לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רצז
Levushe Mordekhai Even Haezer tanina 297 · לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →לאמר דעתי בענין הותר עגונה של ר' בנימין מארקאוויטש ע"ה ממקום כבודו אשר שלח גב"ע מבד"צ קק"י פעסט, ותמוה בעיני כי הדר"ג מסתם סתים בלא להזכיר בהלכה זו דעתו הרמה וכן ב"ד אשר לפניהם הגב"ע בלא אומר ודברים ואם כי יותר מבפנים בראי' ושמיעה, והנה תחילת הדברים יש לעיין בעדות בע"מ אשר בת' מהרי"א סי' ט"ו טו"ז הביא מ"ש בזה הגאון הק' בעל אמרי אש ז"ל מהידוע. שעפ"י רוב מחללי ש"ק וגם במאכלים אסורי' נפשם שוקק' אם כי מתחילת' באונס סופו ברצון גם בדברי' שאינ' צורך לעבודת המלך ודעת המהרי"א להקל בזה עפ"י מ"ש בח"מ סי' ל"ד שאין ישראל נפסל לעדות רק כשמעידי' עליו בפניו ולפני ב"ד אבל בלא"ה אינ' פסולי' רק מדרבנן והא בעדות אשה כשר פסול' דרבנן וכמ"ש במ' יבמות ופסקו באה"ע סי' י"ז סעי' ג' וכן מר אביו מ' כת"ס בסי' ל"ב האריך ללמד התיר' בסבר' ממ"ש בב"מ מדברי רש"י ז"ל דה"ט דגזלן דאוריית' פסול לעדות אשה מדחציף כולי האי וא"כ דוק' בפרהסי' ובע"מ שאינ' מכירי' בין יהודי בין נכרי ליכ' חציפות ועוד דרגילי בהן מפני הכרח לעבודת המלך וכיון דדש כהתיר' דמי להו כמ"ש דבלא"ה מוכרחי' להנ"ל מפני עבודת המלך ועוד סברות נכוני' ועוד בנ"ז שהוא יצא לבן חורין אפשר דעשה תשוב' ובת' הרא"ש דלא קבל עדות אנוסי' אם כי עשה תשוב' דבעינן תחילת' וסופ' בכשרות באמת תמה עליו ביש"ש שלהי מ' יבמות דס"ס השת' הא אמר האמת ובעגונה ל"צ רק לידע קושט' דמילת' ול"ב עדות גמור דהא הכשיר' עדות אשה עבד ושפחה ואם כי מ"מ לא מלא' לבו לחלוק עליו למעשה מ"מ ודאי חזי לאצטרופי למ"ש בת' מהרי"א וכת"ס להקל בעדות בע"מ, ועתה נבא לענין מה שלא הזכיר שם אביו וידוע מ"ש מזה רמ"א וב"ש בסעי' ח"י ובב"ש ס"ח ס' בשם מהרשד"ם להלכה דסגי בשמו ושם אביו ובס"ק נ"ט הביא בשם ש"ג בשם עצמו ושם עירו וכ"פ מהרמ"ל כמ"ש בק"ע אות שי"ד והנה בנ"ז שהזכיר שם כנוי מארקאוויטש ס"ל למהרא"מ דהוה במקום שם אביו כמ"ש בק"ע אות ק"ב לדברי ריב"ש דכנוי פרת די כשם אביו ובאות ק"ה דכנוי אשכנזי הוה במקום שם אביו וכן ס"ל למהרשד"ם והכל ע"י חפוש בעיר אם לא הלך ממשפחה זו על' דרך זה ובת' מהרי"א ג"כ דעתו כן והביא ראי' מכתיבת גטין דסגי' בשם חניכ' לבד' וה"נ סגי בזה וקשה לומר כן למעשה ולענ"ד יש לחלק דבגט מבאר שהוא בעלה של אשה פלונית בהזכרת שמה זהו גופ' מוכח מתוכ' וכמ"ש בת' שב יעקב ועיי' בבאה"ט דכיון שאמר העד דבעלה של אשה זו מת מה לנו מהשמו יהי' מי שיהי' בשמו דזה נכלל הכל כלומר דידענו בבירר שנעשה אלמנה ופנוי' ואפשר בנ"ז אם כי לא אמר העד כדברים האלה מ"מ כיון שאמר שהראה להם