לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שיא
Levushe Mordekhai Even Haezer tanina 311 · לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →שמתחלה הוה כשלא מסל"ת והא בח"מ ס"ק ל' וב"ש ס"ק מ"א דייקא מדברי רמ"א דאם מתחילה היה עפ"י שאלה ואינ' מסל"ת שוב לא יועיל אפי' חוזר ואומר דרך מסל"ת אלא שכבר כתבו החמ"ח וב"ש שהוא חומרא דלמה נחמיר בזה א"כ בגוונא זו דאינ' רק חשש בעלמא י"ל דלכ"ע מהני ועוד הא כתב בפ"ת בס"ק נ"ג בשם כ"נ דדוקא בכתב לישראל שייך האי טעמא אבל בכתב לגוי עם קשור דברים שפיר י"ל דדרך מסל"ת נאמן ובקהלת יעקב קלסי' דיפה כתב ובס' מהר"ל בת"ע מביא מחלוקת בזה בעזרת נשים דמהר"י ב"ר מן המתירי' ובת' מהר"ם אלשקר חולק ובס' בית מאיר ראיתי במ"ש המ"מ שהוא חדוש דין דהיינו למ"ד דלא בעי קשור דברים אבל למ"ד דבעי קשור דברים אין כאן חדוש דין דהא מקור הדברים מן הירושלמי ס' יבמות ובתוספת' פ"ב דמ' כתובות דשם הלשון מצא' כתוב בשטר איש פלוני מת ואין כאן ק"ד משו"ה לא מהני במכתב גוי ולפי"ז במכתב שיש בו קשור דברים ושוב הי' א' מסל"ת בלא ק"ד ממנ"פ מותרת אם כן לפי"ז בנ"ז שנים כא' טובים דבין בכתב ובין בע"פ הי' בק"ד וכבר אמרתי דאין להוכיח כלל מדברי הרמב"ם דמסל"ת לא מהני בכתב דהא כתב בב"ש בס"ק כ"ז מדכתב הרמב"ם הך דמצאו כתוב בשטר עם מ"ש בפ' מי שאחזו מ' גטין דבודקי' בגטין ועדות חשה דהיינו להתיר' מעגון והוא בנשתתק והיינו עפ"י כתב ויליף הך דכתוב בשטר מהך דנשתתק ש"מ דמוקי לי' הך דכתוב בשטר לא לזכרון בעלמא אלא לשם עדות דהא הך נשתתק איירי לעדות ממש ואם כן פשיטא דצריך כתב ישראל בידוע דאל"כ לענין עדות ודאי לא מהני מכתב גוי היינו שכתב בדרך פירוש וידוע שהוא כתב ישראל ולא כתב דרך תנא בלשון אם כדרכו בחבורו דעכ"ח התוספת' והירושלמי איירי בידוע שהוא כתב ישראל דאל"כ דרך עדות מה טעמי' דמ"ד דסומכין על הכתב דילמא גוי כתבו לשם עדות והתוספת' לענין מה אשמעינן דלא מהני מצא כתוב בשטר משום על פיהם ולא מפי כתבם תיפוק לי' דלא ידעינן אם כתב ישראל והוא לשם עדות ואח"כ מצאתי בס' תאומי צביה שכתב דטעם הרמב"ם משום דס"ל דהך מוצא כתוב בשטר אינ' לזכרון אלא לשום עדות ולא כתב הכרח ולא סבר' מ"מ נאמר כן ולפי מ"ש ה"ה טעמו ונימוקו עפ"י ב"ש ס"ק כ"ז וכהנ"ל. וע"ד המכתב מבערעגסאז מהפקיד הויפטמאן אשר מכתבו נתקיים משני עדים ישראלים לא אדע אם הי' דרך מסל"ת או ע"י שאלה וראיתי כי מכתבו מצויין כהגאב"ד דשם, ודאי כי עמד על המשמרת שיהי' באופן המועיל במסל"ת וגם קרוב הדבר שאמר דברי' להעדי' גם בע"פ כנראה ממכתב בלשון Nyilatkozat שהוא כלשון עבר ואם כן הדבר פשיט' דיש לסמוך וליתר שאת יש לשאול מפי הגאב"ד היאך הי' במסל"ת אלא שראיתי העדות של יאנקאוויטש עם העדות של הפקידי' ה"ה מה שבא