לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שי

מותרת משמע דלא חלק לחלוטי' גם ראיתי בס' עצי ארזים דעכ"ח צל"כ לדעת הרי"ף והרמב"ם דלא בעי בא"י מסל"ת קברתיו והא הראיות הראב"ד כראי מוצק מעובדא דבי חסא דלא נאמר קברתיו ורק משום מים אל"ס לא התיר וביל"ס מותרת אלמא דל"ב קברתיו אם כי בהרא"ש השיב עליו דבמים שיש ל"ס לא שייך בדדמי דצריך להמתין ולראות מד' צדדים עד שיעור שתצא נפשו בזה לא שייך בדדמי מ"מ מ"ט אמרו שם דרק לכתחילה אין מתירי' ובדיעבד אם נשאת ל"ת הא גם בדיעבד אסור' משום בדדמי ועכ"ח משום דשם בא"י ומסל"ת איירי ול"ב קברתיו וא"כ דעת הרי"ף והרמב"ם כדעת השיטות במרדכי והגה"מ, והנה לשיטת הרי"ף דס"ל דבלא קברתיו אפי' נשאת תצא כמ"ש בת' הריב"ש סי' שע"ט ודאי ראיותיו נכוחים היטב היטב אבל לשיטת הרמב"ם דס"ל בעד א' במלחמה בדלא אמר קברתיו ל"ת מה זו ראי' וצ"ל דהוי תרתי לריעותא עד א' ומים כמלחמה וגם מים שאל"ס דחיישינן עוד דילמא יצא ממ"א וגם העד אינ' ומעיד רק שטבע ודילמא משום בדדמי לא שהה העד לראות עד שיעור שתצא נפשו וכמ"ש בלח"מ ות' חת"ס ח"א סי' דגם בזה שייך בדדמי וא"כ כיון דבת' הר"ן האריך דעיקר כדברי הראב"ד והרמב"ן ובעה"מ דבעד א' במלחמה לא בעי קברתיו רק שאין לעשות מעשה נגד פסקי הרי"ף והרמב"ם וכיון דבא"י ס"ל כדעת השיטות דל"ב קברתיו א"כ אין עושים דבר נגד דעתם ע"כ לענ"ד לפימ"ש דנפל על פניו מוכח עכ"פ טלטול וגם בצרוף דברי מהריב"ל דעד מפי עד בא' א"י סמכינן אשיטת המקילי' וגם לדברי ס' עצי ארזים הרי"ף והרמב"ם כדעת הדעות שבמרדכי והג"מ ועוד בנ"ז שגם הסאניטעט אומר שקבר שווארץ מאזעש אם כי לא הזכיר רק שמו ושם משפחה וכבר אמרנו דעכ"פ אין רובן של בע"מ מישראלי' ולא הוחזק' עכ"פ ישנו סניף להתיר'. וראיתי מ"ש בשם ת' מהרשד"ם סי' קס"ה והביא' בת' מהרש"ם דבמכירו והזכיר בשמו ל"ב קברתיו במכ"ת כי רבה מפני מה לא הביא דברי ת' הריב"ש סי' שע"ח שהאריך דבמלחמה ומים שאיל"ס דכמלחמה לא שייך כלל סברא זו רק אליבא שיטת הרמב"ם דס"ל דבכל א"י מסל"ת צ"ל קברתי' בזה מהני' אבל בדדמי במלחמ' ומשאל"ס מה זו סברא וכי משום שמכיר לא ס"ד דכל הני מקטלי והוא לא נקטל או דראה דשדי גירא ודקר' ברומחים עייש"ה ובאמת המעיין בת' הרשד"ם יראה כי עיקר חלוקו ופלפולו בת' הנ"ל ע"ד הרמב"ם דמצריך בא"י מסל"ת קברתיו עד"ז מחלק בין מכירו והזכיר שמו או לא וכמ"ש הרשב"א והר"ן בתשו' אבל לענין משאל"ס דכמלחמה כתב רק בדרך אגב דליכא למתלי דבדדמי אמרו מאחר שספר כמה טרחות טרחו בהריגתו סביבות החבל משמע שלא הי' דבריהם שנטבע במים שעי"כ מת אלא הרגו בידם על הספינה סביבות החבל ואח"כ השליכו למים דאל"כ למה לא