לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שה
Levushe Mordekhai Even Haezer tanina 305 · לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →חת"ס להקל והנה לעומת המאמירי' ישנם הרבה מקילי' כי כבר ישב על מדוכ' זו בשו"ת כנסת יחזקאל בסי' נ"ג דיש לילף משטרות אם כי אסור' ממונא לא ילפינן י"ל עפ"י מ"ש בתוס' מ' יבמות דף קט"ו דפי' אליבא דרבא דלא חייש לתרי יצחק ויליף ג"כ משטרות והקש' בתוס' היאך יליף אסורא ממונא ותי' דיליף בהדרג' אסור' דלא הוחזק' מממונא דהוחזק' ה"נ נילף מממונא דשייך בי' שוחד משא"כ בהיתר עגונה, שנית בחת"ס סי' מ"ג וסי' מ"ה וכן בשו"ת פרשת מרדכי סי' כ"ה וסי' כ"ו אשר בחת"ס סי' מ"ג מביאו כחולק על התיר ערכאות דניהו דלא משקרי מ"מ הוה גזה"כ אל תשת ידך וגו' פסול כיון דבזה לא מצינו דתקנו חכמים להימן כמו בעד א' עבד ושפחה וכמ"ש בס' עזרת נשים עד שהרא"ש לא האמין בעדות אשה אנוס שהי' עדות' מזמן קולקול' אם כי העדות לפני ב"ד הי' בזמן תשובתו לצדקת' משום דבעינן תחילת וסופ' בכשרות ותמה ביש"ש מפני מה החמיר בעדות בזה דהא בעדות ל"צ רק לידע האמת דהא מסל"ת נאמן וכן עבד ואשה ותי' בע"נ דאין לנו אלא מה שתקנו חכמים אבל מה דלא תקנו נשאר אדאוריי' כשאר עדות שבתורה מגזה"כ וא"כ בערכאות נימא הכי ותי' בפרשת מרדכי דשאני מסל"ת ועד א' עבד ושפחה דאין נאמנים מהלכה תקנת חכמים אבל הא אפשר דמשקרי דאפי' ב' עדים יכולי' להיות דמשקרי אלא דנאמני' מצד הלכה מה"ת אבל ערכאות דטעמי' דלא משקרי בשום אופן לא צריכי' לתקנה דהוה כעדות ידוע בלא ראיי' דהוה עדות גמור כמבואר בס' מ' שבועות וכן קיימ"ל בח"מ סי' צ"א וברביעי לקודש ת' מהרמשי"ק סי' מ"ב חזק אחרי דברי מ' חת"ס ותי' כל הקושי' שהקשו בת' ב"א וד"ח וכן בת' כת"ס סי' כ"ג האריך להוסיף ראייות וחזק דברי מר אביו בחת"ס וכן בת' שו"מ סי' י' וסי' קפ"ח מן המתירי' והביא ג"כ ד' ישיע"ק סי' י"ב ס"ק ט"ו בקצר שהתיר ע"י מכתב מהיענעראל ועוד אומדנות, ובת' מהר"י ענזיל שהביא ג"כ כת"ר שתי' והשיב על כל ספיקות שנאמרו בת' בית אפרים נוסיף עוד דברי מהר"ש שהביא ג"כ הה"ג מו"ה אברהם שטיין נ"י דומ"ץ ק"ק קל"ב א"כ רבו המתירי' ומ"ש בת' צמח השדה במלחמה משום דעבידי דטעו כאשר אירע כ"פ ע"כ אין להתיר, והנה אם כן נאמר היאך יפרנס כמה סוגי' במסכת יבמות עפ"י עד א' ואח"כ בא בעלה וכיו"ב עד א' מוכחש משני עדים וכי נימא דעי"כ יתבטל עדות עצמו בעגונה ואדרבה אמרו חכמז"ל בר"פ אשה רבה מתוך חומר שהחמרת' בסופ' מקילי' בתחילתה ואם נאמר דנתבטל הא לא שייך הך סבר' וה"נ כמ"כ וגם מ"ש בצמח השדה כי בחת"ס לא התיר ע"י ערכאות במת במלחמה הא בסי' מ"ד חזר ושנה שיש לפנינו התיר ע"י ערכאות ושם הי' במלחמה וע"כ ודאי העד שהעיד שמת חזקה עדות' דעדותי נתחזק ע"י עדות ערכאות ומ"ש כת"ה דעדות ערכאות אינה עדיף יותר מעדות אשה ודבר סברא וטעם של"ת פרשת