לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שז

האשה היינו בעד א' אבל הא קיימ"ל בשני עדים לא צ"ל קברתיו ואית' בב"ש ס"ק קס"ג עד א' ששמע משנים לא צ"ל קברתיו ובכ"ז הא איכ' ב' עדים ובשם רבי' א"כ ל"צ כנ"ל, והנה אם דעת הדר"ג מסכמת בהתיר' דהך אתת' גם אני כמשיב' למכשור, כי כן אמרתי להרבני מוה' שמואל צבי נ"י אבי העגונה כי צריכי' אנו להסכמת הדר"ג והנני לסיים בכל חתמי ברכות כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן כ"ח שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מהו' יצחק אייזיק כהנא נ"י אבדק"ק פאררא יצ"ו. יק"מ בא לידי בענין עגונה אשר הלכה זו חמורה לתת על שכמי הדל וריק מתרוק' בפרט בנ"ז שאין הכר' בט"ע בגופ' ולא סימני' ורק על כליו ובגדיו אם כי דלא מושלי והא ידוע מ"ש בב"ש דלדידן דבעינן סימן מובהק אפי' כליו דלא מושלי חיישינן וע"ד סברת' שלא נחשד להחליף בגדי' ולערוק לעלמ' שע"כ יבא להכשיל להתיר אשתו שלכ"ד סברא זו הזכיר בת' מ' חת"ס סי' ס"ט מ"מ לא סמך עד"ז להתיר רק בהכרה וסימני' שראוי' להתיר ע"י ברחבה ולסמוך ממה שנאמר בת' נוב"י מהד"ק סי' מ"ג שנסמוך על הפקיד ושופט שהחזיר החפצי' ולא חשודי להכשיל בלא נהנה עיי"ש שהאריך הא טעמו בצדו ולא רצה לקבלו עד שנעשה בטח שהן הן החפצי' של הנפטר ע"כ לא חיישינן שהפקיד חפצי' אצל הפקיד או שופט משא"כ בנ"ז כמובן, ובאמת היהודי יאזעף שווארץ מגרע גרע בדבריו מ"ש שע"י הלעגימעטא- ציאן נודע להם מי הוא דבלא"ה בבא ההודעה ע"י הקאמאנדא והשופטי' בקאשוי סתמא שנפל במלחמה אי"צ לחפוש ולחקור היאך ובאופן נודע להם דמאחר שנוהגי' להתיר ע"י עדות ערכאות כמ"ש בת' כנסת יחזקאל ומ' חת"ס סי' מ"ג מ"ד ועיי' בת' פ"מ סי כ"ה וסי' כ"ו [ובת' כ"ז סתר דברי המתירי' דשאני שטרות העולי' בערכאות דבנמוסיה' הם עוסקי' אבל להודיע לאשה שמת בעלה אינ' בכלל זה ואפשר דבזה"ז דהפקיד' מדד"מ להודיע לאשה ולמשפחה הוי בכלל נמוסיה'] וא"כ ודאי דא גרע מעד א' שאינ' לפנינו וא"צ לדרוש ולחקור האיך נודע להם ועיי' בב"ש ס"ק י"ז והא קמן יאזעף שווארץ שרק ע"י הלעגעמענואציאן נודע להם ואם כי יש סניף גדול להתיר עפ"י צירוף דברי המבי"ט ומהר"א מווארדיין שהביא במרדכי ידוע כי המבי"ט אינו מתיר רק אם יש קול הברה עכ"פ עפ"י תשו' הרא"ש ומהרא"וו במים שאל"ס דליכ' שוב חזקת חי דבדיעבד ר"ת וכ"ז אינ' בנ"ז אם לא שנאמר עפ"י מחלוקת של שו"ת כתר כהונה ושו"ת ברית אברהם כי ת' כתר כהונה ס"ל דהיורדי' למלחמה אין בהם חזקת חי ות' ברית אברהם חולק עליו אם לא שהוקפ' מהצדדי' מהלגיוני' שאין להם מקום לנטות ימין ושמאל ע"כ אין