לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שח

נדה פ' המפלת דף כ"ט ביצא ראשה דאית' מחלוקת בזה אם איכ' בכלל אבל לענין כ"ז אין נ"מ בזה דגם נגד הצדעי' שכיב המוח ועוד רוב מפחמו' בשטורם הוי פנים נגד פנים דאם מהפכי' עורף אין זה שטורם אדרב' בריח' מקרי וכיון שלדעת תבו"ש פדחת הוי רוב ראשו עד סמוך לעינים דמשם כח ראות ע"י יניק) כמ"ש מקרא חכם עיניו בראשו עיי"ש א"כ לענ"ד אין להסתפק שהוא בכלל מקום המוח כמובן, וע' דס' דרכ"ת סי' ל"א אות כ"ז בשם ס' ערך השלחן דהב' פולין הם אצל העורף ע"ש הרי דבבהמה עד העורף הוא מקום המוח ועיין] וע"ד העדות ר' יצחק שמעון כי שמע מערלי' מסל"ת ועד"ז הביא דברי רמ"א סעי' נ' דיש מקילי' דבמסל"ת לא בעי למימר קברתיו רק כ' דאין לסמוך על המקילי' ובב"ש מקיים דברי מקילי' והנה בס' עצי ארזים אות קצ"א הביא דעת הראב"ד דס"ל דבמסקנ' בעדות עד א' לא בעי לומר קברתי' והוא דעת יחיד וברא"ש השיב עליו מ"ש בראי' מעובד' דחס"א דף קכ"א דע"י השיא' אשתו ולא הוציא' מיד בעלה דו דמשאל"ס לא תצא ולכתחיל' לא תנשא משמע דבמים שיל"ס תנשא לכתחיל' והא מים כמלחמ' והרא"ש השיב דבמשיל"ס אינו כמלחמה ועד"ז פלפול בעצי ארזים בעובד' דב' ת"ח שהתיר רבי עדות נשים שרצה לפשוט והנ"ל דבעד א' ליכ' חששא בדדמי ולא בעי קברתי' אלא שבגמ' השיב ותסבר' משאל"ס הא אשתו אסור ומסיק דאסקינה' ואמר' סימני' משמע דהפשטן הוי ס"ל דהתיר' רבי רק בעדות על הטביע' ומה בדדמי שייך בזה ומה פשיטות וצ"ל דלמא בדדמי לא המתינ' לראות שיעור שתצא נפשו הא אפי' בדיעבד אסור והא בזה לא פליג התירצן עם הפשטן אלא עכ"ח כדעת הראב"ד דלא בעי בעד א' קברתי' וא"כ בנ"ז ממנפ"ש איכ' התיר' או כדעת הראב"ד או כדעת י"א והוא מוכרח כנ"ל דבכ"ז איכא תרתי הנ"ל. וע"ד הקרטל מבנה של ערלית יש לדון הרבה במ"ש בסעי' י"א דברי הרמב"ם דמצאו כתוב בשטר מת פלוני משיאין את אשתו וכתב בלשון שנודע שהוא כתב ישראל ובמ"מ וכ"מ כתבו דס"ל דבמסל"ת מהני בע"פ ולא בכתב ע"כ דוק' כת"י וכתבו שהוא חדוש וקשה הדבר שדרכ' של הרמב"ם בדין שאינ' מפורש רק מפי עצמ' לאמור "ויראה לי" וכאן כתב בלשון פשיטות ע"כ כבר אמרתי כי הוא לשון התוספת' שהביא הרי"ף והר"ן במ' כתובות ד' כ' ושם ע"ד ר"י אסמכינהו דמ"ש כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליו לאחר כמה ימים ומשמע בהדי' שנמסר להם עדות גמור' א"כ פשיטא דאייר' בכת"י דאי בנכרי אין לך מתכוון לעדות יותר מזה ולכ"ע אין כאן שום עדות אבל אם באמת הכתב כדרך מסל"ת גם הרמב"ם מודה דמהני אלא כיון דיש מחלוקת לענין קיום וגם הצורך במקום עגון ועיי' בפ"ת שכתב כמה דיעות בזה ובכ"ז הא ל"צ לכל הנ"ל דיש עדות מבוררת בלא הנ"ל ולפי"ד מ' חת"ס