לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רצט

תכלית ההודע' למען הכותב במאטריקען רק למען הודע לערכאות ושרי הקאמידאט וכל השואלים עליו הוה כמו נדפס בצייטונג דודאי די"ל מדטרח כולא האי וגם אינה לאיש מיוחד כמובן ומה טוב אם המצא תמצא בצייטונג שלהם דאז כל אנפין שוי' להקל כנ"ל. וראיתי כי כבוד הדר"ג צירף להתירא מ"ש בשם הר"א מווארדין וכמ"כ בדברי מרן חת"ס בזה"ז דאיכא שכיחי בי דואר ובארכו הימים ושנים ולא נודע זכרו יש סניף להתיר ומביא ראיי' לזה במ"ש הרשב"א בחדושי' מ' יבמות בדברי ר"מ ד' קכ"א שאסור אפי' במים שיל"ס ולא שאסור' לעולם רק דסובר דזמנו של יציאת נפש ישנו יותר מג' ימים דודאי א"א לחיות מבלי שינ' באין לו מקו לסמוך וא"כ אמאי כולל ר"מ מים שיל"ס עם מים שאל"ס דאינה שוים אלא ש"מ דגם במים שאל"ס אינ' אסור' לעולם. ומתחילה הייתי דומ' דלר"מ דחייש למיעוט' מדינו לדידי' במשאל"ס אפי' בדיעבד אסור' ועכ"ח אין שוי' ושוב ראיתי בתוס' מ' בכורות ר"פ הלוקח בהמה דגם לר"מ אם נשאת ל"ת דהוה חומרא בעלמא והוה כמו מיעוט' דמעוטא וכן הוא במרדכי ס' מ' יבמות א"כ אין ראיי' שוב לדברי הדר"ג דשאני משאל"ס דהוה רק חומרא בעלמ' משא"כ עדות עד א' בלא אמר קברתי' ואפשר לדעת הב"ש ס"ק קמ"ג דס"ל דגם דעת הרא"ש בעד א' במלחמ' אם לא אמר קברתי' אם נשאת ל"ת והוה קיל כמו מים שאל"ס ולדעת הח"מ דס"ל דלדברי הרא"ש אם נשאת תצא ראיתי בס' עצי ארזים דעכ"ח צ"ל לדידי' דבגוי מלפ"ת ל"צ לומר קברתי' דאל"כ קמה ונצבה ראיית הראב"ד מעובד' דבי חס' דל"ב קברתי' דהא מים כמלחמה ולא אסרו לכתחיל' רק משום משאל"ס משמע דביש להם סוף מתירי' לכתחיל' ומה השיב הרא"ש דבמים שיל"ס לא שייך בדדמי דרוא' מארבע רוחות עד שיעור שתצא נפשו מה בדדמי שייך בזה ומ"מ מעובד' זו גופא דא נסב' אתתא דבי חס' ולא אמרו דבר משום דבדיעבד אם נשאת ל"ת תיפוק לי' דתצא משום דלא אמר קברתי' ועכ"ח צ"ל דלדידי' אליב' דהרא"ש בגוי מפפ"ת ל"צ לומר קברתי' וא"כ ממנ"פ ידים ורגלים בנ"ז להתיר ואם כהד"ג עם ב"ד ישבו לדון ויסכימו להתיר' כמ"ש בסי' י"ז סעי'' ט"ו דודאי בנ"ז אינ' ב' עדים ממש דעד א' אינ' רק משום קול' דעדות אשה כהנ"ל ע"כ צריכ' ודאי רשות ב"ד ואני כמשיב' למכשור' להתיר' דהאי אתת' כינ"ל והנני ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן כ"ב שוכ"ט על ראש כבוד הה"ג וכו' כש"ת מו"ה שלמה ברוך נ"י אבדק"ק פעטראוועסעלא יצ"ו. ע"ד שאלת עגונה והנה כת"ה הביא מקדם מ"ש הארמעשטער כי ביום 5 יוני נפטר בשדה קרב ועד"ז י"ל שהוא נגד שיטת הרמב"ם והובא בש"ע סעי' י"א ודעת הגאון אבדק"ק ווייטצען נ"י דאם כי אין ערכי ממש מ"מ י"ל דעכ"פ אינו משקר כמ"ש בסמ"ע בסי' לכ"ג ות' הרא"ש