לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא שד
Levushe Mordekhai Even Haezer tanina 304 · לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →אשכנזי הובא בק"ע סי' ק"ב וק"ה ובסי' רל"ו בשם המבי"ט בשמו ושם עירו ואומנתו הוה סימן והנה בנ"ז הוי כנוי ראזענבוים ועוד במנאטרי- קעל אויסצוג שנאמר שהוא מנהיג בע"ונ השומרים (orvezeto )ברעגימענט של האנוומד (נ. 9) ומה לנו אומנות דעלמא או אומנות זה וכמ"ש גם באה"ט לענין משרת פלוני כל כהאי ודאי הוי במקום שם אביו: ובענין נאמנות הערכאות ידוע דעת כני"ח סי' נ"ג ודעת פרשת מרדכי סי' כ"ה כ"ז ודעת ת' חת"ס סי' מ"ג וכן בכמה תשובות חזק דבריו וכן נהרו אליו בת' שו"מ ות' קול ארי' ומה שפקפקו על זה לומר דערכי אין לו עסק לעמוד על הנופלי' רק פשיטא בע"מ שאינ' ערכי כ"כ בת' בית אפרים ות' דברי חיים כבר מיישב כל הקושי' בת' מהרמשי"ק סי' מ"ב דהא כל יסוד נאמנות ערכאות איתא בת' מהרי"ק מדקאמר בגמ' בסוגי' דערכא' בשטרות דכשרים חוץ מגטי נשים ובטעמי' בגמ' משום דאינה בני כריתות ובעדות עגונה דלא שייך הנ"ל שפיר נאמני' כמו בשטרות דעלמא והא בשטרות העולי' בערכאות לא איירי דוקא אם הערכי ראה ההלוא' פשיטא דאיירי ג"כ בעדות גוים פשוטים וצ"ל דאימת ערכאות עליהם ולא משקרין הה"ד והוא הטעם לענין עדות בעגונה דודאי מתירא לומר שמת אם לא מת דיתגלה הדבר ועונשי' חרוץ ועוד מה שהוא מילתא דעבידא לאגלוי מיד ודאי נאמן כמו ביו"ד סימן צ"ח בטעימת קפילא ומ"ש דמכווני' להעיד ועיי' בת' פ"מ הנ"ל דעתו דמכווני' אך ורק לקיים גזרה דמלכותא ועיי"ש בדברי' עמוקי' ואוניתי' בערכאות דלא משקרי עדיפ' דמל"ת ועד א' מהימנ' מצד הלכה מ"מ הא אפשר דמשקרי אבל ערכאות דודאי לא משקרי לזה ל"צ תקנת חכמים להימן ותי' בזה קושי' ע"נ מ"ש בטעם ת' הרא"ש דבעי תחילת' וסופ' בכשרות והקשה ל"ל תחילת' בכשרות כיון דסופו בכשרות ידעינן דקושטא קאמר ולא מסל"ת ותי' דאין לנו אלא מ"ש חכמים מסל"ת תקנו ולא שאר פסולי' והדר לד"ת אל תשת וגו' ולהנ"ל אתי' שפיר דערכאות דלא משקרי ל"צ לתקנת חכמים משא"כ מסל"ת ועד א' כהנ"ל, ומ"ש הגאון מראדאונישל נ"י דילמא דוקא שלא במלחמה אבל במלחמה י"ל משום טעות, שכן אירע פעמים דטעו וכן הקשה בס' תקנת עגונו' להרב הגאון מבאניהאד ז"ל דמ' חת"ס ג"כ לא השיב רק שלא במלחמה וזה אינה דהא בסי' מ"ד הי' השאלה בערכאות ובמלחמה ולא פקפק רק משום דלא הזכיר' קברתי' ולענין נאמנות ערכאות שכבר האריך בזה בסי' קדים אלמא דל"ס חלוק הנ"ל ומשום דאירע כן איזה פעם משו"ה אין לבטל עדותן דהא איתא בכמה משניות מ' יבמות בבא בעלה בנשואה בעד א' האיך הלכה דאסורה לזה וכיו"ב שהחמירו עליה בסופ' ולא אשתמיט לומר דשוב יבטל עדות עד א' ועיי' במס' קדושין דף ס"ו כאביי ס"ל בעד א' שאמר אשתך זינתה ושותק דנאמן