פאטאגראפיה של אשתו וספר כמה דברים מאשתו וזהו שמת הוה כאלו אמר בעלה של זו ועוד יש לצרף ממ"ש בת' מבי"ט בק"ע אם אומר שמכר סחורה נופש הוה סימן וכן אומנת' או משרת פלוני וה"נ וכי בע"מ אינ' עוסק באומנת בפקודת המלך וגם אמר שיש לו געשעפט בעקערייא' דודאי הוה כעוסק בסחור' שהזכיר' בת' מבי"ט בק"ע אות רי"ט ואות רל"ו ע"כ לענ"ד אחר החפוש ע"י הכרזה י"כ [בישיבת ב"ד של שלשה כמ"ש בסעי' ט"ל והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן כ"א לכבוד הרב הגאון המפורסם וכו' כש"ת מהו' עקיבא סופר שליט"א אבדק"ק פ"ב יצ"ו. ע"ד עדות עגונה אשר לפני הדר"ג בא א' מסקאליץ שהי' עם איש געלויו איגנאטץ ברע- גימענט וקאמפאני' אחת ובשנת 1914 למספרם שנפל במלחמה ע"י גראנאט שפליטער הגיע לחדרי בטנו וטלטלו אנה ואנה וגם הי' אצל קבורתו אם כן הי' כדאי להתיר בעד א' מלחמה שאמר קברתיו וכמ"ש הרמ"א בסי' י"ז כדעת הר"ן בתשובה והמרדכי דקברתי' לאו דוקא וגם כי הי' אצל קבורתו דהוה קברתי' ממש אך דא עקא שעד הנ"ל חשוד לחלל שבתות אפי' באסור דאורייתא. ועד ב' מק"ק ס"ה העיד שהי' בקאנצלייא בזה הרגימענט וקאמפאני וספרו לו "הפלע- זירטענטרעגער כי הובילו הנפצעי' למקום אהילפ- שטעללע" והאיש געלויו הניחו במקום שנפל ומת ובזה חסר עדות קברתיו וכבוד הדר"ג אתי' עלי' להתיר מטעם ס"ס וה"ה דעת מהרלב"ח דבאומר עד מפי גוי ל"צ קברתיו דדילמא הי' העד א' אומר קברתיו ומסתמא כך הוא דהא סגיא בטלטול גופא וישראל מפי גוי נוטה להקל כיון דאיכא דעת המרדכי דבגוי מלפ"ת לא בעינן קברתי' כמ"ש הרמ"א בסי' י"ז ואם כי מהרי"ח ומהרי"ט דחו דברי' מ"מ דילמא כדעת המרדכי דבגוי מסלפ"ת ל"ב קברתי' ודילמא כדעת מהרלב"ח וכן כלומר דילמא אם הי' העד ראשון לפנינו הי' אומר קברתי' אך דיש לפקפק עפ"י הנוב"י דנגד החזקה לא מהני ס"ס ה"ה דברי ט"ז בסי' ק"י ס"ק ט"ו שכתב להדיא דבא"א אם יש ס"ס מגירושיהם או עגונה מבעלה לא מהני אפי כמה ס"ס ובש"ך אות כ"ו וכן בנקוה"כ השיג עליו דג' ספיקות מהני דלא יהא ס' א' עדיף מגופ' של אסור דמהני ס"ס ע"כ לענ"ד בנ"ז הא הוה ג"כ ג' ספיקות דהא איכא דעת הראב"ד הביא' הרא"ש דס"ל דרק היא עצמ' אשה במלחמה בעינן קברתי' אבל בעד א' דעלמא ל"ב קברתי' והביא ראי' מעובדא דבי חס' דאם הי' מים שיש להם סוף הי' מהני עדות הגוי והא מים כמלחמ' והא איכא ג"כ דעת הרמב"ן במלחמות שהביא ראי' מדברי הירושלמי דבעד א' לא חיישינן בדדמי דדוקא באשה עצמ' מהדר' להתיר עצמ' אומר' בדדמי אבל עד א' דעלמא מה לו לצרה הזאת לומר בדדמי וגם בש"ס לא קמבעי' לי' רק אי טעמי' דעד א' משום דייק' ומנסב' והכא לא דייק' או משום מלתא דעבידא לגלוי וכיון דהרי"ף פסק דנפשטו' האבעי' מדברי רבא לקמן בעובד' דדגל' ד' קט"ז ועכ"ח טעמי'