בסי' מ"ד מ"ח וצ"ה דאם שוב כותבי' ע"ד הנ"ל ומשיב על בי"ד הוי קיום דעכ"פ הוא ביתר שאת מפני שאמר בבירור יותר אליין געזעהן וכמ"ש בת' מ"ב סי' ק"ה דלהרמב"ן כן צריך להיות וגם מ"ש שוב ר' הירש ברוין ג"כ עדות שלם בשם בע"מ יהודי והכ' נמי ליכ' חששא מ"ש החת"ס סי' ע' דהא הזכיר' המקום יאבלאנקא ומה שנעשה כבר כמ"ש "זיא האבען זיך ערמאנט" דשם בחת"ס במ"ש כבר לא שייך חששו' הנ"ל. ומ"ש ששוב העיד עדותו הנכרי בזה יש לעיין אם ממקום מצח גבוה הוה סימן מובהק ביותר אפשר בכלל ארוך וגוץ ועוד דלא הוי ס"מ ביותר רק שלא נמצא א' מאלף אנשי' ומצח גבוה נמצא ושכיח בזה"ז כמובן, וע"ד מ"ש במכתב כת"ה כי איש א' הגיד לו כי אצל האמנטו נשבעו שמת ברוין ע"ד הפעכזיאן דבריו כנים לפי"ד הנוב"י אך בחת"ס כתב דלא נתפשט' הוראה זו אך י"ל במ"ש בסי' מ"ג וסי' צ"ד דערכאות נאמנים כמ"ש במ' גטין לענין שטרות העול' בערכאות אלא שצריך לעיין בת' מהרמשי"ק סי' מ"ב שכתב כמה תנאי' שצריך בעדות ערכאות בפרט שיבא מהאמט הודעה זו מזה לא הזכיר כת"ה והנה די' בצרופי' התיר' הנ"ל, וגם כי אינ' דומי' המצב שבזמן הש"ס שהי' ע"י קשת אשר ידוע באם פוגע בדבר קשה אפי' עץ וכש"כ עצם אין דוקר מפולש רק נשאר נעוץ עיי' ברד"ק שמואל י"ז כי האבן שנטבע במצח גלית הפלשתי כמה נכסי' נעשה בידי שמים עיי"ש משא"כ יריית קוגעל ושראפנעל שהיא ע"י "פולפער עקפאלזיען" מפלש אפי' עצם קשה כידוע והנני מסכים להתיר' בפרט שכמה שנים נאבד זכרו דיש עכ"פ סניף בחת"ס בכמה תשובות בזה"ז דיש בי"ד כידוע והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ל' שוכ"ט על ראש כבוד הרב הה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה משה יוסף מייזליש נ"י אבדק"ק טעקענדארף יצ"ו. יק"מ בא לידי וראיתי אשר הרבני להשיב ע"ד חמורו' באתתא עגונה ויען כי בעתים הללו טרדות רבות ותלאות רבו עלי ואין דעתי צלול' כ"כ לא יסמוך על דברי רק אם יסכימו שני גדולי הוראה. והנה העובד' הי' בשנת עדר"ת עת המלחמה הנוראה סמוך לטארנפאל והגב"ע מב"ד ק"ק דעש מר' אברהם יעקב שעהן מכפר קישעשה וביחד בקאמפאניע ששית עם שווארץ מאזעס שאמר לו שיש לו אשה וב' בנים ודר בסביבות כפר גיטשע ובעמדם יחד בשדה המלחמה בגבול טארנפאל והיתה מלחמה כבדה ושמע שבע"מ א"י מכפר של שווארץ אמר לו ראה כי שווארץ מאזעס שוכב שם על הארץ מת ופניו למטה והוא לא הי' יכול לראות כי הוכרחו ללכת מפני האויב ואז ביום ההוא כאשר קרא פיקדי הצבא שמות האנשים לראות מי המה הפקידים שמע ר' אברהם יעקב שבר"מ א' שהאיש שווארץ מאזעס נפל והסאניטאטו אמר לו לר' אברהם יעקב שהוא קבר איש ששמו שווארץ מאזעש. וראיתי עכ"ת מחפש צדדים וצדד בהרעיתות שישנו באמירת העדות וגם מצדד שוב