ומביא ראי' מינאי המלך דנאמר עלי' כי אמו היתה שבוי' ויבוקש הדבר ולא נמצא היינו שהוכחש בב' עדים ואם כן מ"ט דאביי דס"ל לאחר מעשה הנ"ל דעד א' נאמן ועכ"ח כהנ"ל והנה בנ"ז שרשום למטה כי האויסצוג עפ"י הודעה ממיניסטעריאום ופשיטא כי כן נודע להמיניסטער מהקאמאנדא ובזה ס"ל למהריז"ל דל"צ לומר קברתיו דתלינן שנאמר מפי עדות ראשונה קברתי' וכן איתא בת' מ"ב וכן מסקנת ס' עצי ארזים ומפרש טעם הדבר דבשלמא אם הי' צריך לומר קברתיו שהוא דבר רשום הי' צריך לומר כן בפירוש אבל כיון דהזזה וטלטולי' נמי מהני כמו קברתי' כמ"ש בת' הר"ן וכ"פ הרמ"א וב"ש אה"ע סי' י"ז דזה אינה חושש להזכיר והא אינ' מוזכר במאטריקעל אויסצוג משום שאין לזה רשימה מיוחדת (רובריק) כידוע ע"כ בצירוף עדות המכתבים קארטעל מד' אנשים יש ידיים ורגליים להתיר בפרט מ"ש הגאון משום דמחללי שבת' ביניהם עיין בת' מהרי"א ח"ב סימן ט"ו לענין עדות בע"מ דחשש הגאון בת' אמרי אש דחשודים בעברות אפי' שלא באונס והשיב עד"ז בת' מהרי"א כיון שלא העידו עליו בב"ד אינ' נפסלי' רק מדרבנן כמ"ש בח"מ סי' ל"ד ופסול דרבנן כשר לעדות עגונה וכנראה סמך עלי' גם בעל ת' א"א: ומ"ש בת' דברי חיים סי' ל"ג מהך דמ' כתובו' דפסל' אשה לשבועה משום עדות דבת ר"ח דקים לי' בגוו' שפיר מיישב הרב הגאון דגם בת' ד"ח מסיק דעכ"פ ראוי לצרף לענין עדות ערכאות ועוד דשם יש תקנה להפך השבועה על שכנגד' כמ"ש רבא דהפכ' על שכנגד' ועוד דבעגונה דמקילי' בעדות עבד ואשה והכל משום תקנת עגונה היאך נחמיר לפסול עדות שלא בעדים דגם זאת בכלל קולא דעגונה שני כאן ע"כ אם עוד יסכים אתי רב מובהק בהוראה הנני כמשיבה למכשיר' להתיר מו' אשה רחל אלמנת מהו' מרדכי ר"ב ע"ה לכל גבר דיצביי' בפרט שהוא מכמה שנים שאבד זכרו וידוע שיטת מהראו"ו במרדכי לדידי' אחר ד' שנים ולסברת מבי"ט סי' שכ"ו אחר י"ב חדש ובת' מ' חת"ס כתב אם כי חלילה לסמוך עד"ז לבד מ"מ סניף גדול בזה"ז דאיכא בי"ד שהי' מודיע מחיים חיות' כש"כ בנ"ז. אוה"נ דו"ש הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן כ"ו לכבוד הה"ג כש"ת מו"ה אפרים הלוי בילליטצער נ"י דומ"ץ ק"ק בעטולען יצ"ו. בדבר תקון עגונה אשר ב' עדיה כשרים מעידים כי נפל במלחמה ונקבר בפסעמישל עוד בתחילת המלחמה תרע"ד וכמ"כ קבלה ממכתב של הערכאות וגם קבלה הפטכזיאן מדד"מ כנהוג, ויען כי ההיתר ע"י עדות הערכאות הוא דבר חדש בזמנינו ומעכ"ת מביא דברי החולקים על שריותא זו ה"ה בת' בית אפרים ובת' דברי חיים וכן בת' עטרת חכמים ובצמח השדה כתב להלכה למעשה דניהו דלא משקרי כמו בשטרות העולי' בערכאות שיע כמבואר במתניתן פ"ק דמ' גטין מ"מ במלחמה לא נאמר כלל זה משום דשכיחי טעות ועוד להוסיף ת' אמרי אש דג"כ דעתו שאין להתיר והגאון אבדק"ק ווייטצען נ"י כתב דעכ"ח צריכי' להיות נמשכי' אחרי דברי ס'