סי' כ"ג לחלק בין עדות לדיין דשונא פסול ולענין עדות כשר משום דב"ד בדעת נוטה תלי' שפיר י"ל דיהי' לו נטיית דעת נגד דבר אמת אבל להיות מעיד שקר זאת לא יעשה וה"נ זה אפי' אינ' ערכי ממש ונ"מ ו אי אינ' משקר וכפי"ז אין שום חילוק בין ערכי ממש לשאינו ערכי ממש דהא הכל תלוי במשקר וכל עצמו לא ילפינן רק משטרות העולין בערכאות וידוע מה שערערו בזה בת' אמרי אש ות' בית אפרים ואם כי נתפס כדעת המתירי' מ' חת"ס בסי' מ"ג מ"ד וצ"ד אבל עוד ליתן יתרון בעדות אשה ולא נאמר דיו כבא מה"ד להיות כנדון מנ"ל ועוד דהא מ' הגאון מהרמ"ב שנראה כחולק על היתר הנ"ל מפני דברי סברא ע"נ כל מה שלא מצינו שתקנו חכמז"ל להקל בעדות עגונה אם כי מסברא שאינה משקר מ"מ שוב נפסל מגזה"כ דאל תשת וגו' ובת' פרשת מרדכי סי' כ"ה נראה דתבר' לגזיזי' ומחזיק בהתיר' בעדות ערכאות דבשלמא בעד א' דעלמא או בגוי מסל"ת הוצרכ' לתקנת חכמים משום דאם מהלכה נאמני' מ"מ עכ"ז אפשר דמשקרי אבל במקום דברור לנו דאינ' משקר כמו ערכאות א"צ לתקנת חכמים דהוי כמו עדי ידיעי בלא ראיי' דמהני עדותן כמ"ש בפ"ב מ' שבועות והוא סברא עמוק' ואמיתי וא"כ שוב במי שאינ' ערכי ממש אלא דנילף מעדות דשונא וא"כ לא עדיף מעד א' דעלמא דאפשר דמשקר ושוב פסול מגזה"כ דאל תשת, אלא דכבר אמרתי דאין שום ספק דמסל"ת עפ"י כתב ג"כ מכשיר הרמב"ם דלשון הרמב"ם בפ' י"ג מה"ג וידוע שהוא כתב ישראל וטרחו נושא כלי' לפרש ולתרץ דבריו מ"מ לא יועיל מסל"ת ואם כדבריהם ס"ס הוא דעת עצמו בלא ראיי' וידוע כי דרכו בקדוש' בדבר הלכה שאינ' מפורש בגמ' לומר בלשון יראה לי' וכאן כתב בדרך פשיטות וכמו פירוש לכה"פ הי' לו לומר בלשון תנאי אם נודע שהוא כת"י אלא הרמב"ם הא קאי ע"ד הירושלמי ושם איירי מקודם בעד א' ועדות נשים ועד"ז קאמר ר' בון דמצאו כתוב בשטר דלא מהני דמפי כתבים הוא ור"י מכשיר דלאחר שהכשירו גם עבד ושפחה דפסולי דאורייתא גם מפי כתבים מהני והא שם בכל עדות דמהני איירי הכל בנתכוון לעדות וכש"כ אם נאמר כמ"ש הר"ן בפ"ב מ' כתובות מתוס' אהא דאדם כותב עדותו על השטר ומעיד לאח"ז ולכל ב' פירושי' בהרי"ף והר"ן איירי בנמסר לו עדות א"כ פשיטא ופשיטא דבנמסר עדות לגוי שמתכוון לעדות ע"כ לדינו של הרמב"ם רק בדרך פירוש ופשיטות וליכא מאן דפוסל במסל"ת. וע"ד הקיום הא לרוב הפוסקי' א"צ קיום כמ"ש בש"ע הנ"ל ועוד דהכא הי' קיום ממש דהא הערמעשטער השיב במכתב שלישי ובזה לדעת מ' חת"ס סי' מ"ד דזה עצמו הקיום. ושנית מ"ש האשה בפנקס הערכאות בסא- באדקא וגם קבלה אנואדטעכשיין' זאת ודאי ערכאות ממש אלא שיש סתיר' בזמן כי במכתב של ארמעשטער נאמר שהי' 5 יוני ושם נאמר בי' 16 יוני וזה הא הוי הכחשה בחקירות וידוע מ"ש בת' אחרונים הב"ש הביא ת' פני