הזכיר דעת הריב"ש: וע"ד הגאון מהרש"ם ז"ל שסמך בזה בהחלט על ת' מהרשד"ם ולא העיר כלל ע"ד הריב"ש סי' שע"ח וכמ"ש לעיל והנה בנ"ז יש סניף גדול להתיר' כמ"ש המבי"ט סי' שכ"ו דאפי' קול הברה שנשמע שנהרג ולא נשמע מחיותו י"ב חדש דהוי כנאבד זכרו ויש להתיר להנשא עם כי אין לסמוך ע"ד בזה אם כי גם שבמרדכ' הובא כמ"כ דעות בזה להקל כידוע מ"מ איכא סניף לשאר התיר' ובד' מרן חת"ס בכמה מקומות מצרף לסניף להתיר בזה"ז דאיכא בי דואר ובידו להודיע מקומו לבני משפחתו איו ובנ"ז משנת עדר"ת עד תרפ"ב שהם כשמונה שנים ולא נשמע ולא הגיע ממנו כלום כש"כ וק"ו לצרף לסניף ממש. ומ"ש כת"ה ע"ד נ"ש ס"ק נ"ח ממ"ש בשם משפח' ובק"ע מבואר דוקא אם אין חסר בשמו וכנוי רק הוא לבד ולא אח' כשמו ומ"מ מביא' בסתמא והנה הא הב"ח כתב בהקדמתו שהוא הוסיף תשובו' בק"ע א"כ סמך ע"ד במ"ש בעצמו בק"ע ועוד י"ל דת' הרשד"ם הנ"ל לשיטתי' דל"ב שם אביו ועירו רק שם אביו או שם עירו סגי כמ"ש הב"ש ג"כ בס"ק ס' אבל בס"ק נ"ח קאי אדברי' שהביא דעת המחמירי' דבעי תרווייהו וכיון שהזכיר גם שם עירו הוי כנוי ג"כ במקום שם אביו דס"ס לא הוחזק' עכ"פ בעיר הנ"ל בשם זה אבל הרשד"ם דלא מצריך שם עירו ע"כ צריך עכ"פ דלא חסר בעיר הנ"ל כשם זה דהיינו ממקום שיצא משם בידוע' הוא כבר, והנה לענין הלכה למעשה כבר הקדמתי דלא יסמוך ע"ד כי אם יסכימו אתנו עוד שני גדולי ההוראה ידידוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ל"א לכבוד הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה שמואל הלוי נ"י אבדק"ק מישקאלץ יצ"ו. הנה ראיתי המכתבי' ובראשונה מכתב הגוי יאנקאוויטש אשר במכתב שכתב לאשתו דבריו ע"ד איש בע"מ קאטז בערנאט ממישקאלץ פאסטג' בבאכעריי שנפטר בארץ רוסיא פכעקטי' והי' מן השבוי' אשר באו שמה והושיבו בארענבורג ונראה כי זהו ודאי נקרא מסל"ת ואפשר שהוה עם קשור דברים, ושוב באו אליו ב' עדים כשרים והעידו שדברו עם היאנקאוויטש ושאלו אותו ע"ד איש אפמאן והשיב דהיה ניכר לפניו אבל אינו זוכר ממנו שאר דברים הנעשים אתו רק זאת ידע להעיד על איש בערנאט קאטץ הכל כאשר כתב, והנה בזה ודאי י"ל דהוה מסל"ת עם קשור דברים ולכ"ע הוה מסל"ת אפי' לדעת המחבר סי' י"ז סעי' י"ד שפוסק כדעת הר"ן דבעי ק"ד וכש"כ לדעת הריב"ש שהביא הרמ"א אלא שיש לעיין כיון דעדות ראשונה הי' עפ"י מכתב וכבר ידוע דעת הרמב"ם פי"ג מה' ז' דהכריע כדעת מ"ד בירושלמי דסמכינן על הכתב ודוק' בידוע שהוא כתב ישראל דדייק מיניה במ"מ דכתב גוי כא מועיל אפי' במסל"ת וכתב שהוא חדוש דין והנה טעם הדבר דלא מהני מכתב משום דילמא השיב עפ"י שאלה מישראל או משום דכותב לישראל דילמא אכוון להתיר וא"כ כיון