א' העדים שם וכתב כל המאורע ובעדות זה הלא די שאין מקום להסתפק בבעל אחר רק בעל של אותה אשה, והנה זה ודאי שהוא יותר מסוים כשם אביו או העיר כמ"ש הבאה"ט סי' י"ז וכן האריך בזה בת' שב יעקב סי' ק"י אך מה יועיל מכתב ועדות העדים שלא ראו אותו ולא באו לידי הכרה והכל אשר לכל מפי מסל"ת הבע"מ וה"ה לא הזכיר רק כנוי שכלו ועיין בת' משאת בנימין סי'.. כמ"כ השיב דאם מפי מסל"ת מעידי' לא יועיל רק אם הגוי בעצמו אמר וכן נמצא ברוב בעלי תשובו' שדקדק' ע"ד גוי מל"ת עי"ן בת' מהרמ"ל סי' קל"ב ות' מהרשד"ם סי' כ"ג וסי' נ"ז אלא דבזה יש להמציא תרופה להשלים עדות של בע"מ שאמר דע"ר זעגעלבוים ולא אמר סתם זעגעלבוים או יהודי אשר שמו זעגעלבוים כי כן כתב בת' מהרשד"ם שם סי' נ"ג באומר הנכרי היהודי בה"א הידוע' מסתמא נתכוון להיהודי הידוע להם שמדבר אתם והם יודעי' ומכירי' בכל השמות שלו וכיו"ב בסי' נ"ז ובת' מהרמ"ל סי' קל"ב באומר ומספר הגוי כאנשים בקבוץ שמתאוננים על חבריהם שהם מעיר אחת עמו מסתמא עליו כוון הידוע להם וכן בנ"ז מפני שהי' דעתן ודאגתם על חביריהם האהוב להם ביודעין ומכירי' בבאראקען הנ"ל יחדיו ודאי הסברא ג"כ שאליו הידוע' ביניה', וע"ד שם הכנוי שמביא כת"ה דברי ת' דברי חיים שלא חשבו לשם דלא כת' אחרונים ועיין בק"ע סי' שס"ו בשם הרשד"ם דשם כנוי עדיף והנה בסי' מ"ז גם ת' ד"ח מודה בכנוי שאינו שכיח בין משפחות ושם זעגעלבוים נראה דלא שכיח עיי' בת' מהרי"ט הובא בק"ע דס"ל ג"כ דאם וסתמה שמו ולא אמר איש ששמו כך מוכיח דדעתו על איש הידוע כמ"ש במהרשד"ם. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ יצ"ו. סימן ל"ג לכבוד הרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה שמואל הלוי אבדק"ק מישקאלץ יצ"ו הנני ע"ד גביית עדות אשר לפני כת"ה עם בד"צ עוד אשתקד תרפ"א לפ"ק כ"ו לירח ניסן מפי עד ר' דוד בן ר' ליב גאלדמאנן מתושבי ק"ק מישקאלץ שהגיד עדות באול"י איומים ע"ד פטירת בע"מ אדאלף וויליגער ע"ה מעיר מישקאלץ והי' בעת מלחמת הרוססען בגאליציען והי' כמלחמה קטנה כמו חצי שעה יורו החצים וכאשר נחה ושקטה שמע מן הסא- ניטעט כי אדאלף ווילליגער מצא לו חץ או בלסתר' אל לבו והי' כמו נ' פסיעות רחוק ממנו ונגש אליו והכירו היטב וראה שהוא מת והי' ירוק כשעוה ועיניו פתוחים לבנים כזכוכית כדרך ש"מ (ואח"כ הלך לכפר א') עד שאין ספק שמת וכאשר כמו ב' או ג' שעות שחזר שמע מהקאמפ' קאמאנדאנט כי אדאלף וויליגער כבר נקבר ולא הי' מן הנופלים רק הנ"ל וערל א' עכת"ד. והנה מה ששמע מן הסאנינועט כי נפל ע"י בלסתר' בלבו משמע שהי' שלא עפ"י שאלה ורק מעצמו השמיע בקולו וזה מסל"ת ועוד הא הוכיח בשו"ת פרשת מרדכי אה"ע סי' כ"ז דכל דרך הכרזה לרבים בלא הגדה אנשים ידועי' לכ"ע הוה מסל"ת אפי' נתכוון להודיע דהא במס' יבמות דף ק"כ מסיק היאך משכחת לה מסל"ת כגון האי דקאמר מאן איכא בי חואי טבע חואי וזה אם כי כוונתו להודיע מ"מ כיון שאמר דרך הכרזה לרבים בלא אנשים ידועי' הוה מסל"ת א"כ ס"ל דאם נכתב בצייטונג אם כי כוונתם עי"כ להודיע כיון שאינ' לאנשי' ידועי' וגם כי טרח כול' האי ודאי קושטא קאמר כמל"ת ובאמת סברא זו אי' בהריטב"א לאמר לדעת הרמב"ם דס"ל דבנכרי מסל"ת בעי למימר קברתיו והא בעובדא דבי חואי לא אמר קברתיו וה"ט כיון שטרח כ"כ להכריז לרבים ודאי ברור הוא שמת בל"ס ועוד הסאניטעט שמוטל לידע ולהודיע פקודת המתים בנופלי' במלחמה והוה כערכאות וידוע דברי ומרן חת"ס סי מ"ג דבערכאות ל"צ מסל"ת אלא נאמנים כשאר עד אפי' ע"י שאלה דהיינו הערכאו' שמוטל עלי' פקודה זו להזכיר המתים במלחמה וגם כי מרן הגאון מהרמ"ב שהביא שם נראה כחולק על חדוש הנ"ל דאין לילף מדיני ערכאות שנזכר בפ"ק דגטין בשטרות העולי' בערכאות דכשרים דלא מרעי נפשייה' דכאן לא מצינו שתקנו חכמים להאמין רק מסל"ת אין לך בו רק מה שאמרו חכמים אבל באופן אח' נשאר בפסולו ובגזה"כ אל תשת רשע עד והביא ראי' מת' הרא"ש שפסל עדות אנוסי' שהי' תחילת' בפסול וסופ' בכשרות ע"י תשובה מעלי' וכשאר עדות דבעי' תחילת' וסופ' בכשרות ואם כי דס"ס השתא מיהו דבכשרות הא קושטא קאמר מ"מ פסול לעדות אשה מגזה"כ הנ"ל וה"נ לענין ערכאות מ"מ כעת אשר יצא לאור ספרו הגדול ת' פרשת מרדכי שם בסי' כ"ו נראה דתבר' לגזיזי' ואדרבה חזק הדברים מדברי ת' מהרי"ק הידוע ממ"ש בענין הודאת רוצח ועוד מסברא כיון דברור כן שאינו משקר אי"צ להיות מכלל תקנה דבעד א' דעלמא או מסל"ת נאמני' דאמרינן מסתמא קושטא קאמר אבל מ"מ יכול להיות דמשקר אבל ערכאות דברי לן דאינ' משקר עדיף מכל הנ"ל וכן בת' שו"מ העיד שכ"פ התיר עגונה ע"י עדות ערכאות ואם כי בת' בית אפרים ות' דברי חיים ות' אמרי אש מפקפקין בהיתר זו בת' מהרמשי"ק סי מ"ב מיישב כל מ"ש ע"ד ובאמת כבר ישב על מדוכ' זו בת' כני"ח סי' נ"ג א"כ רבו המתירי' אלא הא אין נאמנות ערכאות