בידי לומר לא לאסור ולא להתיר מי שדעתו רחבה מדעתינו יורה יורה ואפשר אם עוד יהי' בידי לעיין במקהלת ספרי דבי רב בשו"ת ופוסקי' אשנה פרק זה אם ברצונה להמתין וכת"ה ירצה לשאול עוד מפי גדולי' אפשר המצא תמצא בידי להעלות ארוכה ותרופה אי"ה והנני ידידו דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן כ"ט שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מהו' יוסף הלוי נ"י אבדק"ק קיראליהאזא יצ"ו. יק"מ בא לידי ע"ד עדות אשה אלמנת ר' נחמן ברוין ע"ה מטעקעהאז אשר במלחמה בקארפאטען אשר העיד ר' אברהם יודא שהי' מכירו כי בעת ולאחר השטורם שמע מבע"מ גוים וכן מיהודי' כי ר' נחמן ברוין הנ"ל נפל שדוד ומת אך לא ראה אות' בעצמו שהי' רחוק ממנו ומקבורתו לא שמע ולא ידע מה נעשה עם הנופלי' והנה לפי"ד ששמע מכמה בע"מ יהודי' מפורש בדבריו שהי' רבים ואין פחות משנים והא כתב בב"ש סי' י"ב ס"ק קנ"ג בסופ' בשם מהר"מ ות' צ"צ דהוי כמו שמת לפנינו וממילא אצ"ל קברתיו דשנים לא אמרו בדדמי דכן ס"ל לכל הפוסקי' לבד מדברי הרי"ף הידוע' ובשוע ברמ"א פסק כדעת הרא"ש ודעמי' וכ"ד הב"ש ואם כי בת' מ' חת"ס סי' ע' חושש לדברי המבי"ט ח"ב סי' ח' דבשמע מרבים סתם אפי' מזכיר בלשון יהודי' דדלמ' נתעלף ודרכ' של בני אדם להגזים שמת כי כבר הערותי ע"ד דבעובד' בהמבי"ט הי' כן ששמע מיהודי' מ"מ מסיק להתיר ולא בא למעט רק אם שמע דרך שיח' דעלמ' וכמ"ש בק"ע אות רל"ג מ"מ גם לדברי חת"ס אם מזכיר מקום פטירת' בשמו לא שייך חששות הנ"ל ובכ"ז שמזכיר הרי "קארפאטען" דשם הי' השטורם גם הח"ס יודה וי"ל לפימ"ש בב"ש ס"ק קנ"ג דשנים דוק' כשרים ולא פסולי' אם באנו לחששות מ"ש בת' מהרי"א סי' ט"ו וסי' ט"ז בסתם בע"מ אם כשרים דמסתמ' מחללי ש"ק ושאר עבירות כמ"ש בת' אמרי אש עכ"ז מסיק להתיר' כדרכ' דכל שלא העיד' עליו בב"ד בפניו אינ' נפסל רק מדרבנן כמ"ש בח"מ סי' ל"ד וסי' ל"ה ופסול דרבנן הוא כשר לעדות אשה ובא"א הניח פסק כמ"ש ועיי' בת' כת"ס אריכת גדול בזה ומהדר' ג"כ להתירי בפרט כי בס' עצי ארזים סי' י"ז אות קצ"ב הוכיח בפלפול עצום כדעת מהריזי"ל דגם שנים פסולי' לא אמרינן בדדמי וכמ"ש מדברי תוס' מס' פסחים דף י"ז דשנים לא עבידי לטעות ומדקדקי' אם כן אין חלוק בין פסולי' או כשרים. ומ"ש כי שראפנעל מצא לו בראשו ועד"ז דן מהו ראשו לפימ"ש בב"ש ס"ק צ"ה בירה בחצים דאין מעידי' עליו ובמקום שתצא נפשו מעידי' ומה ראשו אם כלו נגד המוח ועיי' בת' מ' חת"ס סי' נ"ד מ"ש בשם התבו"ש כל פדחת עד החוטם בכלל הראש וצדעי' אינ' בכלל והביא דברי הגמ' מס' שבת נ"א דצדעי' אינ' בכלל ראש ואני בעניי' הבאתי דברי הגמרא מס'