מהאמט. וכן עם העדות של פקיד הויפומאן מבערעגסאז מכחישי' זאת בזמן הפטירה כי במכתב של יאנקאוויטש כתב כי בחדש מערץ נפטר והם כותבי' כי הי' בפעברואר22 ובא' נאמר פעברואר סתם והוה כמו הכחשה בחקירות ובעדים כשרים הכחשה בחקירות עדותן בטלה כמ"ש בש"ע סעי' כ"א דנקט המחבר רק הכחשה בבדיקות עדותן קיים והוא מת' הר"ן, והנה ידוע כי בב"ש הביא' ת' פני משה דבעגונה דמועיל עד א' לא מפסיד הכחשה בחקירות ג"כ דוקא היכא דבעי ב' עדים שא' מהם משקר ואין כאן ב' עדים משא"כ היכא דסגיא בעד א' ממנפ"ש עד א' אמת ובנוב"י השיב עד"ז מדברי סמ"ע בח"מ סי' כ"ו דאפי' לשבוע' לא מהימנ' מכחישי' זא"ז ובת' אמרי אש סי' כ"ד ראיתי שהשיב עליו בנוצחת' אדפריך לי' מדברי סמ"ע לסייע מדברי הרמ"ה והרא"ש פ' זה בורר סי' כ"ד בב' עדים שא' אומר בניסן לוה פלוני מפלוני מנה וא' אומר באייר והמלוה מכחיש שלא הלוה רק פעם א' והודאתו כק' עדים מ"מ חייב הלוה שבוע' דלענין חיוב שבועה סגי' בעד א' ועד א' שאומר ישנו ממנפ"ש אכיוא דשיטת ראשונים דכא כסמ"ע ועיי"ש שהביא דברי הריב"ש סי' תמ"ט דס"ל ג"כ הכא לענין קדושין שהכחישו זא"ז היאך הי' מעשה קדושי' ג"כ קאמר כיון דעכ"פ בין שניהם העדות קיים דנתקדשו במנה דלא אתכחש קיים דקיימ"ל כר"ן ונ' בב"ב ד' כ"א בכת א' אמרו דשל אבהת' ואכלו שני חזק' וכת אחת אמרו דהטוען כנגדו אכלו ששי חזקה מוקמינן בחזקת' אבהת' דבמה דלא אכחש ציור לא אתכחש וזה לכאור' ראיות שאין עליו תשובה לענ"ד. והנה ידוע כי הב"ח בלא"ה מכשיר הכחשה בחקירות וכן דעת ת' עבודת הגרשוני אלא שמחלק בין הוכחש מעדים עצמן שמעידי' או הוכחשו מאחרים שאינה עדים כגון שמעיד ביום הנ"ל נפטר ואחר מכחיש ואומר שראהו באות' יום, וזה כוונת הר"ן בתשובה ע"כ נקט בבדיקת וכן יתפרש דברי ש"ע סעי' כ"א ובס' הנכבד עצי ארזים דעתו ג"כ להתיר דכל עצמן של המחמירי' כיון דבגמ' ס' מ' יבמות דהוה כד"מ משום דבעי למשקל כתוב' וזה דברי ר"ע והא רק בזמן ר"ע נתחדש הלכה דאפי' עד מפי עד ועבד ושפחה נאמנים א"כ י"ל דדברי ר"ע דמדמי לד"מ הוי קודם שנתקבל הלכה זו דאפי' עמפ"ע ועבד ושפחה ג"כ כשרים אבל לאחר שהקילו בעדות עגונה כ"כ אינ' דומה כלל לדיני ממונות וכן בס' תאומי צביה הביא ראיי' מדברי הרמב"ם במ"ש דהיינו טעמי' דלא בעי דו"ח בעדות אשה דמשום עגונה הקילו בה רבנן ולמה הניח טעמי' דר"ע בהביא' הש"ס בסתמא דהוה כד"מ דבטלו דו"ח אלא היינו שאמר משום קולא דעגונה דאפי' הכחשה בחקירות מתירי' משא"כ אם הי' הטעם משום דדמי לד"מ, ועוד אפשר ליישב דברי העדים שאין כאן הכחשה דידוע כי בארץ רוסיא מספר זמנם מאוחר איזה ימים א"כ האיש יאנקאוויטש שהי' רגיל כזמן בארץ מולדתו כאן ע"כ לפי מספרו הי' בחדש מערץ במוקדם ופקידי הבעאמטען כותבי' לפי המכתבי' שבא מארץ רוסיא עפ"י פקודיהם ושם נאמר אחור הזמן