מרדכי אדרב' עדיף מעד א' משום דודאי לא משקרי כהנ"ל והנה ע"ד העד בק"ק קל"ב אשר הדומ"ץ הרה"ג מו"ה אברהם שטיין נ"י אומר יען שהוא מחללי ש"ק ואוכל נו"ט ואינו כשר גם לעדות אשה רק לשיטת נמו"י דאינו פוסל רק אם הוה רשע דחמס וזה אינו ע"כ לא רצה לכנוס בפרצי דחוק' לענ"ד אינו דחוק' כ"כ עפ"י ת' הגאון מהרי"א סי' ט"ז דגם זה אינו נפסל מה"ת עד שהתרה בו ועידו בפניו בב"ד וזה בזמן הזה לא שכיח כידוע, ומעתה כיון שיש לפנינו ב' עדים שמעידי' על מיתתו וקבורתו הי' ודאי די להתיר רק שנמצא בתוך הזמן עד שמכחיש הנ"ל כמ"ש לפני ב"ד בעיר סאמאשאיוואר כי בשנת תרפ"ג נזדמן אתו באינוואלידענ הויז בעיר מאסקווא ומשם הי' עמו בטראנספארט ושפיר קאמר העד א' במקום שניים אינו כלום אלא מ"מ מהו דקמן להכחיש בהדי' לענ"ד צריך עכ"פ עוד לברר אם אמת הדבר עכ"פ שבא לביתו בזמן ההוא או לאח"כ וכאמור לו על פניו מהעדים שמעידים על מיתתו עוד בשנת 1914 למספרם אולי טעות הוא בידו ולא עד כשר הוא, אבל אם א"א לברר בזה"ז נלענ"ד הדרינ' לדינ' דבמקום שנוים אינו בפרט שעדות' רעוע וסריח שאינו יודע שמו ומחליף שם אביו, כיו"ב איתא בת' חת"ס סי' ע"ה לענין חוזר ומגיד עיי"ש דצריך לברר היכא דאפשר וכן משמעות הר"ן בתשובת' סי' מ"ז הנ"ל שהביא בב"ש ס"ק קכ"ז ובתשוב' הנ"ל הי' העובד' בשלשה להתיר' וא' לאסור' כנ"ז ג' אומרים שמת וא' אומר חי אלא דשם הי' עוד ריעותית אחרי' דהוכחשו בבדיקות וגם חוזר ומגיד והנה בענין מחלוקת ב"ש והח"מ לענין א' מן א' וא' מן רבים גם בס' עצי ארזים כתב בס"ק קל"ו דנקטינן כדעת הב"ש שכן משמע מת' מהרמ"ל סי' קל"ג ות' הר"ן בעצמו מוכח כן וכן נוטין דברי הס' הנקרא ארץ צבי, תבנ' להלכה להתירא אחרי בירר הדברי' וכמ"ש. וראיתי להעיר מ"ש כת"ה ע"ד מחלוקת הח"מ וב"ש סי' קכ"ז בעד א' מפי א' ועד א מפי רבים אשר הח"מ ס"ל דשקולי הם וב"ש חולק עלי' דא' מפי רבים עדיף וכבר מחולקים בזה הב"ח ובעל מג"ש בתשו' גאוני בתראי וראיתי שם בת' הב"ח שהביא ראיי' ממ' גטין דף פ"ט בענין קלא בקידושין דס"ל להרא"ש דוקא תרי מתרי וכן הוא בטור עיין בק"נ והנה שם לעיל מניה איתא דקאמרי עולא ולוי בזה"ל לא דשמעו קול הברה אלא שיהי' פרות דולקי' ומטה מוצעת ובני אדם יוצאי' ונככסי' ואומרי' פלוני' נתקדשה ולוי אמר כמ"כ ואפי' נשים יוצאי' ונכנסי' ופי' בתוס' דר"א אר"ה אמר רב דס"ל דוקא פלוני מפלוני ועד שמגיעי' לדבר ברור אינ' חולק ע"ד לוי ועולא אלא שהם איירי שיש רגליים לדבר בנרות דולקי' וכו' ל"צ שיגיע לדבר ברור וא"כ הב"ח שהביא ראיי' משם עכ"ח ג"כ יודה דהיכא שיש רגליים לדבר אשר כמה שנים לא נשמע. ממנו ואבד זכרו דבמרדכי איתא דאפי' בארבע' שנים מתירי' לכתחילה במשל"ס ג"כ ובת' מבי"ט אפי' לאחר י"ב חודש חשוב לי' אבד זכרו והביא דברי ת' הרא"ש דלדברי הגאונים מתירי' אפי' בקול הברה וא"כ ק"ו ב"ב של ק"ו היכא דאיכא כמו בנ"ז בל"ס לכ"ע מתירין.